תאמינו או לא, אני שמאלנית שחושבת שגם מתנחלות הן בנות אדם

סדרת הרשת "חמושות" עוקבת אחר שלוש מתנחלות נושאות אקדחים ורובים, מי בחדווה ומי מחוסר ברירה. בראיון עמה הודפת היוצרת איילת בכר את הביקורות על כך שהעזה להציג את נקודת המבט של תושבות המאחזים

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן, אחת משלוש הגיבורות של "חמושות"
חן, אחת משלוש הגיבורות של "חמושות"צילום: כאן - תאגיד השידור הישראלי

חן ורקר, מתנחלת בת 29 ואם לשתי ילדות קטנות, טוענת כי ירי מרגיע כמו יוגה. "זה משחרר אותי מאוד, זה עושה לי שקט בראש, מתרכזת במשהו... את מגיעה ליוגה, את עובדת מאוד על נשימות. ממש ככה זה עם ירי". בסדרת הרשת החדשה שעלתה באתר תאגיד השידור הציבורי כאן, "חמושות", מתועדת שגרת היום־יום של ורקר, לצד עוד שתי צעירות מתנחלות שמסתובבות גם הן כשהן חמושות בנשק חם מסוגים שונים. האחת, ליאורה, מנהלת את חוות הבודדים שהקים אביה, דרום־אפריקאי שהתגייר ועבר לשטחים כשהתפרק שלטון האפרטהייד, למורת רוחו. השנייה, חנה הלוי, מנסה לבנות לבדה בית במאחז בלתי חוקי, ומתמודדת עם קשיים בירוקרטיים בעיקר. כל השלוש צמודות לכלי הנשק שלהן, מי בחדווה גדולה יותר ומי מתוך חוסר ברירה. לכל אחת מוקדשים בין חמישה לשישה פרקים, שאורכם כחמש דקות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ