קצרי רוח |

אנחנו מובטלים, אבל אתם אלה שלא עובדים

חמישה חודשים מונעת המדינה מרבבות אזרחים לעסוק במשלח ידם ונמנעת מלספק מענה כלכלי. אין לנו ארץ אחרת, אבל אנחנו נזכיר למי ששכח שגם לה אין אזרחים אחרים ■ קריסת התרבות בשלוש מערכות

אלי ביז׳אווי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלי ביז׳אווי

במערכה הראשונה, בחודש מארס, כשסגרו את התיאטראות הֵבנתי שהתמודדות גדולה בדרך, אבל לא הבנתי עד כמה אני לבד. עד כמה כולנו לבד. חשבתי שאני אזרח מוגן במדינתו ושמה שלא יעולל הנגיף הזה, ביחד נתגבר. אבל מיום ליום ראיתי איך אני הופך מאדם — שעם כל הקשיים והביקורת — אוהב ומאמין במדינה שבה הוא חי ובחיים שיצר בה לעצמו, לְאדם, אחד מיני רבים מאוד, שתחילה מופתע, אחר כך אובד עצות ואז זועם, זועק ובקצה שְבוּר אמון ואמונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ