"סיפורה של שפחה": התקף חרדה שאי אפשר להימלט ממנו

הפרנויה שמחלחלת לאחר הצפייה בסדרה הדיסטופית מעלה תהיות על הדמיון בין החזיון המטריד שהיא מתארת לבין המציאות. שבע מחשבות בעקבות סיום העונה הראשונה של "סיפורה של שפחה". זהירות, ספוילרים

חן חדד
חן חדד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חן חדד
חן חדד

1. החופש יכול להיעלם. מרגע עלייתה ועד פרק סיום העונה, "סיפורה של שפחה" היתה לסדרה המשולה להתקף חרדה מתמשך. הפרנויה שמחלחלת לאחר הצפייה בדיסטופיה הצבאית־דתית שמשעבדת נשים פוריות לא מאפשרת לצופים לברוח מההכרה שסביבנו, ממש עכשיו, יש לא מעט מרפובליקת גלעד. "כל מה שקורה בעלילה כבר קרה במקום כלשהו ובזמן כלשהו בהיסטוריה", אמרה הסופרת מרגרט אטווד על החזון המטריד שמעלה בין השאר הדים לשואה, ל"תוכנית לבנסבורן" של הנאצים, למהפכה האיסלאמית באיראן ולעבדות בארצות הברית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ