אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

אילנה ברנשטיין לא לבד. הסערה סביב כתבת התחקיר שפורסמה ב"הארץ" בשבוע שעבר היא הסיוט הגדול ביותר של כל סופר. לכולם יש סיבות טובות לחשוש, ומשום כך — להיזהר. כשיהודית קציר היתה סופרת מתחילה שכוכבה דרך בן לילה בעקבות "סוגרים את הים", היא דיברה על סופרים כגנבים, כאנשים שמנכסים לעצמם דמויות ומראות מן העולם, סיפורים ועלילות, רעיונות ודיאלוגים כאילו היו שלהם, פרי מוחם היצירתי. הרי מהי ספרות אם לא היכולת לכלוא וללכוד מילים, מעשים, סיטואציות שהתרחשו — או לא התרחשו, לכו תדעו — ולברוא מתוכם עולם חדש במילים?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ