איך הצילה המאפיה את הטלוויזיה האיטלקית

שלוש סדרות איכות מצליחות לשבור את התפישה שלפיה הטלוויזיה האיטלקית שטחית, ולגעת בפצע הפתוח של החברה: השחיתות השלטונית והמאפיה. יוצרי "1992", שמשודרת כעת בארץ, מסבירים במה דומה הטלוויזיה שם לזו הישראלית

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתי שטרן
איתי שטרן

בסצינת השיא בפרק הבכורה של סדרת הדרמה האיטלקית "1992", עומדים שני גברים בחליפות מחויטות על רקע שולחן עץ בוהק ורחב באחד ממשרדי הפרסום החשובים של איטליה באותה תקופה. כוכב הסדרה, לאונרדו נוטה (בגילום סטפנו אקורסי הכישרוני) מבקש לשכנע לקוח גדול להפנות את תקציב הפרסום שלו לתוכנית בידור איטלקית שבה מרקדות נערות מתבגרות בשמלות קצרצרות תוך שהן קורצות למצלמה במבט מפתה. הלקוח מאשר את העסקה, למרות שהוא מזועזע מההיבט הפדופילי שמנסים למכור לו. חוזקה של הסצינה נובע מהאופן שבו היא מחברת כמה מוקדים של הריקבון המוסרי שפשה בחברה הגבוהה באיטליה, שבה מוקדי הכוח בעולם הפרסום, הטלוויזיה, הפוליטיקה והמאפיה ארוגים זה בזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ