בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התקשורת לא תעמיק, הממשלה לא תטפל

חדשות 10, ערוץ 10, 20:00 "זה לא צדק", ערוץ 2, 21:00

3תגובות

בחדשות 10 שודר אתמול קטע ממסיבת עיתונאים שהתקיימה עם פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס הנובל "שלנו". העיתונאי שאל את הפרופסור איך זה שלא שמענו עליו עד כה. הפרופסור ענה לשואל שהוא צריך לשאול את עצמו איך זה קרה. לאחר שידור הפרודיה הזאת, ביקש יעקב איילון מהפרופסור להסביר בשלושה משפטים מה גילה. אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שאין לטלוויזיה זמן ויכולת להעמיק מעבר לשלושה משפטים (אם כי לונדון וקירשנבאום הקדישו כ-20 דקות לנושא). אנחנו מקבלים גם את העובדה שאין לטלוויזיה דרך ארץ, ובטח שאין היא מנסה עוד להסוות את טיפשותה. השאלה אם הסוואה טובה ורצויה היא שאלה נפרדת. מחד, אולי מוטב שנדע את האמת על עצמנו ועל המוצר שאנחנו צורכים. המוצר, שבתורו צורך אותנו בחזרה והופך אותנו להיות כמוהו, בשלושה משפטים. אבל אולי לו היתה הטלוויזיה מנסה להסוות את טיפשותה, היתה מתאמצת מעט, ואז היינו פחות טיפשים. השופטים יצאו לדון בשאלה. כשיחזרו הם יחתמו על עסקת טיעון ככל הנראה.

בערוץ 2 שודר סרטה של טלי בן עובדיה שניסתה להסביר בשלושה משפטים את מצבה של מערכת המשפט הישראלית. הסרט עוסק בתופעת עסקאות הטיעון שפשתה במערכת המשפט. בן עובדיה מציגה כמה מקרים מקוממים ובהם של רוצחים, נהגי פגע וברח ואנסים שקיבלו עונשים מגוחכים בעסקאות טיעון. זהו נושא מוכר, תפוח אדמה לוהט, עכשווי כמו הקריאה לצדק חברתי. אולי הפער בין הניסיון לתוצאה טמון במלה אחת מכשילה. לא מדובר בסרט דוקומנטרי, למרות שהוא בטח יושב על הרובריקה הנחשקת. מדובר בכתבת מגזין ארוכה ויעילה. לא עיסוק רציני מדי בנושא אלא ניסיון לגרום לציבור להתרגש, להתרגז, לשאוף להרשעות. שום דבר מורכב לכתוב עליו הביתה.

קשה הצפייה בילדים שחר גרינשפן ואמיר בלחסן שנמצאים בתרדמת אחרי תאונות פגע וברח. הנהגים שפגעו בהם קיבלו עונשים קלים. נורא היגון על פני אביה של לימור רימוק שנרצחה על גדות הירקון. הרוצח דקר אותה 27 פעמים ("כמניין שנותיה" אומר אביה הנוגע ללב) ונשלח בעסקת טיעון ל-12 שנות מאסר בלבד. ועוד מקרים איומים. הסרט מציג את המשפחות שנותרו עם חוסר הצדק והוא מאוד יעיל במובן הזה. אי אפשר שלא לזוע באי נוחות לנוכח הסיפורים והטרגדיות המוצגות.

שלל מרואיינים בכתבה - פרקליטים, סנגורים, שופטת אחת - מביאים למסקנה אחת. מערכת המשפט היתה קורסת לו היתה צריכה לדון בכל התיקים המונחים לפתחה. על כן עסקאות טיעון זהו כלי יעיל והכרחי לקיומה של המערכת הביורוקרטית האפרפרה הזאת. שופטים הם לא מה שחשבנו, לא לוחמי צדק אלא פקידים שנאבקים בערמות נייר. העומס על מערכת המשפט הוא בלתי נסבל וממשלת ישראל לא תטפל בו ברגע שהיא תגמור לא לטפל בקריסת מערכת הבריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו