מטומטם ומהפנט: הרומן שלי עם אודטה

הפופולריות של אודטה, שכבר כאומלטה היתה גרוטסקה, היא תעלומה. כתבת "הארץ" גילי איזיקוביץ, צופה אדוקה בתוכניותיה, החליקה לטרנינג, ניסתה לפצח את סוד הקסם וגילתה שאקונומיקה היא מרכיב חשוב בדרך אל האושר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אודטה שוורץ. "מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד אהבתי שטיחים"
אודטה שוורץ. "מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד אהבתי שטיחים"צילום: רונן אקרמן
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

אודטה אינה יודעת זאת, אבל לה ולי יש מערכת יחסים ארוכת שנים. עשור ויותר לבטח, אולי אפילו 15 שנים. הייתי כתבת צעירה במקומון ונהניתי מהתנאים המושחתים שכתבי מקומון מתייחסים אליהם כעניין של שגרה, למשל שבוע עבודה של ארבעה ימים. בימי חמישי נהגתי להתניע את היום לאטי. ביקור ארוך בחדר כושר, שכיבה ארוכה יותר על הספה, צפייה מזוגגת באודטה. התוכנית שלה שודרה אז בערוץ עשר. היא אירחה את מיקי שמו וצהלה לקראתו ולקראת "החולציות", הכינוי שהצמידה לחולצותיו הצבעוניות. היא נהגה להתהדר בשפע תכשיטים, זכור לי הסבר שמסרה על ריבוי הבלינג: "כמו עץ חג מולד אני אוהבת". היא ניהלה בעניין שיחות היאות לבעלי אונה בודדת על טיפוח, בישום ואיפור עם המומחית גליה תורן חן, ועל משקפי שמש, תיקים והמודה האחרונה, עם סנדרה רינגלר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ