בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשיר את השיגעון: איך מחברים מוסיקה לסיפור של גוגול?

הסיפור "רשימותיו של מטורף", נהפך לדרמה מוסיקלית בבימוי איתי טיראן. המלחין, יונתן קרן, מספר איך ביטא בצלילים רגשות קיצוניים

תגובות

הפקיד הזוטר פופרישצ'ין ("חצ'קונסקי" בגרסה העברית הפעם, כי "פרישצ'יק" הוא חטט) מתאהב בבת של הבוס שלו, שזה כמו לנסות לשלוח יד אל האוורסט; הסיפור הקצר "רשימותיו של מטורף", מאת ניקולאי גוגול, מסופר מתוך ראשו של חצ'קונסקי. המלחין יונתן קרן (המשמש בהצגה גם כנגן צ'מבלו וכינור), השחקן-במאי איתי טיראן ונגני אנסמבל "גרופיוס", בניצוח דניאל כהן (המנגן גם בכינור), הפיקו מהסיפור המולחן מין דרמה מוסיקלית, שעה וחמש דקות, אשר תוצג בשישי ובשבת בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. איתי טיראן הוא ח'צקונסקי, בדיבור ובזמרה, והנגנים גם מנגנים וגם מגיבים על המתרחש - בלחישות, בהדהודי מלים של הגיבור, בצורה שבה הם מנגנים.

על יצירת המופת הגוגולית אומרת נילי מירסקי, שתירגמה לפני שנים את הסיפור (וכללה אותו באסופת "סיפורים פטרבורגיים" של גוגול): "זה תיאור מזעזע של תהליך השתגעות, והגיבור פופרישצ'ין שייך לגלריית הפקידים העלובים של גוגול - הוא העלוב שבהם. הסיפור הוא מבט על נפש אדם בבדידותו, כלוא בתוך רשת פקידותית של דרגות, כמו בשיר בהצגת ‘האדרת' של גוגול בפי אברהם חלפי פעם: ‘התחתון מפי עליון - זהו סוד המנגנון'. המבט של גוגול על הטירוף המתגבר של פופרישצ'ין הוא אלומת אור על צד שקיים גם אצלנו, אצל ה'שפויים'".

עמליה מדיה

יונתן קרן הוא תל-אביבי שלמד כינור אצל חיים טאוב, היה מוסיקאי מצטיין בצה"ל, נסע ללמוד בג'וליארד, צבר מוניטין כמלחין (לרבות ביצוע יצירות שלו כאן) וחזר זה עתה ארצה לאחר 11 שנים בארה"ב. איזו מין מוסיקה הוא חיבר לסיפור של גוגול?

קרן: "מוסיקה שברובה היא טונאלית, אבל לא כולה. יש כמה סגנונות, למשל שתי סצינות סמוכות שהאחת די א-טונאלית ואילו השנייה היא ממש פתיחה צרפתית בארוקית".

נאמר לי שיש גם אריות, שאיתי טיראן שר אותן בקול קונטרטנור ("פלסטו") ובהן הוא מגלם את הכלבה מג'י.

"כן, זו חטיבה מובחנת, בערך רבע שעה, סיפור בתוך סיפור. אריות ורצ'יטטיבים כמו באופרה, אבל דרך פילטר של טירוף. הוא שר את הכלבה כפי שהוזה אותה הפקיד, שמדמיין חליפת מכתבים בין כלבה אצילה לכלבה מהמעמד הבינוני".

יש איזו השתנות שהמוסיקה שלך עוברת במהלך ההצגה?

"בעיני זה סיפור על טירוף שבהתחלה הוא נורא מצחיק, עד שהוא לא מצחיק יותר. ניסיתי שזה יהיה כך גם במוסיקה. עוד בתיכון קראתי את הסיפור של גוגול בשקיקה, בהתחלה צחקתי ובסוף עיני מלאו דמעות".

חליל בפאניקה

הביצוע המוסיקלי של "רשימותיו של מטורף" הוא משימה מורכבת, אומר המנצח דניאל כהן. "למשל, המנצח לא עומד מול האנסמבל - והשתמשנו בטריק טכני כדי שהנגנים יראו אותי. יש גם קטעי אלתור של טיראן, עם צ'מבלו, שמטבע הדברים בכל הצגה ייצאו קצת אחרת, אבל זה אלתור שצריך בכל זאת להיות מתואם עם התפקיד המסובך והמדויק שהנגנים עושים".

וגם צורת הנגינה מושפעת מהעלילה?

ג'ו גפני

כהן: "בהחלט. הדוגמה הכי מוחצנת היא החלילן, שהתפקיד שלו כולל ביצוע בהיפר-ונטילציה, מה שנשמע כהתקף פאניקה. איתי ביים גם את צורת הנגינה. או קטע של נגן הבאסון, שמייצג אובססיביות קומפולסיבית בצלילים קצרים מעטים שחוזרים פעמים רבות".

תהיה הקרנה של הטקסט במקביל להצגה, כמו שעושים באופרה?

"ההצגה עולה בעוד יומיים, אבל זו שאלה שאנחנו עדיין מתחבטים בה".

איך ביים איתי טיראן את עצמו ואת האחרים בסיפור?

כהן: "זה דומה למה שקורה בסיפור של גוגול. הרי מקבלים שם שני רבדים, אחד הוא הטקסט עצמו והשני הוא ההבנה של הקורא את מה שכנראה באמת קרה. בדומה, בהצגה יש רובד אחד גלוי, שבו איתי הוא המספר ולצדו נגנים, ובמקביל אפשר להבין כי איתי בדמות חצ'קונסקי שייך לקבוצת אנשים (המיוצגים על ידי הנגנים) שכנראה התקבצו למקום מסוים שלא ברצונם, אולי לבית משוגעים. זה לא נאמר בפירוש, אבל הצופה בהחלט מבין זאת".

איך התמודדתם עם התפאורה?

"שורת הנגנים תתפקד כתפאורה, יהיו שינויי תאורה וייתכן שיהיו גם תלבושות. אנחנו עדיין מנסים ומתנסים". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו