הבמאי דוקי דרור: "אנו רואים אותם כאויבים, בצבע אחד, בלי גוונים"

הקצינים שלא ידעו מה זה שיעים, שיכרון הכוח של ההנהגה, דור שלם שחש שהמדינה בגדה בו — הבמאי דוקי דרור לא רצה לעסוק שוב ב"פופיק של עצמנו" בסדרה "לבנון", אך לא הצליח להימנע מכך לחלוטין. לרגל שידורה הוא מזהיר כי גם כאן השנאה והקיטוב עלולים להיגמר במרחץ דמים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוקי דרור. "לנסות לנסח משהו מובן"
דוקי דרור. "לנסות לנסח משהו מובן" צילום: מגד גוזני
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן

אחד מזיכרונות הילדות החזקים שלי קשור במלחמת לבנון. הייתי בת שבע, ואבי חזר משהות ממושכת בביירות, כשפניו עטויות זקן והוא לובש חולצה שעליה מודפס עץ ירוק ופסים אדומים. מתרמילו הוציא ג'ירפה כתומה מזכוכית, שוקולד שווייצי ומכתב כתוב בצרפתית, מילדה לבנונית בת גילי. בתור קצין צה"ל, הוא התגורר בביתה של המשפחה, נוצרים לבנונים, בזמן שהותו בביירות, והילדה ביקשה להעביר אלי מסר של ידידות ותקווה לשלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ