"חברים קיבלו פיצוצים משוטרים, וזה נראה לי נורמלי לגמרי"

דניאל צגאי נולד למשפחה חסרת אמצעים, וניהל בטרם מלאו לו 30 מאה עובדים וארבעה ליינים של מסיבות לקהל אתיופי. עכשיו הוא משתתף בדוקו־ריאליטי "מתחילים מאפס", מתבאס מחברי קהילה שעושים צחוק מגזענות ומסביר איך מובילים "סצינה של אלפי אנשים, שאף אחד לא יודע עליה כלום"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל צגאי. "אחת התקופות הכי קשות שהיו לי בחיים. למזלי אני רגיל לקשיים"
דניאל צגאי. "אחת התקופות הכי קשות שהיו לי בחיים. למזלי אני רגיל לקשיים"צילום: כאן 11
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן

הסיפור של דניאל צגאי הוא סיפור הצלחה אבל נדמה שאם היו הופכים אותו לתסריט — השלב הנוכחי בחייו היה מהווה נקודת שפל, אליה נקלע שלא באשמתו. מי שנולד לפני 28 שנה בבאר שבע למשפחה חסרת אמצעים, הפך עם השנים לאחד ממפיקי המסיבות המצליחים ביותר של העדה האתיופית. בימים שלפני מגפת הקורונה החזיק צוות של כמאה עובדים שהפעילו עבורו ארבעה ליינים של מסיבות מוזיקה שחורה שפונות לקהל אתיופי. במונחים קהילתיים הוא מעין סלב־על. הוא עצמו היה שמח לראות במסיבות שהוא מפיק גם חבורות של "נצ'ים" (כינוי ללבנים בפיהם של בני העדה), אבל כרגע מדובר בייצוג שולי. שלא לדבר על המסיבות עצמן, שהפכו לזיכרון רחוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ