קצרי רוח

אונס אינו מקרה פרטי או טרגדיה אישית

ההיענות של נשים ברחבי העולם לשיר ברחובות את שיר המחאה "אנס בדרכך" היא ניצן מבורך של שינוי תודעתי הכרחי: בכל מקום שבו חיות נשים יהיו עוד ועוד קורבנות של אונס, עד שכל המערכות יתעשתו ויכירו בתרומתן לתרבות שמאפשרת אותו

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

"אנס בדרכך", הן שרות ומצביעות קדימה. בסנטיאגו ובברלין, במומבאי ובמונטריי, במדריד, בלוס אנג'לס ובניו יורק. לראשונה נשים בעולם יוצאות לרחוב ויש להן המנון משותף, שמקורו בצ'ילה ומלותיו פשוטות ורבות עוצמה: הפטריארכיה מדכאת. השופטים דנים אותנו לעונש מכיוון שנולדנו. האלימות נגד נשים בלתי נראית. השוטרים, השופטים, הנשיא: כולם שותפים. הפזמון החוזר גם הוא פשוט מאוד: זו לא אשמתי, וזה לא בגלל מה שלבשתי או המקום שבו הייתי. זה אתה. אתה היית האנס, אתה הוא האנס. לראות ולהקשיב ולבכות, במיליוני צפיות ובעוד ועוד מצעדים של נשים שאומרות ביחד, בקול גדול: אונס הוא תרבות שלמה של אלימות נגד נשים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ