"רציתי להוכיח לעולם שאפשר לעשות הרבה במעט כסף ואומץ"

הריקנות שחש קלאוס מאייר עם הצלחתה העולמית של מסעדת "נומה", שהיה בין מייסדיה, הובילה אותו למיזם קולינרי בבוליביה. עם עליית הסרט התיעודי "טעם השמים" הוא מספר על הקולגות שעיקמו את האף ועל הספקות שלו עצמו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאייר עובד במטבח. "האשימו אותי שאני מאוהב בדמות המושיע הלבן
מאייר עובד במטבח. "האשימו אותי שאני מאוהב בדמות המושיע הלבןצילום: באדיבות yes דוקו
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

אם תשאלו את קלאוס מאייר, מה שמאפיין את בני האנוש יותר מכל הוא הטעם. למעשה, הוא יחדד, ייצור טעם והכוח שיש ל"טעים" על בני האדם הם סימן ההיכר של אנושיות. הוא קורא לזה Deliciousness ואפשר אולי לתרגם זאת ל"טעימוּת". המילה הזאת אוצרת בעיניו כוח מהפכני, מאגי כמעט.

מילת הטעם הזאת היא האחראית לדעתו להצלחה האדירה של מסעדת "נומה" הדנית, כנראה המוסד הקולינרי החשוב והנודע בעולם בשני העשורים האחרונים, שמאייר היה ממקימיו. והיא קשורה גם למה שקרה בעקבות ההצלחה של "נומה": תנועת הקולינריה הנורדית החדשה שקמה כתופעה סוחפת ושבעקבותיה נהפכו מדינות סקנדינביה ליעד תיירותי בעל פופולריות גואה, שיצר משרות חדשות וגאווה לאומית מסוג חדש. בשביל מאייר, ושותפו אז השף רנה רדזפי, זו היתה רכבת הרים מטלטלת. אבל אי שם, בשנת 2008, הוא החל לחוש ריקנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ