קופסה שחורה

איך למדתי לאהוב את לואי סי-קיי

בסיבוב הקודם חשבתי שהוא לא כזה גדול כמו שעושים ממנו. אבל השבוע, לקראת שידור המופע האחרון שלו ביס, ביליתי יומיים רצופים בצפייה בעונה השלישית של “לואי”

ליאת אלקיים
ליאת אלקיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאת אלקיים
ליאת אלקיים

השבוע הזה התאהבתי. נודה באמת, זה קרה כבר בעבר, פעם או אולי פעמיים, אבל באמת שלא חשבתי שזה יקרה שוב. לעולם. ואז הוא הגיע והוא פשוט נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי. הוא מעדיף חופש אמנותי על פני שכר גבוה, הוא בחר לקחת שנת חופש מאשר למסור את התוכנית שלו לכותבים אחרים כי "זה פשוט לא יהיה אותו מוצר", ההופעות הקודמות שלו נמכרות רק ברשת בחמישה דולר, ללא הגנה מהורדות חינם, כשהוא סומך על יושרם של הגולשים (מיליון דולר תוך שבוע), את הכרטיסים לסיבוב ההופעות הוא מכר ישירות באתר שלו, ללא פרסום וללא תיווך של משרדי כרטיסים (נמכר תוך פחות מיום). וגולת הכותרת, הוא אפילו מגדל את הילדים שלו די אחרת. לא משנה אם הוא מופיע, כותב או מצלם, הוא עובד רק שלושה ימים בשבוע ומקדיש את שאר הימים לילדות שלו (פניו מוארות כל פעם שהוא מדבר עליהן), וכל מי שראה את התוכנית שלו קיבל הצצה למה שבהחלט נראה כמו האבא הכי טוב בעולם. בקיצור, איזה גבר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ