שהם סמיט
שהם סמיט

הדם ששפכו בני ובנות המשפחות השכולות, חברי פורום "בוחרים בחיים", על מדרגות בית מפעל הפיס בתל אביב במחאה על הענקת פרס כספי לסרט "לאה צמל, עורכת דין", הזוכה בפסטיבל "דוקאביב", אמנם היה מלאכותי, לא כן הרגש שמאחורי המעשה. אין לתפוס אדם בעת צערו, ואולם זה בדיוק מה שעשו אנשי "אם תרצו" שהשתמשו במשפחות שימוש ציני, ליבו את כאבן ואת זעמן ועוררו אותן לשפוך אותו על מדרגות מפעל הפיס. הציבור, כמובן, לא נותר אדיש למעשה ולמסר "אראלה התקשרה ללאה צמל והעניקה פרס לטרור" — והמחאה ממשיכה להתגלגל בצורת ביטול מנויים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ