תרבות רעה

למה בכיתי מול ״החיים הסודיים של בני 4״

בתוך ים עלוקות הריאליטי חובבות הפרסום, הילדים של ״החיים הסודיים של בני 4״ ו״80 וארבע״, על חמידותם ואכזריותם, מפגינים אמת ואותנטיות מכמירות לב

ניסן שור
ניסן שור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניסן שור
ניסן שור

מכירים את ההורים האלה שנורא דחוף להם לחלוק את פניני החוכמה של ילדיהם? יש אפילו קבוצה פופולרית כזאת בפייסבוק, ״ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם״, עם יותר מרבע מיליון עוקבים ואפילו ספר שאיגד את מיטב הציטוטים האינפנטיליים. אז זהו, שילדים הם לא התסריטאים הטובים בעולם. הם תסריטאים די גרועים. האמירות שלהם סתמיות, חוזרות על עצמן, די משעממות. חוכמעס בלירה. ברור שכל אחד חושב שהילד הפרטי שלו הוא מינימום ארון סורקין, זה רק טבעי, אבל בחייכם, יש דברים שאדם נדרש לשמור לעצמו, אפילו בפרהסיה הוולגרית של הרשתות החברתיות. כשאתם מפרסמים את השנינויות של ילדיכם, אתם מתכוונים בעצם להשוויץ בחוכמתם המופלגת, במחשבותיהם המקוריות, בשפתם המשעשעת השזורה בטעויות לשוניות מקסימות ובעצמכם, בגדוּלתכם האישית, שהרי מחלציכם הם יצאו ובצלכם הם התחנכו. ומה מסתבר? שהילדים שלכם הם ממש ככל הילדים האחרים, לא מיוחדים יותר, לא מיוחדים פחות. סתם ילדים, נו, שאומרים דברים חמודים ומצחיקים שפורצים מתוך תודעתם הבלתי מעובדת. מה הביג דיל כאן? חוק ברזל: הסביבה אף פעם לא מתרשמת מהילדים שלך כמו שאתה מתרשם מהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ