חיבוקי עם אלאורי: הטלוויזיה מציגה את אזריה כילד אבוד, מותקף ורדוף

בקרב על התודעה, הצילומים בהם אמו מצמידה את ראשו בחוזקה לחזה ומלטפת אותו ואביו מתיישב לידו ופורש על כתפיו את זרועו התומכת והאוהדת - הם אלה שמנצחים

רוגל אלפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוגל אלפר

כל דיווח טלוויזיוני על משפטו של אלאור אזריה מתנהל בשני מסלולים מקבילים. המסלול המילולי מעדכן את הצופים, באמצעות כתבים, עורכי דינו של אזריה ופרשנים משפטיים, מה נאמר בבית המשפט והאם זה מועיל או מזיק לאזריה. ואילו במסלול החזותי משודר במחזוריות מקבץ סרטונים שבהם נראה אזריה מקבל חיבוקים חמים ואוהבים מאביו ומאמו, מזיל דמעה, ושוקע בשרעפים מוטרדים ומודאגים — מבטו מצועף ואפוף תוגה. וכיאה למסלולים מקבילים, אין ביניהם שום קשר. בשעה שפרקליטו של אזריה נשמע מספר כי מרשו טוען שאחד ממפקדיו הורה לו להרים את מוחו של המחבל שהרג, ניבטות מן המסך תמונות הפורטות על הסנטימנטליות שבנימי נפש האדם: אמו של אזריה מצמידה את ראשו בחוזקה לחזה, מלטפת אותו ולוחשת באוזנו מלים מחזקות, שלמשמען הוא מהנהן ומתחפר עמוק עוד יותר בגופה המגונן; אביו מתיישב לידו ופורש על כתפיו את זרועו התומכת והאוהדת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ