בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצר רוח

תורה של המזרחית הימנית לצאת נגד נתניהו

העובדה שאופירה אסייג השוותה את ראש הממשלה לרודן היא לא פחות ממטלטלת. אותה הוא יתקשה לסמן כבוגדת, ואם ינסה - יפסיד נקודות רבות מבוחריו. מדובר באשת תקשורת מחוננת ורק אחר כך באשת ימין. כך או כך, שמאלנית המחמד שלכם היא לא

179תגובות
אופירה אסייג. יותר משנאומה חשוב ומעורר תהודה, הוא משקף את מצבו העגום של השמאל
צילום מסך מתוך את�

נאום התגובה של אופירה אסייג לדברים שכתב נגדה יאיר נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו, עמו פתחה את תוכנית האירוח שלה ושל אייל ברקוביץ' בשישי האחרון, היה נאום חשוב. לא רק חריף, חד ובוטה — גם חשוב. חשיבותו נובעת משלוש סיבות מרכזיות: הראשונה קשורה לטון: בניגוד לרביב דרוקר או אמנון אברמוביץ' שמעלים את טיעוניהם נגד ראש הממשלה ופמלייתו באיזו מעונבות קרה ופבלובית (גם אם מוצדקת ומנומקת בהרבה), אסייג באה לחבוט במגרש של הנתניהוז כפי שהיא עושה במאמנים ובשחקני כדורגל: בלי חשבון וללא מורא.

כמו נתניהו, גם אסייג מצטיינת בזיהוי קהל היעד שלה, ואת הנאום שלה היא נשאה בדיוק אליו. מדימונה ועד טבריה לא שמעו נאום כה מהודק וישיר כבר הרבה שנים. לא על ידי אבי גבאי שסחט את הלימון הביוגרפי שלו עד תום ולא מאריה דרעי שנשא את "נאום השקופים" בבחירות הקודמות. באופן אבסורדי, ולמרות שהיא שוחה בכסף, אסייג עדיין נתפסת כמייצגת נאמנה של האנדרדוג מהפריפריה. הטון הישיר והמשתלח שבו נשאה את הנאום שלה, רק חידד את העניין והוסיף לו כוח.

סיבה נוספת שהפכה את הנאום של אסייג למשמעותי קשורה בזהותה המזרחית. אף שהיא עצמה התנגדה ל"שיח המזרחי" ויצאה נגד הטענות לקיפוח במספר ראיונות, הרי שזהותה המזרחית והשמירה על שם משפחתה המקורי למרות נישואיה, מהדהדים כאלף זמבורות את המקום ממנו הגיעה ואת כברת הדרך שעשתה מאז היתה ילדה ענייה בדימונה. העובדה שאשה כמו אסייג החליטה לעשות לנתניהו ג'וניור ולמירי רגב בית ספר בשידור חי היא לא פחות מאירוע מחולל בדברי הימים של הפוליטיקה המקומית.

אופירה אסייג - דלג

במידה רבה נאומה מזכיר את נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז, או את נאום "האספסוף" של תיקי דיין, רק שהפעם הגיע תורה של האשה המזרחית לצאת נגד ההגמוניה וראש הממשלה. עולם הפוך הוצג לראווה, וכל הכוורת בבלפור לא ידעה את נפשה. איך נשפך עליהם כל הסחי הזה ועוד בערב שבת, כשאי אפשר לשגר חצי רעל בפומבי?

יתרה מכך, בעידן שבו מהדורות החדשות של גלי צה"ל נפתחות בדיווח על מלחמת ציוצים בין אסייג ליאיר נתניהו — כפי שקרה בשבת שעברה — כוחה של אסייג בספירה הציבורית כבר לא מוטל בספק. בדיוק בשל כך, הדברים שאמרה על הפיכתו של נתניהו לרודן משמעותיים כל כך. שלי יחימוביץ' וציפי לבני יכולות לומר דברים חריפים בהרבה לנתניהו (חפשו את נאומה של יחימוביץ' בטקס הזיכרון לרבין בכנסת בשבוע שעבר), אך העובדה שהשוואה כזו נעשית על ידי מי שנתפסת כימנית שורשית היא לא פחות ממטלטלת. את אסייג יהיה קשה לנתניהו לסמן כבוגדת. אם יהיה טיפש מספיק כדי לעשות זאת הוא יפסיד לא מעט נקודות בקרב בוחריו. ברגע הפוליטי הנוכחי, כשהמלצות המשטרה כרוכות סביב צווארו וחברי מפלגתו מזנבים בו, הוא לא ימהר לעשות זאת.

הפוסט של יאיר נתניהו, שהוסר
הפייסבוק של נתניהו

כעת, אחרי שורת המחמאות, הגיע שעתה של הכנות המתבקשת והעגומה, בה ייאלץ השמאל להבין ולהפנים: אופירה אסייג היא לא חברה. לא של השמאל הציוני ולא של השמאל הפוסט ציוני, לא של שוחרי זכויות האדם ולא של החרדים מאובדן חופש הביטוי. לכל בעלי הזיכרון הקצר הנטועים בשמאל, נזכיר: אסייג לא טרחה לצאת נגד השיסוי של משפחת נתניהו כשזו יצאה בתקיפות נגד הקרן החדשה לישראל או נגד "שוברים שתיקה". לא שמעתם ממנה מילת הגנה אחת על ארגון "בצלם" או על המעצר של לארה אל קאסם — מקרים בודדים בשרשרת מתמשכת של השתקת בני אדם המעזים להשמיע דעה אופוזיציונית לשלטון.

מבחינה זו לפחות ניתן לתת לאסייג נקודות על כנות. שהרי גם בנאומה המדובר הבהירה כי "גם מי שהדעות שלהם בשמאל, נלחמים ונהרגים במלחמות ישראל, משרתים בצבא ומשלמים מיסים". כלומר, אליבא דאסייג, מי שלא עונה להגדרה הזו (נניח ערבים, "משתמטים" וחרדים), יכול בקלות להיכנס לקטגוריית הבוגדים, אותה מרחיב ראש הממשלה מיום ליום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו
AFP

במידה רבה, בכך שיקפה אסייג את הלך הרוח הדומיננטי בישראל: או שתתפקדו ותצדיעו לסמלי המדינה או שתשתקו ותוותרו על זכות ההבעה והדיבור. היטיב לנסח זאת חברה הטוב של אסייג, אייל גולן. כשנשאל השבוע מה הוא חושב על חוק נאמנות בתרבות במסגרת ראיון שהעניק לגיא פינס, הבהיר שזהו חוק חשוב, שהרי "כל מי שלא בעד המדינה, שיטוס מפה". נדמה שגם אסייג היתה חותמת על ההצהרה הזו, גם אם לא בצורה כה עילגת.

הסנוקרת המילולית של אסייג כלפי נתניהו ומירי רגב היתה חדה וכואבת. קל לשכוח בזכותה אמירות שלה מהעבר ("אני לא פמיניסטית"), או כאלו שאמרה על חברה הטוב ("אני לא מכירה הרבה אנשים מוסריים כמו אייל גולן"). אפשר גם לנסות ולמחוק את הדרך בה שתקה על האגרסיביות שהפגין הקולגה ברקוביץ' כלפי חברי כנסת ערבים (אותם כינה "מרגלים" ו"מחבלים"), או על ההטרדה המינית שחוותה ממנו השחקנית והדוגמנית סתיו סטרשקו, בשידורים בהם ישבה לצדו. את כל הנקודות "הבעייתיות" הללו שוכחים לאסייג ברגע שזו נואמת נאום אחד נגד נתניהו.

וכך, יותר משנאומה של אסייג חשוב ומעורר תהודה, הוא משקף את מצבו העגום של השמאל שהתרגל לחשוב גם על פירורים שזורקים לעברו כסוג של ארוחת גורמה. מצד שני, למה נהיה חמוצים? בכל זאת, מישהו הרביץ נאום מופתי נגד ראש הממשלה. אז מה אם בסופו של יום אותה נואמת כנראה תעניק את קולה בבחירות הבאות (כפי שהעידה בעצמה) למפלגת ימין שתחזיר את נתניהו לשלטון. שום נאום תוכחה לא ישנה את העובדה הזו. אופירה אסייג היא קודם כל אשת תקשורת מחוננת ורק אחר כך אשת ימין. כך או כך, שמאלנית המחמד שלכם, היא לא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו