קצרי רוח

מה בעצם קלמן ליבסקינד מנסה לומר כשהוא משווה יהודים לקורבנות אונס?

כאשר ליבסקינד נתקל במרואיינת רהוטה וחדה, הוא שולף את ההשוואה הדמגוגית האהובה עליו. אתמול הוא אולי הצליח להוציא את זהבה גלאון משלוותה, אך בעיקר חשף את נפשו המסוכסכת

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שני ליטמן
שני ליטמן

הנה כמה כללים פשוטים שכנראה נלמדים בקורס למראיינים ימנים שרוצים להתקדם בכלי התקשורת האלקטרונית בישראל: 1. תתחיל בטון נעים, ידידותי, אפילו מתחנף. 2. שאל שאלות תם. המרואיין או המרואיינת שמולך יחשבו שאתה באמת רוצה לשמוע מה שיש להם להגיד. 3. אם הנושא הוא פוליטי, מיד אחרי השאלה הראשונה, תתחיל לענות בעצמך, ותדחוף כמה שיותר מהר את השורה התחתונה שלך. זה לא נשמע כמו שאלה? שאלה היא עניין של טון. אם יש לזה נימה של שאלה, זה כנראה שאלה. רטורית, אבל שאלה. 4. לא הצלחת להוציא את המרואיין משלוותו עד כה? תקרא לפלסטינים מחבלים, תזכיר את מאורעות תרפ"ט ואת השואה ואת אברהם אבינו וההבטחה האלוהית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ