בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקט! האויב מאזין

תגובות

מקובל שבסיום "פגוש את העיתונות", בזמן הפרידה מהצופים, מזהירה המגישה דנה ויס את המרואיינים שהמיקרופונים עוד פועלים וש"ממשיכים לשמוע אותנו". האזהרה הזאת מונעת מאתנו לשמוע את השיחות הכל כך מעניינות ברגע הראשון שאחרי השידור. אמש המנגנון הזה כשל. במהלך פרידה ארוכה ונמהרת מהצופים, ויס השחילה את ה"ממשיכים לשמוע אותנו" בחופזה והאורחים באולפן כנראה לא היו מרוכזים. זה היה מייד אחרי שאיל ההון אלפרד אקירוב התעמת בלהט עם הפרשן הכלכלי עודד שחר, והאשים אותו ואת עמיתיו בליבוי "שנאת עשירים מסוכנת".

מיד כשסיימה ויס את דברי הפרידה מהצופים אפשר היה לשמוע את אקירוב, שמילות הזעם שלו עוד הדהדו בין קירות האולפן, צוחק ואומר לשחר "טוב שלא הושיבו אותנו אחד על יד השני, היו מכות". שחר חייך ואמר "לא נכון", ואקירוב הצביע על ויס וצהל: "עשינו לה את ההצגה, מה אתה רוצה? היא קיבלה את ההצגה הכי טובה". ויס בתגובה פרצה בצחוק היסטרי ונזפה באקירוב: "שומעים אותנו!". בשלב הזה המצלמה קיבלה חיים משלה וברחה, אולי ממבוכה אל תקרת האולפן. כשהתייצבה חזרה אל הפריים נוסח "הסעודה האחרונה", שבו ויס יושבת במרכז ואורחיה משני צדיה, עוד הספקנו לקלוט את הפרסומאי גיל סמסונוב אומר לשחר: "אתה נראה כזה נחמד וכזה תרבותי אבל כשאתה מדבר על העשירים וכל זה..." והופ, השידור נחתך ועברנו למבזק.

אזהרת ה"ממשיכים לשמוע אותנו" היא אקט ג'נטלמני. המארח מאותת לאורחו שהוא לא מתכוון לטמון לו פח ושכדאי לו להתארח בתוכניתו כי הוא יהיה לכל הפחות הוגן. בחסות האזהרה הזאת, המרואיין נשאר בדמות הציבורית שלו עוד כמה שניות כדי שהצופה לא יבחין באופי האמיתי שלו. ככה נחסכות מאתנו ההתבדחויות, הטרוניות, גסות הרוח או האמירות שובות הלב שאדם עשוי לומר כשהאומה לא מאזינה לו. חבל, כי דווקא בשנייה הראשונה אחרי שהמצלמות נכבות, אחרי שאשפת הקלישאות מרוקנת והמסיכה הציבורית מוסרת, דווקא בשנייה הזאת, אדם הוא אמיתי ביותר. במהלך חילופי הדברים המשועשעים בין אקירוב לשחר לא הועברה לצופה אינפורמציה ממשית, אבל כן קיבלנו מידע ערכי ומהותי יותר מכל מה שנאמר במשדר. קיבלנו פיסה נדירה של אמת. נחשף חלקיק מהזהות האמיתית של אקירוב ושל שחר, של סמסונוב ושל ויס. נכון, לא גילינו שאחד מהם הוא נבל גדול או פילנתרופ או פושע מלחמה סרבי, אבל כן יכולנו להבחין בנימה מייצגת מהאישיות שלהם, מהביישנות של האחד ומהציניות של האחר. הפנמנו שהזעם הקדוש של אקירוב הוא "הצגה", ושוויס מגינה כאם על המרואיינים שלה ומזכירה להם בשנית ש"שומעים אותנו". התוכנית אמורה לתת לאנשי ציבור את ההזדמנות להשמיע את קולם. באופן פלאי המשפט "שומעים אותנו", משמעותו: מקשיבים לכם אז תשתקו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו