בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוד ההצלחה של רשת הטלוויזיה הנצפית בארצות הברית

היא פיתחה את הדרמות המצליחות ברשת אותה היא מנהלת וקיבלה השנה פרס יוקרתי על טיפוח הייצוג של נשים במסך הקטן. נינה טאסלר, מנכ"לית סי-בי-אס, מספרת בביקור בישראל על סוד ההצלחה

6תגובות

לנינה טאסלר, מנכ"לית רשת סי-בי-אס, יש צרות של עשירים. בכיתת אמן שהנחתה שלשום בסינמטק תל אביב סיפרה שהבעיה של הרשת עכשיו היא שיש לה יותר מדי תוכניות מצליחות ופחות מדי מקום לשבץ אותן. הבדיחה המתבקשת, אם כן, היא שתשאיל כמה מהתוכניות האלה לרשת המתחרה אן-בי-סי שמתקשה למלא את לוח השידורים שלה.

טאסלר באה כאורחת הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס - שותפות תל אביב-לוס אנג'לס שקיימת כבר 13 שנה. על הבמה ישבו זו לצד זו מרתה קאופמן, מפיקה בכירה ואחת היוצרות של "חברים"; קרוליין ברנשטיין, סמנכ"לית הפקות מתוסרטות של חברת רוויל; ננסי קוטון, סמנכ"לית אולפני הטלוויזיה של פוקס; שרון היל, סמנכ"לית פיתוח דרמה באולפני סוני; ושרה טימברמן, מפיקה בכירה ועצמאית, שבין תוכניותיה נמנית "צדק פרטי" היפהפייה. טאסלר, קטנת הקומה והבכירה בין המשתתפות במסגרת זו, ישבה למרגלותיהן על הבמה ומשם הנחתה את השיחה. נושא השיעור היה "מאחורי הקלעים: התחלה וסיום - החיים הסוערים של סדרת הטלוויזיה, מהפיילוט ועד הירידה מהמסך".

הפאנל המרשים של הנשים בעמדות הכוח בטלוויזיה האמריקאית, ששפע אנקדוטות והנחיות מעשיות למפיקים וכותבים הישראלים בקהל, בלט במיוחד לנוכח העובדה כי כשבוע לפני כן הוקרן באותו אולם הסרט התיעודי "Miss Representation" בבימויה של ג'ניפר סייפל נוסום, שסוקר את הייצוג המועט של נשים בעמדות כוח והשפעה בארצות הברית.

האם הנשים על הבמה מייצגות את מצב הנשים מאחורי הקלעים בטלוויזיה כעת, נשאלה טאסלר בראיון עמה בסינמטק אחרי השיעור. "לא", היא עונה. "אני נמצאת כאן עם עוד 20 נשים מלוס אנג'לס. אנחנו במשלחת של נשים בעולם הבידור. לפני כשנה החלטנו שזה יהיה רעיון נהדר לקבץ קבוצה של נשים מהתעשייה ולהביא אותן לישראל. חלקן מעולם לא היו כאן, אחרות לא היו כאן מאמצע שנות ה-70, ואחרות מגיעות לכאן מפעם לפעם. חיפשנו נשים שהן בשלב זה של חייהן רוצות להתחבר לישראל וליהדות שלהן.

"אשר לשאלת הייצוג. הדלתות נפתחו לנשים בטלוויזיה לפני כמה שנים, ודאי יותר מאשר בתחום הקולנוע. אבל יהיה זה נכון לומר על כל אחת מהנשים שנמצאות בקבוצה הזאת, כי בשום שלב בקריירה שלהן ושלי לא הרגשנו שאנחנו במעמד כל כך נינוח, שאפשר פשוט להרים את הרגליים ולנוח. את תמיד צריכה לעמוד על המשמר בנוגע למעמד שלך בקרב ההנהלה הבכירה. אשר לתפקיד שלי, היתה תקופה שהיו יותר נשים מנהלות, עכשיו יש פחות. אין שום נקודה בחיים שאת לא מודעת במידה זו או אחרת למספר הנשים המיוצגות בתפקידי ההנהלה והנהגה סביבך".

חלומות על משחק

טאסלר היא מנכ"לית מחלקת הבידור של רשת סי-בי-אס מספטמבר 2004. בתוקף תפקידה היא אחראית על הפריים-טיים, רצועת הלילה ושידורי היום של רשת הטלוויזיה. כמו כן היא מעורבת בפיתוח כל הז'אנרים המשודרים בערוץ - קומדיות, דרמה, ריאליטי, סרטים, מיני סדרות. גם השנה, תחת ניהולה של טאסלר, סי-בי-אס סיימה את שנת השידור שלה בתואר "הרשת הנצפית ביותר של ארצות הברית", זו הפעם השמינית בתשע השנים האחרונות.

ביוני השנה הוענק לטאסלר פרס לוסי היוקרתי על ידי איגוד "נשים בקולנוע". הפרס, על שם השחקנית והקומיקאית לוסיל בול, ניתן למי שצועדת בדרכה, במיוחד בטיפוח הייצוג של נשים במדיום הטלוויזיוני. חודש לפני כן זכתה לאות כבוד מהפדרציה היהודית של לוס אנג'לס על תפקידה כיו"ר חטיבת הבידור של הפדרציה.

טאסלר, בת 54, גדלה במדינת ניו יורק, כאחות בכורה במשפחה של שלושה. אביה המנוח, מהנדס שעבד זמן קצר בסי-בי-אס, היה יהודי. אמה, ילידת פורטו ריקו, התגיירה לאחר שנישאה לו. ב-1960, כאשר היתה בת שלוש, הוריה ירשו מחנה קיץ לילדים, שאותו ניהלו במשך שנים. כל זה קרה בתקופת המאבק על זכויות האזרח במדינה, והמחנה פתח את דלתותיו בפני ילדים אפרו-אמריקאים ובני מיעוטים אחרים. החוויה הרב-תרבותית הזאת "עיצבה את חיי מבחינה פוליטית, חברתית ופילוסופית", אמרה בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס". היא בוגרת אוניברסיטת בוסטון ולפני הטיפוס בסולם התפקידים הבכירים מאחורי הקלעים, היו לה שאיפות להיות שחקנית.

ב"הוליווד ריפורטר" נכתב עליה לפני כמה חודשים כי כמנהיגה בתעשיית הטלוויזיה שגאה ביהדותה בוודאי היה לה קשה עם התקרית האנטישמית שאירעה ברשת שלה השנה. בפברואר תקף צ'ארלי שין, הכוכב לשעבר של "שני גברים וחצי", את יוצר הסדרה צ'אק לורי ברמיזות פוגעניות על יהדותו. טאסלר, נכתב שם, מעדיפה לשכוח מכל התקרית, אבל היא הודתה כי ההערות האנטישמיות שנשמעו במשך השנה גם מצד אוליוור סטון ולארס פון טריר היו "מתסכלות ומטרידות".

טלוויזיה

במשך 13 השנים שבהן באים מפיקים ובעלי השפעה ההוליוודים לישראל כאורחי הפדרציה היהודית חל שינוי במעמד הטלוויזיה הישראלית. סדרותיה נקנות ומעובדות לגרסאות אמריקאיות ואף מצליחות בלוח השידורים בארצות הברית. האם המעשה הנדבני של הפדרציה נהפך בעקבות זאת למאמץ יותר עסקי? "במשך השנים תמיד שולב גם הפן הזה", היא אומרת, "ואני לא חושבת שהשניים באים זה על חשבון זה".

סגרתם כמה עסקאות כאן?

"לא כאן, אבל אני יודעת שכמה בכירים בסי-בי-אס כבר רכשו פורמטים ישראליים".

כיום, עם כל אפשרויות הצפייה המגוונות והזמינות במכשירי הקלטה ובמחשב, האם יש משמעות לשיבוץ של תוכניות בשעה מסוימת?

"למעשה יש התאמה בין התוכנית המצליחה של הרשת לבין מספר ההקלטות במכשיר ההקלטה שהיא תזכה לו. משלמים לנו על הצפייה בתוכניות בזמן שיבוצן ובצפייה בהקלטות, אבל רק זמן קצר אחרי השידור. האמת היא שאם יש לך תוכנית מצליחה, אנשים רוצים לצפות בה די קרוב למועד שידורה. סדר העדיפויות שלנו הוא ברודקאסט ובינתיים אין מודל עסקי שיכול לאפשר העלאת תוכניות שלנו רק לאינטרנט, אבל אנחנו מדברים הרבה מאוד על כך שאחד המתחרים הגדולים שלנו הוא לא רשת אחרת אלא פשוט מכשיר ההקלטה הביתי. אנשים צופים בתוכניות שהקליטו בלילה במשך היום.

"יש שינוי. תראי, אני בעסקי השידור אז אני מעודדת את הצפייה בטלוויזיה. כשמסתכלים על הרשתות החברתיות, למשל, שמים לב שאנשים נוטים יותר לצפות במה שהחברים שלהם אוהבים מאשר במה שאנשים זרים אומרים להם לראות. רשתות חברתיות בעלת השפעה גדולה עכשיו. בשבילנו, אם יש דף פייסבוק שעוסק בתוכנית שלנו זה רק טוב. בכל מקרה, הנתונים שלנו מראים שאנשים צופים בתוכניות פחות או יותר בזמן שידורם".

אולי זה נכון לסי-בי-אס משום שהקהל שלה נחשב לקצת יותר מבוגר מזה של הרשתות האחרות?

"זאת תפישה מוטעת בנוגע אלינו. יש לנו התוכניות עם הצופים הכי צעירים. למשל ‘אן-סי-איי-אס'. תתפלאי, אבל היא סדרה מובילה בקרב החתך של בני 18 עד 49, כך גם עם ‘המפץ הגדול'".

אבל התפישה המוטעית הזאת היא לא בהכרח גרועה. אולי יש משהו מכובד בעולם שתמיד מחפש צופים צעירים, שדווקא רשת שידור תפנה לקהל נאמן ומסור במשך השנים.

"נכון, אבל הדרך היחידה לשמר תוכנית מצליחה בטלוויזיה היא רק אם היא מדברת לכולם. כך קורה עם ‘שני גברים וחצי', כך עם ‘איך פגשתי את אמא' כך עם ‘שתי נערות מרוששות', צריך שכל הגילאים יאהבו את הסדרות האלה. המטרה שלנו היא שלא יהיה מישהו בקרב הצופים שלא יטופל. צריך שכל אחד ואחד מהם יקבל את הסחורה הטלוויזיונית המתאימה לו".

פתרון התעלומה

מאז שהיא מנהלת את חטיבת הבידור, אישרה טאסלר את שידורן של הקומדיות המצליחות "איך פגשתי את אמא", "המפץ הגדול", "מייק ומולי", שהיתה הקומדיה מספר אחת בארצות הברית בשנה שעברה, ו"שתי בנות מרוששות", אחת הקומדיות המדוברות ביותר השנה. לסי-בי-אס יש שני ימים המוקדשים לקומדיה - שני וחמישי. במשך שנות עבודתה של טאסלר נוספו ללוח השידורים גם הדרמות "מחשבות פליליות", "המנטליסט", "אן-סי-איי-אס: לוס אנג'לס", "האשה הטובה" ו"הוואי חמש אפס".

האם יש לך הסבר לכך שקומדיות מצליחות השנה ודרמות לא?

"הדרמות החדשות שלנו במצב טוב. אנחנו משדרים את שתי הדרמות המצליחות של העונה ‘Person of Interest' ו'Unforgettable'". ואנחנו גם לא הרגשנו את היעלמות הקומדיות בזמנו, כי תמיד הצלחנו עם ‘כולם אוהבים את ריימונד' ואחר כך עם ‘שני גברים וחצי'. לכן אנחנו לא בדיוק מרגישים קאמבק של הקומדיות. נדמה לי שזה יותר עניין של כותרת בעיתון שמכריזה שהקומדיה חזרה, כי מבחינתי היא לא הלכה לשום מקום".

אם כן, האם היחלשות הריאליטי היא גם עוד כותרת בעיתון?

"לא הייתי אומרת שזאת כותרת. כאן מדובר בז'אנר הנמצא במצב של שינוי. רוו קצת מכל תוכניות ההדחות והכישרונות, ועכשיו מחפשים משהו אחר. התוכניות האלה הן מותג של כל ערוץ. לנו היתה הצלחה בשנה שעברה עם סדרת הדוקו-ריאליטי ‘Undercover Boss'. אני חושבת שכל פעם שמגיעים למצב שנראה שפורמט מתחיל לשכפל את עצמו, מוכרחים למצוא דרך אחרת לשבור את התבנית, לנער את הפורמט ונראה לי ששם הז'אנר נמצא".

בתוקף תפקידה הקודם כסמנכ"לית הרשת (היא עובדת בה מאז 1997), פיתחה טאסלר את הדרמות המצליחות שלה, כל סדרות המסתורין והמוות, כמו "סי-אס-איי" ו"אן-סי-איי-אס" התקבלו בגללה. ל"לוס אנג'לס טיימס" סיפרה בעבר על ההחלטה הגורלית לפתח את "סי-אס-איי", הסדרה הנצפית ביותר בעולם כולו שהגדירה את צביונה של הרשת.

"תמיד הערצתי את ‘קווינסי' (סדרה על פתולוג משנות ה-70 עם ג'ק קלוגמן), מאוד אהבתי את הרעיון של פענוח תעלומה", אמרה אז. "המפיק של ‘סי-אס-איי' התקשר ביום שישי אחד באוקטובר, בסוף עונת הפיתוח. היה חשוך, הייתי במכונית שלי, חזרתי מיום עבודה ארוך. הייתי כל כך עייפה ואמרתי, ‘טוב נו, נשמע את ההצעה שלכם'. כשעבדתי במחלקת הדרמה שמענו בין 500 ל-600 הצעות בעונה, אבל אני אף פעם לא אומרת לא להצעה... אחרי יומיים הזמנו אותם שיפרטו את ההצעה לסדרה וקנינו את הסדרה".

במפגש עמה בישראל היא אומרת ש"אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה תבוא ההצעה הגדולה הבאה. לכן תמיד צריך לשמור את האופציות שלך פתוחות. אסור לקבוע מראש אם משהו יעבוד או לא. צריך להתבונן על כל דבר במבט רענן. השוק הוא מאוד שוקק כעת".

עם זאת, היא אומרת, "בכל פעם שמשהו מצליח או לא, אנחנו תמיד מרגישים צורך לנתח ולזהות את הסיבות להצלחה או לכישלון. זה משעשע - הרי קשה מאוד להגדיר אותן. בסופו של דבר אין לנו מושג למה דבר אחד מצליח ודבר אחר לגמרי לא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו