בן שני: "גם בעיתונות יש מקום לעמדה מתבוננת"

עשר שנים הקדיש בן שני לתיעוד הצייר אלי שמיר, שחלה בפרקינסון בזמן הצילומים. לקראת שידור הסרט "שיר ערש לעמק", מספר עיתונאי "עובדה" למה הוא לא אוהב לצלם בסתר ואיזה מין סרט היה עושה על בנימין נתניהו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילומי שיר ערש לעמק
בן שני ואלי שמיר בצילומי "שיר ערש לעמק". "הסרט אמנם עליו — אבל הוא שלי"צילום: אוריאל סיני
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן

במשך עשר שנים נסע בן שני מתל אביב לכפר יהושע שבעמק יזרעאל. עשר שנים שבהם התלווה לצייר אלי שמיר, תיעד אותו לוכד במכחוליו את נופי העמק ואנשיו על קנבסים ענקיים. עץ האלון הזקן, זה שהיה לאחד ממושאי הציור הקבועים של שמיר, משך אותו חזרה שוב ושוב.

בהתחלה הוא לא ידע לאיזה כיוון ילך הסרט שהוא מצלם. ככל שנקף הזמן וההיכרות בין השניים העמיקה, הבין שני שהוא ניצב בפני הרפתקה קולנועית שתארוך זמן רב. עם זאת, הוא לא חזה את מה שאירע שלוש שנים לתוך המסע התיעודי הזה. ב–2014, באחד מימי הצילומים, קרא לו שמיר לסטודיו וביקש ממנו לכבות את המצלמה. שני נדרך. כעיתונאי ותיק ("עובדה" בהווה וחדשות ערוץ עשר בעבר), ידע שבקשה כזו מבשרת רעות. הוא צדק. שמיר סיפר לו כי אובחן במחלת הפרקינסון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ