"נדלקנו על זה שארבע נשים הצליחו להפסיק מלחמה"

הן היו ארבע קיבוצניקיות שנתקלו בזלזול ובטענות כי הן פוגעות בחיילים — אבל הן הוציאו את צה"ל מלבנון. הסרט התיעודי "ארבע אמהות" עוקב אחר מובילות המחאה ההיא, ולדעת היוצרים, רפאל לוין ודנה קידר, אי־הפוליטיות שלהן היתה חלק מהצלחתן. ולמה לוין מסתייג מהשאלה אם הושפע בעשיית הסרט מעמדות אביו, המחזאי חנוך לוין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רפאל לוין ודנה קידר
רפאל לוין ודנה קידר. "אם הן הצליחו, אפשר להצליח שוב"צילום: גיל אליהו
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן
איתי שטרן

מעטות המחאות האזרחיות בישראל שזכו להצלחה משמעותית. "הפנתרים השחורים" קיבלו בשנות ה–70 מנה הגונה של יחסי ציבור במאבקם לשוויון אך מאותה זעקה זכורה דווקא הערתה הזחוחה של גולדה מאיר, "הם לא נחמדים". גם המחאה נגד ההתנתקות מגוש קטיף ב–2005 או המחאה החברתית של 2011 נגד הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה, ככל שהיו בעלות משקל בשעתן, לא שינו את פני המציאות הישראלית. לעומת אלה, בולטת מחאה שרשמה הישג בלתי נתפס: תנועת "ארבע אמהות", שהוקמה על ידי קבוצת נשים קיבוצניקיות בסוף שנות ה–90, התאגדה לקריאה להוצאת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון. הקריאה, שהתקבלה בתחילה בשאננות ובבוז על ידי רוב מקבלי ההחלטות ואנשי הצבא, הלכה וצברה תאוצה בדעת הקהל, עד שבבחירות 1999 זה היה הנושא הבוער שהעסיק את אהוד ברק ובנימין נתניהו, שהתמודדו על ראשות הממשלה. כזכור, ברק ניצח ועמד בהבטחתו, הוציא את צה"ל מלבנון ובמאי 2000 תמו 18 שנות שהייה במדינה זו, שגבו מאות חיילים הרוגים ואלפי פצועים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ