מה אפשר ללמוד על החברה בישראל מסיפורם של ארבעה נערים טרנסג'נדרים - טלוויזיה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה אפשר ללמוד על החברה בישראל מסיפורם של ארבעה נערים טרנסג'נדרים

לכתבה
גיבורי "טרנסקידס". מימין: נעם, עופרי, רומי ולירון אוהד רומנו / yes דוק

הסדרה התיעודית "טרנסקידס" אינה מנסה לייפות את הקשיים, העימותים המשפחתיים והחששות הפנימיים שבדרך לשינוי המיוחל. יותר מכל, היא מאירה מזווית חדשה את הפערים המהותיים בין מציאות חייהן של נשים לזו של גברים

44תגובות

רומי, נעם, לירון ועופרי הם ארבעה בני־עשרה טרנסג'נדרים — בת ושלושה בנים — שמתמודדים עם השינויים הפיזיים והחברתיים שהם נאלצים לעבור כדי להתאים את סימני המין החיצוניים, הפיזיולוגיים, למגדר הפנימי שעמו נולדו. "טרנסקידס", הסדרה התיעודית המשודרת בערוץ יס דוקו שיצרה הילה מדליה והפיקה יחד עם רוני מרדינגר, מתחילה בשלב שבו כל הארבעה כבר נמצאים מחוץ לארון. סביבתם הקרובה, רוב הזמן, למעט רגעי בלבול מעטים, כבר פונה אליהם בגוף הנכון — זכר במקרים של נעם, לירון ועופרי, נקבה במקרה של רומי — ועכשיו נשארו "רק" החיים עצמם. והחיים האלה, כשמדובר בטרנסג'נדרים בגיל ההתבגרות, הם מסע פנימי וחיצוני ארוך מאוד, שכרוך בלא...

הרשמה לניוזלטר

חדש! כל חדשות הטלוויזיה, הביקורות והמלצות הצפייה אליכם ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות