קצרי רוח |

ב"מנאייכ" הלכו עמוק ואפל יותר מסדרות ישראליות אחרות, וזה השתלם

הסדרה, שהסתיימה אמש, סיפקה הצצה לעולם שלרוב הציבור אין גישה אליו וציירה תמונה מורכבת של מערכות החוק והמשפט בישראל ■ זהירות ספוילרים

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתי שטרן
איתי שטרן

לאיזי בכר לא היו חיים קלים עוד לפני שהפך לחוקר מח"ש. עוד כששירת כשוטר מצא עצמו בפוזיציה נחותה: הוא היה אדם עם מצפן מוסרי פעיל בזירה שבה קובע את הכללים סדר יום דרוויניסטי. החזק שורד, ושימותו דורשי הצדק. זה גם מה שהפך אותו ל"מנאייכ", כפי שהוא מכונה בפי השוטרים, שהיו פעם חברים שלו וכעת נועצים בו מבט עוין. גישת ה"כל אחד שומר על התחת שלו" היא תו תקן ישראלי וכלל אנושי מוכר. רועי עידן, היוצר של "מנאייכ", מנגן היטב על הסנטימנט הזה, שכל אזרח יכול להזדהות עמו. עם זאת, עלילת הסדרה פנתה בחוכמה למחוזות של אופורטוניזם מוסרי דווקא בקרב אנשי אכיפת החוק, שמתבררים בסדרה כמקור לשחיתות העמוקה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ