בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצר רוח

מנהלי פסטיבל עכו והאמנים המציגים צריכים להתפטר במחאה

שרת התרבות הצליחה לייצר אווירת פחד כזו, שראש העיר ביטל את הצגתה של עינת ויצמן בפסטיבל עכו עוד לפני שרגב התלוננה. אבל להנהלת הפסטיבל אסור לקבל את צנזורה פנימית כזו

48תגובות

קול מאוד צלול אומר בלבי: מה לך ולזה? המלים שאתה עומד לכתוב הן התאבדות מקצועית. צנזר את עצמך. פסטיבל עכו הוא פסטיבל התיאטרון החשוב בארץ. מי ייתן לך להשתתף בו? איזה ראש עיר יתמוך בך? איזו שרה תאפשר לך מימון או עבודה?

אני לא משתף ברגע הזה שלי עם עצמי כדי להיות קורבן או גיבור. הסיפור האישי שלי הוא לא העניין. אבל הפחד הזה, האינסטינקט לצנזר את עצמי, הוא המטפורה והדימוי הבימתי בסיפור התרבותי שלנו כאן, בשנים האחרונות. ולכן בכל זאת כתבתי את הטקסט הזה, מכתב פתוח לאבי גיבסון בר־אל ("גיבסון"), המנהל האמנותי של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

שמעון לנקרי, ראש העיר עכו ויו"ר ועדת ההיגוי של הפסטיבל. שיעשה את הפסטיבל בעצמו
רמי שלוש

אשתקד, כשבועיים לפני הפסטיבל, ביקשה שרת התרבות מירי רגב לבדוק את התוכן של אחת ההצגות שנבחרה להשתתף — "פלסטין שנת אפס" של עינת ויצמן. השרה עדיין אינה מורשה לצנזר תכנים אמנותיים, ולמרות זאת, גיבסון, הגשתם לה את המחזה על מגש של כסף. בסופו של עניין עלתה ההצגה והיא עדיין מוצגת ברחבי הארץ, אבל אין מה לזלזל בשרה — היא עובדת בצורה שיטתית, היא יודעת מה היא עושה, זו טקטיקה שמשרתת חזון. מספיק לראות איזו פעולה בימתית מבריקה היא עשתה: היא הופיעה במערכה הראשונה וחוזרת כאקדח כבר במערכה השנייה; היא אפילו לא ממתינה לחמישית. במקום לצנזר בעצמה, היא מחלחלת בכוח הפחד את הצנזורה אל הלב של כל אחת ואחד מאתנו. צנזורה פנימית.

אם אין בידי השרה את הכוח לצנזר הצגות, היא תגרום לאווירה שבה ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, עושה זאת בשבילה. ראש העיר הוא יו"ר ועדת ההיגוי של הפסטיבל והוא מפחד. הוא לא רוצה להיות עם האקדח המממן על ראשו. אז השנה, עוד לפני שהשרה התקשרה, הוא פשוט ביטל את המופע של עינת ויצמן, "אסירי הכיבוש". מראש. השרה היא הכותבת של המחזה של הפסטיבל בלי להיות חתומה עליו.

אבל מי שחתום על הפסטיבל, גיבסון, הוא אתה. אתה מנהל אותו, ובוחר את תכניו. אין טעם לספר שהסיבה להורדת ההצגה היא שויצמן היא 'אמן חוזר'. גם רן בכור ונטלי צוקרמן, נעמי יואלי ודורון תבורי הם אמנים חוזרים. ויונתן לוי — זוהי הצגתו הרביעית בפסטיבל. וגם אתה, גיבסון, אמן חוזר. פסטיבל עכו הוא הבית המעצב דורות של אמנים הבאים וחוזרים ממנו, אחת מנקודות הציון המשמעותיות בה מעוצבת תרבות התיאטרון האחר בארץ. אתה מעל ועם כולנו לוהקת במחזה הזה להיות שומר הסף — הרי כולנו התחלנו שם בסמטאות העיר, עוד כשהשרה אפילו לא חלמה על עבודתה הנוכחית, בשבתה בצנזורה של צה"ל.

ומה הלאה? שנה הבאה כבר תדע מראש לבחור את המחזות שלא יפחידו את ראש העיר? הפחד של שמעון לנקרי מנושאים נפיצים יחלחל אל הלב שלך? הקול שלך צריך להישמע עכשיו.

ולא רק שלך: אותן שאלות אפשר להפנות גם לחברי הוועדה האמנותית וועדת ההיגוי. איזה מין ועדות אתם? מה תלמדו את תלמידיכם במוסדות שאותם אתם מנהלים? שפקידים חשובים יותר מוועדות מקצועיות שמיניתם? ואתם, אמני הפסטיבל, האם תצליחו לעצב מופע שמונע מלבכם? או שתתחילו לערוך ולשנות טקסטים שמתעסקים בתכנים נפיצים בשביל שלא יפריעו לסדר הציבורי הקיים וללנקרי? היכן הצנזורה מסתיימת? היום זו עינת, ומחר?

תיאטרון אחר מבקש להקשיב ללבבות, לתת פתחון פה לקולות שלא נשמעים במחוזות הממסדיים, לבקר את הקיים ובעת הצורך לנפץ ולהציע סדר חדש. התפטרו כולכם, חברים. הפלטפורמה של עכו כבר לא מתאימה לסוג כזה של יצירה. הפסטיבל הזה מצנזר אתכם מבפנים, מהלבן של העין, באדום של הלב. תנו לשמעון לנקרי לעשות את הפסטיבל לתיאטרון אחר. בלי מנהל אמנותי, בלי ועדות ובלי אמנים ואמניות. נטרלו את האקדח כבר במערכה הראשונה.

הכותב הוא יוצר תיאטרון ואוצר, לשעבר מנהל פיתוח יוזמות ואוצרות בתיאטרון תמונע

לשליחת מאמרי דעה בנושאי תרבות: opgallery@haaretz.co.il. נא לציין שם מלא וטלפון ליצירת קשר. המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים ושומרת על זכותה לבצע שינויי עריכה ושכתוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו