מי רוצה להיות הומו במדינה ערבית

למרות שינוי מסוים, עדיין לא קל להיות הומו במדינה ערבית. האמן הכווייתי טארק א-סיד רג'ב דה מונפור מסביר למה וגם מספר מדוע החליט לקעקע על גופו את שמות האל לפי האיסלאם והקבלה היהודית

איל שגיא ביזאוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איל שגיא ביזאוי

"אם אתה חושב שכל כך טוב שם, אצל הערבים, אז לך תחיה אצלם. נראה אותך שורד!" המשפט הזה מוטח בפני לא מעט פעמים. העובדה שמעניין אותי לשמוע ולגלות מגוון פרספקטיבות של החיים תחת השם הכללי כל כך "העולם הערבי" – פרספקטיבות שונות מאלו המוצגות לפנינו חדשות לבקרים והמשומשות לעייפה – היא בבחינת טאבו. הניסיון שלי להציג תופעות שונות ככאלה שמעידות בסך הכל על תמונה מורכבת יותר מאשר על תמונה של שחור ולבן, אינו מתקבל ככזה כלל וכלל. העפעפיים יורדים לחצי התורן, העיניים מצטמצמות, ונשלח לעברי מבט צדודי ומאשים: "אה... עוד אוהב ערבים יש לנו פה". מרגע שדיברתי על תופעה מסוימת בעולם הערבי או בזה האיסלאמי באופן שאינו מתיישב לחלוטין עם התפישות הרווחות של "חשכה ימי-ביניימית", "רדיפת מיעוטים", "דיכוי נשים" ופרימיטיביות טכנולוגית ומחשבתית, אני מיד נחשד ברומנטיזציה, באידיאליזציה, בפיקסציה ובעוד כמה חטאים מהסוג הזה במקרה הטוב, ובבגידה ממשית במולדת במקרה הפחות מוצלח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ