שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
איל שגיא ביזאוי
איל שגיא ביזאוי

אל־קאעידה תימן, הרוגים בהפצצות, פיגועי תופת, סכסוכים דתיים ושבטיים, מלחמות אזרחים, ניסיונות הפיכה מדממים ונישואים בכפייה של ילדות בנות תשע – אלו פחות או יותר הידיעות שמגיעות אלינו בדרך כלל מאותה ארץ בדרום־מערב חצי האי ערב, הענייה במדינות ערב – תימן.

לא תמיד היתה תימן ענייה ומסוכסכת כל כך. בניגוד לאקלים ברוב חלקי חצי האי ערב, האקלים באזור ההררי של תימן נוח יחסית ואדמת העמקים פורייה במיוחד. אפילו בחודשי האביב והקיץ יורדים שם גשמים, מה שאיפשר לאורך ההיסטוריה את התפתחות החקלאות באזור. יתרה מכך, מיקומה האסטרטגי על נתיבי הסחר הימי והיבשתי, דוגמת אלו של "דרך הבשמים" העתיקה, איפשר את התפתחותן של ממלכות עשירות לאורך ההיסטוריה שלה: בהן ממלכת סבא, המזוהה על ידי חלק מהיסטוריונים כממלכת שבא המקראית; וממלכת חמייר, שאחרון מלכיה, יוסף ד'ו נואס, היה יהודי, ובמסורת של יהודי אתיופיה (השכנה ממערב) הוא מוכר בשם פינחס זונוש. הללו סחרו במוצרי מותרות, בעיקר מור ולבונה וכן קינמון ותבלינים אחרים, משי, אבנים טובות ועוד. לא בכדי כינו אותה היוונים והרומאים בשם Arabia Felix, לאמור: ערב המאושרת. לימים גם היתה תימן למרכז סחר חשוב של פולי קפה; במיוחד נודע הטעם השוקולדי של הפולים שיוצאו מעיר הנמל מוח'א השוכנת לחופי ים סוף — שהיא מקור שמו של המשקה מוקה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ