יוצרי "איכילוב" מסבירים איך מתעדים את סוף החיים

המוות הוא השחקן הראשי בסדרה התיעודית "איכילוב" שעונתה השנייה משודרת כעת ב"רשת". יוצרי הסדרה, עדי ברש ורותי שץ, מספרים מה מרתק אותם כל כך בבתי חולים

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתי שטרן
איתי שטרן

המוות, בהתגלמותו הפשוטה והמיידית ביותר, נוכח בסצינות הראשונות של "איכילוב". הסדרה התיעודית, שעונתה השנייה משודרת כעת ב"רשת" (ערוץ 2, מדי חמישי בערב) מתמקדת, בין השאר במיכל לוגסי, מתאמת השתלות, שנאלצת לבשר למשפחות על הנורא מכל ובתוך כך לשאול האם ירצו להעניק חיים לאדם אחר, כזה שמעולם לא פגשו או הכירו. וכך, אופנוען שעבר תאונה קטלנית, מגיע לבית החולים כשהוא מצוי זה מכבר במוות מוחי, גופתו חנוטה בסדין. מכאן נדרשת משפחת ההרוג, לקבל החלטה מכרעת. הרגעים הללו, הטראגיים במהותם, היו יכולים להפוך בקלות לקוקטייל של קיטש ומוות. למרות זאת, הם שומרים על איפוק מרשים. הסחטנות הרגשית מפנה את מקומה לטובת הרהור מתמשך בכוחו של הרגע שבו חיים ומוות מתערבבים לכדי מציאות קשוחה אחת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ