בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצרי רוח

בנות ענוגות, מחנה הקיץ של הצופים הוא לא בשבילכן

תנועת הצופים אפשרה לפרוקטר אנד גמבל להקים שירותי פאר במתחם של מחנה קיץ. בכך העבירה מסר מעוות, מפונק ואנטי־פמיניסטי, שמחנות קיץ הם עסק מלוכלך, שלא מתאים לבנות

73תגובות
השירותים בחסות אולוויז במחנה הצופים

מחנות קיץ הם עסק מלוכלך. ימים שלמים בחוץ, בשמש ובאבק, זיעה, חטיפים דביקים, ריח של מדורה, עלים מעוכים ואבנים מתחת לשק השינה. באמת, לא משהו שמתאים לבנות. בנות זה דבר נקי, עדין. הן צריכות להריח משמפו ומבשמים ולהזיע פרייה, בעומדן על המרפסת, לבושות שמלה פרחונית, ממתינות למחזרים. מיטה נקייה, מזון בריא ולא משמין, זה מה שבנות צריכות. ורוצות. לא ברור למה מאפשרים בכלל לבנות לבוא למחנה בצופים, או למחנה של כל תנועת נוער אחרת, לצורך העניין. אפשר רק לדמיין את הילדות האלה, העדינות, הנוגות, הנקיות, מתלכלכות ככה. זוועה. איפה ההורים? כלומר, איפה האמהות?

באדן פאוול, מקים הצופים ב–1907, היה מודע לבעיה ואכן הקים את התנועה כתנועה לבנים בלבד. על פי הערך "תנועת הצופים" בוויקיפדיה, באותם ימים, "זה לא נחשב נכון שנערות צעירות יסתובבו בטבע, יקימו מחנות ויעשו טיולים רגליים". אחר כך הבנות התעקשו ונדחפו או ששכנעו אותן שזה מה שהן צריכות לעשות, אולי כל מיני גורמים פמיניסטיים עויינים. אבל "אמא טבע", כמו שקוראים לה בפרסומות לתחבושות היגייניות, המשיכה לומר את שלה ולחנון אותן בכל חודש בווסת, תזכורת נצחית לכך שהן צריכות להישאר בקרבת חדרי שירותים ממוזגים, דיסקרטיים ומצוידים במיני בשמים קסומים.

חניכי תנועת הצופים. למצולמים אין קשר לידיעה

מזל שפרוקטר אנד גמבל התגייסו לתקן את מה שעוות במשך יותר ממאה שנה. מזל גם שתנועת הצופים התעשתה ואפשרה לחברה הזו, השוחרת טוב ובסך הכל רוצה לקדם את מוצריה החיוניים ולהטיב עם הנערות, להקים תאי שירותים במחנות הקיץ שלה. כך, לצד ערימת סנאדות מטונפות, בין שרידי מדורה למטבח מאולתר, יכולות הנערות למצוא מפלט בשירותים נקיים, מפוארים וממוזגים. לפי תגובת פרוקטור אנד גמבל בידיעה של עדי דברת מזריץ שהתפרסמה הבוקר (שלישי) ב"דה מרקר", "התגובות המרגשות מצד הנערות זה מספר שנים, מלמדות על הערך המוסף של הפעילות ועל נחיצותה, במיוחד בגילים אלה המאופיינים בשאלות דימוי גוף וצרכים ייחודיים". הגיוני. מה צריכות הנערות, אם לא עוד תזכורת לכך שהתופעה הטבעית הזו, של שינוי גוף ומחזור חודשי בגיל ההתבגרות, הן בעיה ומבוכה שיש לפתור, ושום דבר חוץ משירותי פאר על גלגלים לא יעזור כאן? נכון, קשה להחזיר את הגלגל לאחור, ולבטל את השתתפותן של הבנות במחנות הצופים. אבל אפשר לפחות לרמוז להן שזה לא בשבילן, ושבשנה הבאה אולי מוטב שיישארו בבית.

ובנימה מעט יותר רצינית. ברור שבמקרה הזה החברה המפרסמת לא באמת חשבה על טובתן של הנערות, אלא רק על הגרפים של מחלקת השיווק. ההורים, בצדק, התפלצו מהפרסומת הבוטה, במסווה של דאגה לשלומן של הבנות ולרווחתן. אבל מצד הצופים, שאמורה להיות תנועה אידיאולוגית שמקדמת את ערכי הפשטות, הקרבה לטבע, הערבות ההדדית והפעילות הגופנית, מדהים שלא היה אף אחד שחשב על המסר המעוות, המפונק והאנטי־פמיניסטי הזה שההיענות להצעה הממוזגת של פרוקטר אנד גמבל נושאת בחובו.

לשליחת מאמרי דעה בנושאי תרבות: gallerydaily@haaretz.co.il. נא לציין שם מלא וטלפון ליצירת קשר. המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים ושומרת על זכותה לבצע שינויי עריכה ושכתוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו