העונה האחרונה של "כתום זה השחור החדש" משחזרת את האנרגיה הבועטת שאבדה

שש שנים אחרי שהובילה את מהפכת הצפייה בנטפליקס, "כתום זה השחור החדש" מגיעה לסיומה. חרף חולשותיה, היא מצליחה להיות כיפית וללהטט במיומנות בין שורה של סיפורים חזקים

חן חדד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן חדד

שש שנים לאחר שעלתה בנטפליקס, "כתום זה השחור החדש" מגיעה לסיומה. סדרת בית הכלא שיצרה ג'נג'י קוהאן בהתבסס על סיפורה האמיתי של פייפר קרמן, היתה לאחת מסדרות הדגל של ענקית הסטרימינג, וממובילות מהפכת הצפייה המרתונית. בימים שבהם עוד לא זיהו בתעשייה את הפוטנציאל של נטפליקס, ויוצרים רבים צקצקו על רעיון הבינג' שממסמס כביכול את איכויות היצירה לבליל מעורפל — הצביעו מיליונים בשלט ונהרו לצפות בעלילותיהן של אסירות בית הכלא לנשים בקונטיקט. הסדרה הובילה גם את ההסתערות של נטפליקס על טקסי הפרסים וביססה את מעמדו של תוכן מקורי ברשת הסטרימינג כטלוויזיה לכל דבר. יותר מכל, היא סללה את הדרך לקדמת המסך לנשים מקשת רחבה ככל האפשר של רקע אתני, מיניות, מידה וגיל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ