העונה השלישית של "בנות": פרפורמנס של מודעות

בתהליך האבולוציה מקארי ברדשאו להאנה הורבט הגבולות נמתחו מעט, אבל הנימה המתוחכמת כביכול וההיפר-מודעות המאוסה נשארה

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיה סלע
מיה סלע

"בנות", Yes Oh, 22:00

ממש כמו שולה זקן, נראה שגם אני תמיד מאחרת את זמני. כששודרה הסדרה "סקס והעיר הגדולה" לפני 15 שנה, הנשים שם היו מבוגרות ממני – הן נראו לי ממש על סף רקבון - וכבר היו להן חיים, כסף לנעליים של מנולו בלניק, פיגורה מושלמת ואמביציה לבעל או לקריירה.

אולי הן היו קול של דור כלשהו, אבל לא הקול של הדור שלי. הן נראו לי בורגניות בסופו של דבר, קצת פתטיות ומעוצבות למשעי. זאת הסיבה שזאת היתה סדרה כיפית, למרות שהאמת הגדולה שלה היתה שבנות לא באמת רק רוצות לכייף. הן עדיין רוצות בעל והן תמיד מדברות רק על דברים טיפשיים: על גברים, על מערכות יחסים - ובטוויסט ארס־פואטי בלתי נלאה, על החברות עצמה. נו, על מה כבר יש לדבר בעולם הזה? על שלום עולמי? על שלום אזורי? חברות זה לא חוג־בית אצל יוסי ביילין.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ