בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זקנים ולא מסתירים את זה

"שישים שבעים שמונים", ערוץ 2, 13:00

תגובות

אתמול שובצו שני שידורים חוזרים של "שישים שבעים שמונים", מגזין לענייני זקנים. במקרה של תוכנית כזאת, יש היגיון טבעי לשדר אותה שוב. כשהתוכנית שודרה במקור, לפני חמש שנים וחצי בערך, המבוגרים של היום עוד לא היו מבוגרים ובטח לא צפו בה. אלו שכן צפו בה בסיבוב הקודם, היום כבר אינם. זקנים, בניגוד לפראיירים, גם מתחלפים וגם מתים.

המנחה, אפרת שפירא-רוזנברג, מתעקשת להשתמש במלים "זקן" ו"זקנה". זה די נדיר. בסדרה "בנות הזהב" למשל מקפידים על המונח התקין פוליטית "אזרח ותיק". זה לא מפליא משום שהסדרה משודרת בחסות המשרד לאזרחים ותיקים. כסיטקום ממשלתי, "בנות הזהב" צריך לשמור על ממלכתיות ו"אזרח ותיק" נשמע מכובד יותר מזקן. המונח המכובס הזה כמעט גורם לנו לרצות להיות זקנים. שפירא-רוזנברג מתנערת בקביעות מהתקינות הפוליטית. במקום שבו נהוג לומר "קשישים מחבר העמים", היא אומרת "העולים הזקנים מרוסיה". השחרור מהפוליטיקלי קורקט משחרר גם אותה כמראיינת. אותם עולים מרוסיה הקימו מועדון ברמלה והם קוראים לעצמם בשם היפה "האופטימיסטים". מועדון האופטימיסטים היה הנושא של אחת משתי התוכניות ששודרו אתמול.

לתקשורת ובעצם לכולנו, יש נטייה להתייחס לזקנים כאל ילדים. לפעמים הם מוצגים בעיתונות בשמם הפרטי בלבד, מנהג בזוי שקשור לייצוג של קטינים, ערבים וכלבים בתקשורת. אייטמים רבים (בתוכניות אחרות) מציגים בפליאה זקנים שמתנהגים ממש כמו אנשים רגילים. למשל, זוג זקנים שמתחתן. אנחנו אמורים לצפות בהם ולחשוב לעצמנו, "איזה חמודים", כאילו היו ילדי גן חובה שמתנשקים בתמימות או צמד דובי קואלה.

שפירא-רוזנברג מקרינה חום כלפי המרואיינים שלה, אבל היא מסרבת להתנשא או להתנחמד בכוח. היא לא נותנת להם להרגיש שהיא טובה מהם רק משום שנולדה אחריהם. הליין אפ של התוכנית לעומת זאת, הנציח את התפישה שהזקנים הם ילדים קטנים בשיער לבן. התוכנית התמקדה בפעילות של מקהלת האופטימיסטים ורובה הורכב מקטעי וידאו של זקנים ששרים במקהלה. זמן המסך הארוך מאוד שניתן לקטעי השירה ברוסית, בעברית וביידיש בא להראות את גודל ההישג: זקנים שמשחקים יפה ביחד. אין ספק שמישהו בתוכנית זיהה אלמנט קוריוזי בחבורת זקנים ששרים "בים בום בום, רוקדים החסידים". "שישים שבעים שמונים" בדרך כלל מתייחסת לזקנים בכבוד שראוי לכל בן אדם. היא מקפידה על זה הרבה יותר מכל תוכנית אחרת. הביקור במועדון האופטימיסטים ברמלה והתוצאה ששודרה אתמול מעידים כמה קל למעוד ולתת להתנשאות, לחוסר סובלנות ולפחדים הבסיסיים שלנו, לבצבץ גם כשהמטרות ראויות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו