ג'ייסון זינומן
ניו יורק טיימס

לפני כמה שנים, כשג'רי סיינפלד התחיל למתוח ביקורת על תקינות פוליטית בקומדיה, היו שהנהנו בהסכמה, אחרים גלגלו את עיניהם לשמיים, אבל כמעט כולם לא הבינו למה בכלל אכפת לו, לקומיקאי הצח כשלג, המתרחק מפוגענות כמו מאש.

הסיבה, יש לשער, היא שסיינפלד מקדיש תשומת לב מדוקדקת לקהליו, ובודק בשבע עיניים ממה הם צוחקים וגם אילו שינויים חלים בטעמיהם. אמנם לא רבים רואים בו חדשן מהפכני, אבל הוא הקדים את זמנו – או שלפחות מיהר להדביק פערים. מלבד תרומתו לחלוצי ההומור המשקיף מן הצד ולפופולריות של הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שעוסקים בסטנדאפיסטים, סיינפלד, בן 63, צפה את האובססיה של התרבות שלנו בנוגע לתהליך הקומדיה בסרטו הדוקומנטרי מ-2002, "Comedian". לוח ההופעות שלו צפוף, והוא גם מוצא זמן להופיע בפלטפורמות אחרות, למשל בסדרת רשת ("Comedians in Cars Getting Coffee").

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ