סרטי השבוע בטלוויזיה

23.5-17.5

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין

הפרפר
הוט סינמה 1, ו', 22:00; שבת, 16:40; ה', 19:45; יס 4, ו', 22:00, סלקום טי־וי, 133 דקות
גרסה קולנועית שנייה, מ-2017, לרב המכר של אנרי שרייר, שתואר על ידו כאוטוביוגרפיה אך עם השנים התגלה שחלקו הגדול הומצא. הגרסה הראשונה יצאה ב-1973, בבימויו של פרנקלין שאפנר ובכיכובם של סטיב מקווין ודסטין הופמן, והיתה ללהיט. את זו הנוכחית ביים הבמאי הדני מיכאל נואר, ולמרות שהיא שונה מקודמתה מבחינת גודש האלימות והתיאור המפורט, היא סובלת כמותה מכבדות, היא מעיקה, ואין בה פורקן דרמטי ורגשי מספק למועקה זו. נוסף על כך, חסרה בה הכריזמה של מקווין והופמן, מגדולי כוכבי התקופה, שגם אם הופעתם זו לא היתה מהטובות ביותר של כל אחד מהם, החיבור הקולנועי ביניהם הוסיף קומה לסרט. הסרט מציג את סיפורו של שרייר (צ'רלי האנם), עבריין זוטר בפריז, שבתחילת שנות ה-30 מואשם ברצח של סרסור ונשלח למושבת עונשין בגינאה הצרפתית. במסע למושבה הוא פוגש את לואי דגה (רמי מאלק, רגע לפני שפרץ לכוכבות קולנועית וזכה באוסקר על "רפסודיה בוהמית"), זייפן שהונה עשרות ומצליח להבריח למושבה בתוך גופו סכום ניכר של כסף. שני האסירים קובעים ביניהם עסקה, שבה שרייר יגן על דגה בתמורה לניסיון משותף לברוח מהמושבה. העניין אורך שנים רבות, והסרט מתאר את ניסיונם של השניים – ושל יתר האסירים – לשרוד את התופת שהיא המושבה. הוא אינו חוסך מאיתנו את תיאור העינויים שהם עוברים ותיאור השנים הרבות ששרייר בילה בבדידות בצינוק, מנסה לשמור על שפיותו. הצפייה בסרט אינה חסרת עניין, אך יש בה מידה מסוימת של מונוטוניות (הסרט של שאפנר אף היה ארוך יותר) והקשר בין שרייר לדגה אינו תופס תאוצה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ