שירי מימון הופיעה בדובאי. ממנה לא ציפינו

לשירי מימון הזכות להופיע, מלכותית ומלאת חיוכים, היכן שרק תחפוץ כדי להשתכר בכבוד בצל משבר הקורונה. כדמות ציבורית התומכת בזכויות אדם, היא היתה יכולה גם לסרב להופיע בדובאי — ולהציב רף לפיו אמנים ישראלים לא משתפים פעולה עם מדינה בה סוחרי נשים עובדים ללא מפריע

ניצן פינקו
ניצן פינקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
על הבמה בדובאי. דברים נשמעים אחרת באמירות השנייה בגודלה
ניצן פינקו
ניצן פינקו

"זה לא תחביב זה מקצוע! זאת הפרנסה שלנו! אפילו לא מקיימים דיון חירום! פשוט מתעלמים. מאות אלפי אנשים שכבר חצי שנה בבית!" הקריאה מלאת הכוונה הזו להחזרת עולם התרבות נכתבה על ידי שירי מימון בפרופיל האינסטגרם שלה בסוף יולי. מאז נגמר הקיץ, החורף כאן, ולמרות הדיבורים על חיסון — ברור לכולם שהקניונים ואיקאה ימשיכו להיפתח, בעוד ההופעות והאירועים ימשיכו להידחק אל תחתית הרשימה. גם היום וגם בעתיד הנראה לעין, רבים מעובדי ועובדות עולם התרבות עדיין במשבר, חלקם רעבים ללחם, ללא דרך להתפרנס מהמקצוע שבחרו. אבל לא שירי מימון. היא מופיעה בדובאי.

מימון הוזמנה על ידי בנק הפועלים להופיע הערב (ראשון) בכנס בשם "מעבר לעסקים". עומר אדם צילם שם קליפ, עדן בן זקן צפויה להופיע שם בשנה הבאה (בפסטיבל "נשים", למרבה האירוניה) והאופרה הישראלית תכננה להופיע בקונצרט מיוחד עם אנדראה בוצ'לי בבית האופרה בדובאי (שבוטל כי אחד מהנגנים חלה). כמוהם, גם למימון יש זכות להתפרנס. אבל כפי שלמדנו מאז החתימה על הסכם השלום, את ארמונות הפאר מצחצחים עבדים, ודובאי עומדת בסתירה לעקרונות בסיסיים של זכויות אדם.

שירי מימון על הבמה בדובאי. לא תצטרפו אליה?צילום: סיון פרג'

"נסיעה לדובאי ובוודאי עבודה 'מול דובאי' משולות לעמידה מהצד במהלך אונס קבוצתי", כתבה בשבוע שעבר עמליה רוזנבלום ב"הארץ". בטור ציינה בין השאר שבאיחוד האמירויות יותר משמונה מיליון מהגרי עבודה, שמהווים יותר מ–95 אחוז מכוח העבודה הפרטי במדינה. רבים מהם הם קורבנות סחר בבני אדם שעובדים בשכר נמוך ביותר, בין השאר כמשרתים. סוחרי נשים עובדים ללא מפריע בחסות המדינה.

הופעתה של מימון אמנם מתקיימת מול אנשי עסקים, באירוע סגור, ולא מול הקהל הרחב, אבל גם פה היא היתה יכולה להעביר מסר. אם היתה מסרבת להופיע, היתה יכולה להציב רף לפיו אמנים ישראלים לא משתפים פעולה עם הפרת זכויות האדם בדובאי. ברשתות החברתיות ובראיונות, מימון מצטיירת כדמות אכפתית, שלא פעם תומכת בנושאים הקשורים לזכויות נשים. כראוי לדיווה, מימון לא מתראיינת, ולכן אין לנו את תגובתה לדברים. נותר לנו רק לצפות במופע.

מימון קוראת לממשלה לפעול לעזרת האמנים בצל משבר הקורונה

מימון פתחה את המופע בשיר בערבית עם בית בעברית, אותו ביצעה כדיווה שהיא. הקהל ישב במסיכות, ואין לדעת אם העריך את מאמציה של מימון לשיר בשפתו. אחרי כשעה במהלכה המנחה יואב לימור הציג דוברים שעלו וירדו ודיברו על מזרח תיכון חדש, חזרה מימון לבמה.

היא ביצעה גרסה אקוסטית, בעברית ובאנגלית, ללהיט שלה "השקט שנשאר", שהתחילה בחריקה והמשיכה בצורה מלכותית. היא המשיכה בביצועים חינניים ל־Funny Honey ו"רוקסי" מהמחזמר "שיקאגו", בו גילמה את רוקסי. למרות המקצועיות הניכרת, מבוכה נרשמה בביצוע של "אהבה קטנה". הדיסוננס בין המילים הדרמטיות והעצובות לבין הביצוע מלא החיוכים של מימון, ששמחה לחזור אל הבמה, היה משונה. בפזמון, רגע לפני המודולציה מעוררת ההשראה, הנגנים כמו הנמיכו לרגע, וציפו שהקהל יצטרף בשירה. זה לא קרה. ניכר שמימון השקיעה מחשבה בסט: היא ביצעה בין השאר את "הללויה" של לאונרד כהן באנגלית, ערבית וגם בעברית. הפעם ניסתה להזמין את הקהל להצטרף לשירת הפזמון האחרונה. זה לא עבד. תודה רבה, תנק יו, שוקראן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ