בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חטופים שרואים משם

רייטינג חריג ושבחים מקיר לקיר קידמו את "הומלנד", הגרסה האמריקאית לסדרה "חטופים", שעלתה החודש ברשת שואוטיים. בראיון עמם מספרים יוצרי שתי הסדרות על יחסי הגומלין ביניהם, על ההחלטה להגדיל ב"הומלנד" את המתח על חשבון הדרמה, ועל ההתלהבות מקלייר דיינס בתפקיד הסוכנת

8תגובות

שבוי מלחמה חוזר למדינתו אחרי שנים בשבי, הוא לובש מדים, שיערו גזוז, הוא נראה חיוור. פוליטיקאים בשיירת מכוניות שרד באים לקבל את פניו. המשפחה האוהבת מחכה לו בחדר, הרחק מעיני המצלמות.

כך מתואר רגע השיבה הדרמטי בפרק הראשון של "הומלנד", הגרסה האמריקאית לסדרה הישראלית "חטופים", שעלתה בתחילת החודש בארצות הברית. ואף שבעיני קהל צופים ישראלי אין רגע דרמטי מזה המתואר לעיל - ולראיה הצפייה והעיסוק האינטנסיביים בשיבתו של גלעד שליט בשבוע שעבר - יוצרי הסדרה האמריקאית הוסיפו לגרסה שלהם עלילת מתח נוספת, המונעת על ידי סוכנת סי-איי-אי (קלייר דיינס), שחושדת כי החייל שחזר מעיראק, ניקולס ברודי (דמיאן לואיס), הוא תא רדום - חייל בשירות האויב.

בראיונות עם יוצרי הסדרה האמריקאים, הווארד גורדון ואלכס גנזה, שבעברם רשומה ההצלחה המסחררת של הלהיט הטלוויזיוני "24", עם יוצר "חטופים", סדרת המקור הישראלית של זכיינית "קשת", גידי רף (החתום יחד עם מנכ"ל הזכיינית אבי ניר כמפיקים בכירים בסדרה האמריקאית), ועם מתווך העסקה ביניהם - ריק רוזן, הסוכן ההוליוודי של "קשת" בארצות הברית - מדברים כולם על החילופים והשינויים שהתבצעו עד שהגיעו לתוצאה הסופית, ועל ההשוואה למציאות המקומית.

"העובדה שהצבא שלנו הוא מקצועי, וחיילים מתנדבים לשרת בו ולא מגויסים, יצרה ריחוק בין האמריקאי הממוצע למלחמה. זאת מלחמה שהרבה מאוד אמריקאים מתעלמים מקיומה. היא לא במרכז התודעה הציבורית, היא לא מתקיימת כמו אצלכם על הגבולות שלכם", אומר גנזה. "ממש דאגנו בזמן כתיבת התסריט שאיש לא ירצה לצפות בסדרה על נושא כזה. אהבנו מאוד את הפן של הדרמה המשפחתית של הסדרה הישראלית. היתה בה דינמיקה מצוינת, השחקנים היו מעולים. אז צמצמנו את הסיפור של השבויים לשבוי אחד והגדלנו מאוד את הממד של המתח על חשבון הדרמה".

התוספת הוכיחה את עצמה. הפרק הראשון של הסדרה היה להשקה הנצפית ביותר בערוץ הכבלים שואו-טיים בשמונה השנים האחרונות. הסדרה קצרה שבחים מקיר לקיר. באתר "מטאקריטיק", המשקלל את כל ציוני המבקרים של עיתוני ארצות הברית, ניצבת הסדרה במקום הראשון עם ציון חריג במצוינות שלו - 91. ואכן, מדובר בסדרה ממגנטת אל המסך, המשוחקת היטב גם בזכות דמיאן לואיס (סדרת הטלוויזיה "חף מפשע") ובעיקר בזכות קלייר דיינס ("אלה הם חיי"), המגלמת את הסוכנת החשדנית.

הבדל ברגישות

ימים ספורים לאחר שיבתו של שליט משבי חמאס, פרסם העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כתבה מתבקשת על המציאות והבדיון המשתקפים זה בזה במקרה של "הומלנד". לכתבה התראיין רף, שכתב יחד עם גנזה וגורדון את הפרק הראשון של הסדרה האמריקאית. הוא היה צריך להסביר לכתב ולקהלו את האירוע שקיבל ממד לאומי פה. דרך הדברים שהוא אומר שם, ועצם הצורך להסביר לקהל אחר את האווירה הייחודית הזאת, אפשר היה ללמוד על השאלות שעלו בתהליך העיבוד של הסדרה.

"אחד הדברים שהיה ברור מלכתחילה הוא שיש הבדל גדול בין הרגישות של החברה הישראלית לזו של החברה האמריקאית בכל הקשור בשבויי מלחמה", אומר רף. "אינני טוען חלילה שאם אמריקאית פחות כואבת את נפילתו של בנה בשבי, אלא שההתגייסות שלנו כמדינה, כקהילה קטנה מוקפת אויבים, שכל חייל הוא כמו הבן שלנו, שונה בישראל מאשר בארצות הברית. טיפה בעייתי להסביר לכתב אמריקאי את ההתרגשות הזאת של עם שלם שיושב מול הטלוויזיה ורואה את גלעד שליט שב הביתה.

"לפני כמה שנים גרתי באמריקה ושתי שבויות חזרו מהשבי בעיראק, וזה היה לא יותר מאייטם בחדשות. אז נכון שהן לא חזרו אחרי חמש שנים, ולא אחרי קמפיין כזה - כי אין שם קמפיינים כאלה, באמריקה לא מדברים עם טרוריסטים - ובכל זאת, זה שונה. גם עכשיו ישנו חייל אמריקאי הנמצא כבר שנתיים בשבי באפגניסטן (בו ברגדאל, ר"ק), ולא מדברים על זה כך".

אך לדברי גורדון, שהיה המפיק הראשי של "24" ומי שניהל את התוכנית מ-2006 - ומי שמנהל כעת סדרה שעתידה לעלות בארצות הברית ושמה "Awake" - השינויים לא נבעו רק מפער תרבותי בין הקהלים. "מדובר באבולוציה יצירתית שלקחה חודשים. כי אף ש'חטופים' מאוד מצאה חן בעינינו. הרגשנו שאנחנו צריכים לשנות אותה משמעותית. לסדרה הישראלית היה קצב איטי, והיא במהותה מין אופרת סבון. היא דרמה מאוד חזקה, אבל לא כזאת שתדבר אל קהל אמריקאי, אז היינו צריכים עוד קומה, עוד עלילה שתספק איום או הבטחה לאיום.

"לזכות אבי ניר וגידי רף ייאמר שהם נתנו לנו אור ירוק לברוא את הסדרה מחדש. כמובן שהמקור היה רב ערך, ובאחת הטיוטות הראשונות שלנו גם אנחנו השתמשנו בשני שבויים, אך אני חושב שההחלטה לצמצם את העלילה סביב שבוי אחד היתה הארה חשובה מבחינתנו. כל הרעיון שמדובר בחייל שעבר לצד השני לא היה ב'חטופים', זה בעצם רעיון שלנו. אבל בכל הקשור לשיבה, והאופן המציאותי שגידי איפיין את דמויות השבויים החוזרים, השאלנו הרבה מאוד מהמקור".

יותר משתי עונות

התוצאה הסופית אכן שונה, אך לדעת רף "כל האלמנטים שיש בסדרה האמריקאית נמצאים ב'חטופים'. הם פזורים אחרת, הדגשים שונים, אך הם שם. גם המתח ב'הומלנד' בא מ'חטופים'; בסדרה האמריקאית החלטנו לשים יותר דגש על החקירה אבל גם בישראלית היא קיימת, אז ב'חטופים' היא מתחילה בפרק השני ולא בראשון. גם ב'חטופים' היה אלמנט מתח מאוד גדול בסדרה והוא יתעצם יותר בעונה השנייה. אנחנו יודעים שהם משקרים רק לא יודעים למה.

"בפרק הראשון בסדרה האמריקאית מגלים את שפת האצבעות הסודית של השבויים, זה בא מ'חטופים'; טליה גוררת את נמרוד לקבוצת תמיכה, וברודי פוגש בקבוצת תמיכה את קארי. הדמות של קארי (בגילומה של דיינס) היא מרתקת. היינו צריכים לפנות לה חצי סדרה, אבל היא בעצם עושה את התפקיד של חיים ואיריס ביחד (הפסיכיאטר של הצבא והעוזרת שלו ב"חטופים", ר"ק).

"כדי שיהיה יותר מעניין לקהל האמריקאי הסוכנת צריכה לעבור על החוק, לעבוד על המפקדים שלה, כי אז הדמות שלה תיחשב לבעייתית מבחינה מוסרית. היא מדברת על דברים שבאמריקה מאוד רלוונטיים, רבים שם מרגישים ששיקרו להם כדי לצאת למלחמה. השאלה מי האויב ואיך מטפלים בו מאוד רלוונטית להם. אצלנו היה חשוב לבדוק את מערכת הביטחון ולראות איך היא נכנסת לחיים של השבויים. כמובן שיש הבדלים. אך התימות הן אותן תימות".

היו דברים שהיה לך קשה לקבל בגרסה האמריקאית?

רף: "להיפך. אני בירכתי על השינויים. לא משום שאני חושב שהם תיקנו משהו שלא עבד, אלא משום שנראה לי נכון לא לשעתק את אותו פרויקט אלא לעשות משהו מרענן, שהוא גם נכון יותר לקהל אחר".

הרגשת שב"הומלנד" תיקנת דברים שלא אהבת ב"חטופים?

"לא היה לי צורך בזה, ולא התייחסתי לכתיבה ל'הומלנד' כאפשרות לתיקון. האלמנטים דומים, העלילות קיימות בשתי הסדרות, אבל זו סדרה שונה והיא מיועדת לקהל אחר. יכול להיות שאם הייתי צריך לעשות את ‘חטופים' מחדש זה היה יוצא אחרת, אבל העבודה שלי על הפרק הראשון של ‘הומלנד' עם הווארד ואלכס היתה מספיק שונה; כל האווירה שונה. הם עובדים כל כך אחרת. בישראל אני חושב וכותב לבד, הם עובדים עם קבוצה של תסריטאים שעבדו על כל הסדרות הכי טובות שיש בטלוויזיה האמריקאית - "מד מן" ו"העשב של השכן". התסריטאים הכי מוכשרים הגיעו ל'הומלנד'. וגם העובדה שמצלמים את הפרקים במקביל מאפשר יד על הדופק, וגם כמובן התקציבים הגדולים".

אלכס גנזה מצביע על זוויות נוספות ביחסי הגומלין בין הסדרות. "בצילום העונה הראשונה שלנו השתמשנו בכל הצוות של ‘חטופים', כי את הקטעים של בגדד בסדרה צילמנו בישראל. היה בזה סגירת מעגל. אני חושב שמה שנעשה אצלנו יעזור לגידי לספר את העונה השנייה של הסדרה בישראל, יש כאן מעגליות. אנחנו מזינים זה את זה".

אבל רף לא רואה השפעה אמריקאית אפשרית על העונה השנייה בישראל. "בישראל מצלמים את כל הסדרה אחרי שכל הפרקים כבר נכתבו, ולא כמו בארצות הברית, שכותבים כל פרק תוך כדי עשיית הסדרה. העונה השנייה של ‘חטופים' היתה כבר כתובה כשכתבנו את ‘הומלנד'. למעשה, יש פרטים מהעונה השנייה של ‘חטופים' שנמצאים בעונה הראשונה של ‘הומלנד'".

מאותה סיבה, הוא אומר, לא ישולב שום פרט משחרורו של שליט בעונה החדשה של ‘חטופים'. "אנחנו סיימנו לצלם אותה עוד כשנחתמה העסקה. אבל כשצפינו בתמונות בטלוויזיה לא יכולנו להתעלם מהדמיון שלהן לעונה הראשונה - השיירה של ראש הממשלה, הכל נראה לרגע כמו דרמה טלוויזיונית".

העונה השנייה של "חטופים", העולה בערוץ 2 בינואר, מתחילה לאחר שבסוף העונה הראשונה התברר שעמיאל בן חורין (אסי כהן) נמצא בחיים וחי בסוריה כמוסלמי. "העונה הזו תתרכז בחיים שלו ובמה קרה לו מאז שחשבנו שהוא מת", אומר רף. "גם הצד הישראלי וגם הצד הסורי מנסים להבין מי זה האיש הזה ובאיזה צד הוא באמת. במקביל אורי ונמרוד מנסים לדחוף את החקירה קדימה וגם לאסוף את השברים שלהם אחרי השבי ולהמשיך לטפל בפוסט-טראומה שלהם. זאת עונה גדולה מאוד - 14 פרקים, מאוד רחבת יריעה ומרגשת ומותחת ודרמטית".

זו אכן עונה גדולה, ועונה שנייה במושגים ישראליים היא עדיין הישג, אבל בארצות הברית סדרה מצליחה, אפילו בערוץ כבלים כמו בשואו-טיים, צפויה לגדול הרבה מעבר לעונה השנייה. מה שאומר שבהמשך ילכו שתי הסדרות ויתרחקו זו מזו.

גנזה: "טוב, קודם כל עוד לא דיברו איתנו אפילו על עונה שנייה. אבל זה נכון שהציפייה שלנו היא להמשך של שנים. בהחלט נכון להניח שלסדרה האמריקאית יהיו חיים משלה".

קשור לשליט?

המגעים הראשוניים של נציגי ישראל עם המתווך האמריקאי נעשו אי אז בספטמבר 2008. רוזן, סוכן הוליוודי שעם לקוחותיו נמנים הזכיינית הישראלית "קשת" וגם יוצרי "24", מספר על הפגישה עם מנכ"ל הזכיינית אבי ניר. "הוא הזמין אותי לארוחת צהריים ליד המשרד שלו, ושם שאל אותי אם שמעתי על גלעד שליט. אמרתי לו שכמובן שאני יודע מי זה. ‘אנחנו חושבים לעשות סדרה כאן על שני שבויים שחוזרים הביתה אחרי שנים רבות, ואחרי

שבעצם שלושה נפלו בשבי. אנחנו נעקוב אחר מה שקרה למשפחות בזמן השבי ועם השיבה. וגם על כך שבתחקיר הביטחוני עם שובם, עולה סתירה בגרסאות שלהם. עניין זה חשוד בעיני החוקר של הצבא'.

"אמרתי לו שגרסה אמריקאית לזה יכולה להצליח בגדול בארצות הברית, וחשבתי לעצמי שיש לי בדיוק הכותבים בשביל פרויקט כזה. אחד מהם הוא הווארד גורדון, הכותב הראשי של ‘24', שגם מת על ישראל, ומבקר בה על בסיס קבוע, וגם בטח מחפש עניין חדש כי ‘24' עומדת להסתיים.

"אבי דאג שיתרגמו לי את התסריט של גדעון רף, עוד לפני שצילמו ממנו פרק בישראל. נתתי אותו לגורדון, שגילה בו עניין וצירף אליו את שותפו לכתיבה של ‘24', גנזה. הם כתבו תסריט לפיילוט ל'הומלנד' שהיה מעולה, והם כתבו אותו בלי שהיתה להם עיסקה חתומה עם אף גוף שידור. מאחר שהווארד היה מחויב לפוקס, שם עשה את הסדרה הקודמת שלו, הוא הציג את הרעיון לאולפני פוקס המאה ה-20 והם אהבו אותו מאוד, אמרו שהפיילוט מושלם, אבל חשבו שהסדרה אולי לא בהכרח מתאימה לרשת ארצית כמו פוקס. שם, אמרו להם, עלולים לרצות שהסדרה תהיה עם יותר אדרנלין, קצב מהיר יותר, שיהיה לה יותר אקשן. זאת כבר תהיה סדרה שונה לגמרי.

"באותו זמן דייוויד נבין התמנה להיות המנהל של ערוץ הכבלים שואו-טיים. התקשרתי אליו, שלחתי לו את התסריט, וכך זה הגיע לשם".

רף מבין מדוע ניר הציג את העסקה לרוזן במחובר לסיפור שליט, אך אומר שמקור ההשראה שלו לא היה גלעד שליט. "כשכתבתי את התסריט שליט אמנם כבר היה בשבי, והקמפיין לשחרור אלדד רגב, אהוד גולדווסר וגלעד שליט היה בעיצומו, אבל כשחשבתי על הסדרה, החיבור הראשון שלי היה דווקא אישי. חייתי במשך שנים רבות בארצות הברית, וכל פעם שהייתי חוזר לישראל, למקום המוכר הזה, לבית, הייתי מרגיש טיפה יותר זר. ואז חשבתי מה קורה כשחוזרים לכאן אחרי הרבה הרבה שנים וזה התחבר לי לחוויית השיבה של שבויים, ולכן החזרתי את הדמויות בסדרה שלי אחרי 17 שנה".

ימניותו של באואר

מאחר שהסדרה האמריקאית נכתבת תוך כדי שידורה, עם יד על הדופק, נשאל גנזה אם הם מתכוונים להשתמש בכל מה שתואר בשיבתו של שליט בדרך כלשהי בהמשך הסדרה.

"אני רוצה להקדים ולהבהיר שהדמות הראשית של הסדרה שלנו היא שונה לחלוטין מהגיבור הישראלי שחזר לביתו בשבוע שעבר. השבוי בסדרה שלנו חשוד שהוא אולי משתף פעולה עם האויב, ואיש לא מנסה ליצור השוואה בין השבוי הישראלי לבינו.

"אך אם נניח לרגע לעניין הזה, השבוי שלנו מתמודד עם דברים דומים מאוד לאלה שגלעד שליט מתמודד אתם, וזה לחזור הביתה, לחייו הקודמים. להתמודד עם האתגר הקשה והמרגש הזה. במובן הזה יש מה ללמוד מהחוויה של גלעד שליט ומה שיקרה לו בהמשך", אומר גנזה.

ערוץ שואו-טיים מתאפיין בסדרות על נשים עם שריטה או סטייה - "העשב של השכן", "האחות ג'קי", "מזל סרטן". במובן זה "הומלנד", שבמרכזה סוכנת סי-איי-אי הנוטלת תרופות פסיכיאטריות, משתלבת היטב.

רוזן: "נכון, יש בשואו-טיים הרבה סדרות סביב נשים ובכלל דמויות קיצוניות, והסדרה שלנו משתלבת בזה. זאת אחת הסיבות שרצינו שהיא תהיה בערוץ הזה".

אבל זאת לא הסיבה שבראש הסדרה ניצבת אשה, אומר גנזה. "הווארד גורדון ואני עבדנו יחד על ‘24', הווארד ממש מההתחלה, ואני בשנתיים האחרונות. ומאחר שידענו שמי שגם הפעם תעמוד סוכנת מודיעין בראש הסדרה, רצינו שהיא תהיה שונה לגמרי מג'ק באואר. הדרך הכי קלה לעשות את זה היתה להפוך את גיבור הסדרה לגיבורה - ולמזלנו מגלמת אותה קלייר דיינס, שכל כך רצינו אותה לתפקיד, עד שבטיוטה הראשונה קראנו לדמות קארי קלייר".

"הומלנד" הוגדרה כסדרה הראשונה המתמודדת במוצהר עם הפיגועים בניו יורק ובפנטגון ב-2001. למה זה לקח כל כך הרבה זמן? הייתם זקוקים לזווית החיצונית של הסדרה הישראלית?

גנזה: "אני חושב ש'הומלנד' היא תגובה פסיכולוגית למלחמה שבאה בעקבות הפיגועים, בעוד ש'24' היתה תגובה מיידית לפיגועים עצמם. הממשל של ג'ורג' בוש הגיב באופן מיידי לפיגועים בכך שפלש לאפגניסטן ולעיראק, וג'ק באואר היה תגובה מיידית לפיגועים. הוא היה גיבור פעולה. המצב בארצות הברית שונה כיום, עשר שנים אחרי, ולכן גם הגיבורה של ‘הומלנד' שונה בהתאם - מעורערת, חושדת בכל. היא מייצגת את איך שהאמריקאים מרגישים אחרי כל כך הרבה שנים של מלחמה, כלפי מה שאנחנו עושים בחו"ל ואיך שהעוצמה שלנו נתפשת שם. העולם נהיה מקום מעניין ומפחיד".

גורדון: "אני לא חושב שאנחנו משקפים ממשל זה או אחר, אלא יותר את התחושה שהמלחמות שארצות הברית מעורבת בהן הידרדרו לשפל".

גנזה: "אלה הנושאים שמדברים עליהם אצלנו בחדר התסריטאים של ‘הומלנד' כל הזמן. זה היה עוד יותר גרוע בחדר התסריטאים של ‘24'. היו שם הרבה מאוד תסריטאים מהימין המאוד שמרני".

הרגישו בזה בעיקר בעונות האחרונות של הסדרה, במיוחד בדמותו של ג'ק באואר

גנזה: "אולי קצת לא הוגן להגיד את זה, הרי מדובר בסדרה על גיבור פעולה, הנמצא ברגעים מאוד לחוצים שבהם הוא צריך לפעול מיד. מה הוא אמור לעשות? אבל יחד עם זאת, ידעתי שהיו הרבה אנשים בממשל של בוש שהיו מרוצים מדי מהתוכנית הזאת".

וכמו גראוצ'ו מארקס, לא רצית להשתייך למועדון שבו רוצים לקבל אותך כחבר?

גנזה: "כן, ככה אני מרגיש לגבי כל דבר בעולם". *

אכזבה ושמה "רמזור"

ריק רוזן, הסוכן ההוליוודי של "קשת" בארצות הברית, היה מעורב גם במהלך שהביא את "בטיפול" לערוץ HBO האמריקאי. האם למד משהו מהעיבוד של הסדרה ההיא לקהל האמריקאי, שהשפיע על העבודה על "הומלנד"?

"טיפלתי בהרבה עיבודים ופורמטים שרכשנו, חלקם בריטים וחלקם ישראלים, חלקם הצליחו מאוד, חלקם לא. הרבה מזה קשור לתסריטאי האמריקאי שעושה את העיבוד וליחסים שיש לו עם היוצר הישראלי. זה גם צריך לעלות בקנה אחד עם הרשת האמריקאית. אי אפשר לעשות תוכנית זהה לזו שהיתה במדינת המקור. התרבויות שונות, הטיימינג, התקציבים, דרישות הרשתות, טעמי הקהל. יש כל כך הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון", הוא אומר.

ממעט הסדרות הסדרות ישראליות שעיבדתם ניכר שדרמות מצליחות יותר מקומדיות. הגרסה האמריקאית של "רמזור" אמנם הצליחה יותר מהגרסה של של "האקס המיתולוגי", אך שתיהן לא הצליחו במיוחד. למה זה?

"אני לא חושב שזה קשור לז'אנר. ‘האקס המיתולוגי' היא סדרה שבגלל נושאה קשה היה לשמר אותה לאורך זמן, במיוחד בשביל הקהל האמריקאי. אך ‘רמזור' היתה אכזבה גדולה בשבילי, כי זאת היתה תוכנית נהדרת שהתקבלה פה היטב. היו לה ביקורות טובות, אבל היא פשוט לא הצליחה. יש לזה הרבה סיבות: החברים הישראלים שלי טענו שהכתיבה של הסדרה האמריקאית לא היתה טובה דיה ומובחנת דיה, שהיא לא היתה נשכנית כמו הסדרה הישראלית.

"לדעתי אדיר מילר רצה שהגרסה האמריקאית תשודר ב-HBO ולא ברשת ארצית ממוסדת. אך HBO לא עשו תוכניות מהסוג הזה באותו זמן. ‘פוקס' השתגעו על התוכנית הישראלית, אהבו את הפיילוט האמריקאי, שגם אדיר מאוד אהב. מה שקרה אחר כך קשור לזה שבאותה שנה עלו עוד סדרות על אנשים בשנות ה-20 שלהם, המתמודדים עם מצבם המשפחתי וזוגיות. צריך לזכור שבארצות הברית מפיקים מאות קומדיות, מגישים אלפי פיילוטים, יש היצע כל כך רב של חומרים. התוכנית היתה טובה, אבל לא טובה מספיק.

"אני מצטער שלא עשינו עבודה מוצלחת יותר עם הסדרה הזאת, כי כאמור, זה לא שהקהל האמריקאי דחה אותה, הוא פשוט לא אהב אותה מספיק. חבל שלא עשינו גרסה שפשוט היתה דומה יותר לגרסה הישראלית".

תומר אפלבאום
דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו