העבר האפל והמושתק של לה קורבוזיה

את הסגנון האדריכלי שלו ניסה האדריכל הנערץ לקדם תוך הצטרפות לארגון פשיסטי, ושיתוף פעולה עם מוסוליני ומשטר וישי הפרו־נאצי. הערה בשולי טורה של אסתר זנדברג

לה קורבוזיה
לה קורבוזיה. "נראה כי צימאונם העיוור של היהודים לכסף הרקיב את המדינה", כתב לאמוצילום: ASSOCIATED PRESS
דן דרין
דן דרין

אסתר זנדברג העלתה מהאוב את דמותו של לה קורבוזיה במדורה מ–25 במארס בהקשר הקורונה, כשסיפרה על הצלם רוברטו קונטה שאיפשר סיור וירטואלי בעיר צ'נדיגר בהודו — הריקה כעת מאדם — שיש הרואים בה את פסגת יצירתו של הגאון. זנדברג, שלזכותה נזקפת העלאת סוגיות מוסריות באדריכלות, הסתפקה ברשימתה בציון סילוק האיכרים מאדמתם למען הגשמת חלומו של נהרו, ראש הממשלה הראשון, שראה בצ'נדיגר סמל לעתיד. את עברו הבעייתי של האדריכל הנודע בזמן מלחמת העולם השנייה שכחה לציין, אף שכבר כתבה עליו במאמר מ–2015.

כשהפוליטיקה פלטה אותי ממנה, ביליתי עשור מחיי בלימוד היסטוריה כדי להבין את המרכיב האנושי במקצוע שלי: אדריכלות. התמקדתי בשני אדריכלים: אלברט שְפֵּר ולה קורבוזיה. עם הראשון אני עדיין מתמודד. על לה קורבוזיה כתבתי עבודה לתואר מוסמך. עוד קודם לכן, כאדריכל צעיר, ביקרתי בעבודותיו המפורסמות: וילה סבואה, יחידת המגורים במרסיי, בברי־אן־פורה ובברלין, הכנסייה ברונשמפ, המוזיאון הקטן בציריך, המרכז לאמנות באוניברסיטת הרווארד ועוד. הייתי נלהב, נפעם ומיואש. לא ראיתי איך אוכל להגיע לאותן פסגות. לה קורבוזיה נותר עבורי אב אדריכלי מכונן.

צאו לסיור וירטואלי בעיר צ'נדיגר באמצעות גוגל מפות

אולי אסור היה לי לנבור בתעצומות נפשו, כי שם חיכתה אכזבה גדולה. במחקרי לא התייחסתי ליצירותיו האדריכליות אלא קראתי ספרים, ביוגרפיות ועבודות עליו. בדקתי את התפתחות דרכו הפוליטית. כבר בראשית שנות ה–30 הוא הצטרף לארגון "פסו" (Faisceau), שנוסד ב–1925 והיה הארגון הפשיסטי הראשון מחוץ לאיטליה. עם כמה מאנשי "פסו" הוא שימש בהמשך במערכת כתב העת Plans, שרמתו הגבוהה הובילה ליצירת קשרים עם קבוצות בעלות עמדות דומות בשווייץ, בלגיה וגרמניה. באותה עת העמיקו הפשיסטים את הערצתם ללה קורבוזיה.

על נהייתם אחריו כתב זאב שטרנהל בספרו "לא ימין ולא שמאל": "לפשיזם יש פן מודרניסטי מפותח ביותר, התורם להעמיק את הפער בינו לבין העולם הישן השמרני. שיר של מרינטי, יצירה של לה קורבוזיה, מתקבלים על־ידי הפשיסטים בזרועות פתוחות מכיוון שהם מיטיבים להמחיש מה מפריד בין העתיד המהפכני לבין העבר הבורגני".

וילה סבואה, בקרבת פריז. היכן הפן המוסרי של האדריכלות?צילום: Takato Marui / m-louis

האמונה כי יישום תוכניותיו האורבניות מרחיקות הלכת מותנה במשטר רודני, סמכותי ויעיל, וקשרי מערכת כתב־העת עם המפלגה הפשיסטית האיטלקית — הניעו את האדריכל לפנות לבניטו מוסוליני בניסיון לקדם את רעיון עיר העתיד, שהתאים לתפיסה הפשיסטית. הרודן הזמין אותו ב–1934 להציג ברומא בשתי הרצאות את חזונו. לה קורבוזיה נענה להזמנה ונסע מתוך תקווה שיצליח גם להיפגש עם הדוצ'ה ולהציג לו את רעיונותיו.

הוא הרחיק לכת אף יותר. התקופה הפוליטית האפלה ביותר בחייו התרחשה בצרפת הכבושה, כאשר הצטרף ב–1940 בווישי, כפקיד נושא משרה, למשטרו האפל של המרשל פיליפ פטן. הוא קיווה להגיע בכך למימוש מהיר של רעיונותיו, והתעלם ממהות השלטון ופעולותיו, בהן גירוש היהודים למחנות ריכוז והוצאה להורג של צרפתים מתנגדי משטר. היו רבים אחרים שלא הצטרפו למשטר וישי, ובמיוחד ראוי לציון פייר ז'נרה, בן דודו ושותפו של לה קורבוזיה כ–20 שנה, שפירק את השותפות אתו.

בניין של לה קורבוזיה במרסיי

אחת התעלומות שבהן נפגשתי בעבודתי היתה מדוע הקהילה האדריכלית ומתעדי תולדות האדריכלות התייחסו בשוויון־נפש לעברו של לה קורבוזיה ולעבודתו עם משטר ששיתף פעולה עם הנאצים? לפיליפ ג'ונסון האמריקאי זכרו את תמיכתו האקטיבית בפשיזם, ובעיקר את גילויי התמיכה בנאציזם ובהיטלר, עד כדי כך שב–1938 הוא השתתף בעצרת השנתית של המפלגה הנאצית הגרמנית. בניגוד ללה קורבוזיה, ג'ונסון התנצל לאחר המלחמה על התנהגותו, ובין השאר הודה בספטמבר 2007 בראיון לחיים הנדוורקר ב"הארץ": "הייתי פרו־גרמני כי החינוך שקיבלתי העדיף את התרבות הגרמנית על האמריקאית. כשבאתי לגרמניה הוקסמתי מהכוח. אבל זה לא יכול להצדיק את השטות שעשיתי. אין יום שאני לא מצר על כך. היום אני פילושמי אדוק".

מספר אישים צרפתים, חלקם מקורביו של לה קורבוזיה, קיפחו את חייהם על היותם חלק ממשטר וישי. אחרים הובאו למשפט, היו שגלו מצרפת. לה קורבוזיה לא התנצל ולא נכווה ברותחין על התנהגותו. מדוע התייחסו אליו בסלחנות שכזו?

תכנון העיר צ'נדיגר בהודו. האיכרים המקומיים סולקו מאדמתם

לאדריכלות המודרנית האירופית היו שלושה אבות: מיס ון דר רוהה, ולטר גרופיוס ולה קורבוזיה. שני הראשונים שיתפו פעולה עם הנאצים כשאלה עלו לשלטון, למרות שהמשטר החדש סגר את בית הספר באוהאוס שייסד גרופיוס (הוא היגר לארה"ב ב–1934), אשר נוהל עד לסגירתו על ידי ון דר רואה (שהיגר לארה"ב ב–1937). לשני אלה זוכרים את כניעתם לגרמנים, שכן הם שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי בצורה ישירה, ואף שינו את סגנון עבודתם המתקדם כדי להתאימו לטעם השליטים החדשים. מעין חרב להשכיר. גם זה לא עזר להם להשיג עבודה והם נאלצו כאמור להגר למען פרנסתם.

וכך, משלושה אבות נשאר עולם האדריכלות רק עם אב מייסד אחד. אם יתברר שגם השריד האחרון חטא בחטא הבלתי־נסלח, נותר עולם זה ללא אבות. אולי זו הסיבה שמתעדי האדריכלות המודרנית התייחסו בסלחנות לשיתוף הפעולה של לה קורבוזיה. בכתביהם לא נמצא הד לאסון שקרה ליהודי צרפת, למחיר ששילמו לוחמי המחתרת הצרפתית, לביטול זכויות אזרח או לכל פרט אחר שאיפיין את המשטר הרודני של וישי.

ארמון האסיפה בצ'נדיגאר בתכנונו של לה קורבוזיהצילום: duncid

לאדריכלות אין כמעט פן מוסרי, לכן מבחינתם לה קורבוזיה לא היה משתף פעולה אלא אדריכל נאיבי ששאף להגשים תוכניות נעלות לרווחת החברה, באמצעים שאולי כיום נחשבים פסולים. מתעדי לה קורבוזיה אינם היסטוריונים, אלא רק אדריכלים העוסקים בחומרי עבר.

בעבודתי איתרתי מכתב ששלח לה קורבוזיה לאמו ובו כתב: "אל תחששו מהדיבורים על קיצוצים והגבלות. הם נסבלים ביותר (...) אני בטוח כי ההיגיינה הכללית תנצח. מידה קטנה כמו אפריטיף תגדל נבטים רבים בעתיד. זה נראה כלום אבל זה כביר. היהודים עוברים תקופה קשה, לעתים אני מלא חרטה. אך נראה כי צימאונם העיוור לכסף הרקיב את המדינה".

ולאסתר זנדברג אספר עוד משהו שהתפרסם ב"גרדיאן" הבריטי כמה שבועות לאחר מותו של לה קורבוזיה ב–1965. העיתונאית טניה זינקין סיפרה על הכנותיה לראיין אותו בעיר צ'נדיגר. היא הכינה שאלות, אבל מיד בהתחלה הוא אמר: "אנחנו לא נדבר על אדריכלות. אני שונא לדבר על זה עם אשה. גם המקום לא נוח. עדיף שנעלה לחדרי, ואם תנהגי בהגיון, תוכלי לבחור לך ציור מאלה שאת אוהבת".

כך התברר לי בסוף מחקרי כי לאורך חיי המקצועיים אימצתי לי לאב־על פשיסט, שונא נשים ויהודים. אדריכל ששיתף פעולה עם משטר מתועב, וניצל משום מה מהגורל שפקד אחרים ששיתפו כמוהו פעולה עם הנאצים באמצעות ממשלת וישי.

הכותב הוא אדריכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ