בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה למערב

סדרות מערבונים חזרו להיות אחד הטרנדים הבולטים בטלוויזיה האמריקאית. הן גם הזדמנות מצוינת לא רק לתאר את העבר, אלא גם לעסוק בהווה

תגובות

השנה היא 1865, מלחמת האזרחים האמריקאית הסתיימה והנשיא אייברהם לינקולן מת. כך נאמר בכתובית הפותחת של "גיהנום על גלגלים", הסדרה החדשה של ערוץ אי-אם-סי ("מד מן", "שובר שורות", "ההריגה"). על רקע בניין הקפיטול בוואשינגטון הבירה נראה חייל תשוש נכנס לכנסייה. בתא הווידוי הוא מספר שהיה עם הגנרל שרמן, "עשינו דברים רעים, בלתי נסלחים", הוא אומר.

"גיהנום על גלגלים", שתעלה בארץ ביס, היא סדרה בסגנון המערבון, כמו שמרמז הווידוי הזה, המצטט במעומעם את "בלתי נסלח", המערבון זוכה האוסקרים של קלינט איסטווד. לפני שבועיים היא עלתה למסך הקטן בארצות הברית (בישראל עוד לא רכשו אותה). אף שהניסיון הקודם של סדרת מערבון בכבלים - "דדווד" ששודרה בין השנים 2004-2006 ב-HBO - לא זכה לצופים רבים, נראה כי יוצרי טלוויזיה ומנהלי ערוצים באמריקה דוהרים למערב.

במקרה של "גיהנום" עוד לא ברור אם זו בשורה טובה. הפרק הראשון של הסדרה מעניין דיו - מסופר בו על חייל המחפש את הרוצח של אשתו, ובדרך לנקמה מוצא את עצמו במקום שנקרא "גיהנום על גלגלים", עיר ארעית באייווה שתושביה הגברים מניחים את מסילות הרכבת למערב. הכוכב של הסדרה, המגלם את חייל הקונפדרציה קולן בוהנון (אנסון מאונט), נראה כליהוק מתבקש; יש לו עיניים חודרות מתחת לכובע הקאובוי רחב התיתורת שלו וזיפים גבריים המעטרים את פניו היפות, כאילו יצא היישר ממערבון ספגטי. אך כמו סדרת כבלים טיפוסית, "גיהנום" משתמשת בבמה זו כדי לטפל בנושאים כמו מתיחות בין גזעית. ישנה גם עלילה פוליטית, חוקתית, המזכירה את המיני-סדרה "ג'ון אדאמס" שזכתה לפרסים רבים.

הביקורות מארץ המערבונים אינן אחידות (אך הרייטינג של הפרקים הראשונים היה גבוה). "הניו יורק טיימס" הכתיר את הסדרה כ"'דדווד' לטמבלים"; ב"ואשינגטון פוסט" התלהבו ממנה בטענה שיש בה "תנופה אפית"; באתר הבידור "היטפיקס" נכתב "היא לא בדיוק טובה, אבל לא במיוחד רעה (אף שיש לה רגעים ממש גרועים)". וב"בוסטון גלוב" נכתב כי היא עוד "בחירה מצוינת של אי-אם-סי", אך נשאלת השאלה אם הקהל יאהב אותה כי "מערבונים הם לא סחורה פשוטה".

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את העדכונים והפרשנויות של הארץ ישירות אליכם

אבל למרות הכווייה מ"דדווד" - סדרה טובה מאוד, שמעטים צפו בה (ואפילו לא זכתה לתחייה בדי-וי-די ובאינטרנט) - מנהלי ערוצים ובכירים בטלוויזיה האמריקאית אינם סבורים כך. בנוסף לסדרה חדשה זו של אי-אם-סי, שהצטרפה ל"צדק פרטי" הנהדרת המשודרת ב-FX (בישראל היא תשוב בעונה חדשה בהוט 3 בינואר), אתר החדשות "דדליין" מדווח כי ז'אנר האוכפים הוא אחד הטרנדים הלוהטים של הטלוויזיה כעת. רשת סי-בי-אס צפויה להעלות את סדרת המערבון "The Rifleman", פוקס מפיקה מערבון של ויאט ארפ שכותב ג'ון חלבין; לאן-בי-סי פרויקט המתרחש בסביבות שנת 1880 ולאי-בי-סי שתי סדרות מהז'אנר: "Hangtown" של רונלד מור (יוצר "בטלסטאר גלקטיקה"), המתרחשת בשנת 1900 ו"Gunslinger" של דייוויד זאבל.

הסיבות לריבוי הזה מגוונות; אולי זו ההצלחה הקולנועית של הז'אנר הזה בשנים האחרונות, למשל "זה ייגמר בדם", "הרוצח בתוכי", "אומץ אמיתי" ואפילו סרט האנימציה ספק-לילדים "רנגו"; ייתכן שהתחייה של הבוקר היא חלק מטרנד הסדרות התקופתיות - בפרק הראשון של "גיהנום על גלגלים" יש סצינה המזכירה אירוע דרמטי מאוד מ"אימפריית הפשע", סדרה על תקופת היובש באטלנטיק סיטי שבחוף המזרחי דווקא.

הטלוויזיה האמריקאית אכן מפשפשת בעברה ומעבדת ז'אנרים וסדרות מן העבר (השבוע נודע למשל כי "The Munsters", סדרה משנות ה-60, תעובד מחדש); והמערבון היה בעבר לאחד מסמלי ההצלחה שלה. עד ש"משפחת סימפסון" שברה את השיא, היתה "גנסמוק" הסדרה ששודרה במשך הכי הרבה זמן בטלוויזיה האמריקאית - 20 שנה. גם "בוננזה", סדרת מערבון אחרת, שודרה במשך שנים, בין 1959 ל-1973. "Rawhide", סדרה בכיכובו של קלינט איסטווד, שודרה בין 1959 ל-1966. קדמה לה "הפרש הבודד" ששודרה בין 1949 ל-1957 (הסרט המחודש בשם זה, עם ג'וני דפ, צפוי לעלות לאקרנים ב-2013). בשנות ה-80 וה-90 היתה עדנה לז'אנר עם "יונה בודדה" ו"ד"ר קווין רופאה במערב". לערוץ אי-אם-סי עצמו כבר היתה התנסות טובה עמו ב-2006 כאשר שידר את "דרך שבורה".

מערבונים הם גם הזדמנות מצוינת לבחון את ההווה, דרך להציב מראה מולו. כפי שמשתמשים במדע בדיוני כדי לדבר על מה שקורה עכשיו, כך גם נמלטים לעבר כדי להתמודד עם ההווה. חייל שמדבר על דברים בלתי נסלחים שעשה, על רקע בניין הקפיטול, מדבר מן הסתם גם על ארצות הברית ששבעה משתי המלחמות שהיא מעורבת בהן כעת.

המערבון הוא תמצית האתוס האמריקאי במלוא הדרו - כובשים את השממה, מפריחים אותה. היזם העצמאי מגשים את חלומו בשתי ידיו. הקאובוי הוא ההיפך מהנעבעך - ריילין גיווינס (טימותי אוליפנט מ"צדק פרטי", ששיחק גם ב"דדווד"), או אל סווירנגן (איאן מקשיין) מ"דדווד", הם הוכחה טובה לכך. העיתון "אינדיפנדנט" הבריטי שנדרש לסוגיה טוען שזאת "אפשרות לקהל להשיב לעצמו משהו קול". אך הסדרות החדשות משיבות את המערבון עם מודעות שלא היתה לו בזמנו. הוא קול אך מיוסר.

השימוש של אחת הדמויות במלת הגנאי האמריקאית לשחור בסדרה צורם כמובן, והיא גם משמשת תזכורת לסיבה שהז'אנר הזה איבד מכוח המשיכה שלו במשך השנים. המערבון מתחיל ונגמר בגבר הלבן, ברובה ובסוס שלו. זה הנרטיב שלו ורק שלו. המערבונים הטלוויזיוניים העכשוויים נאלצים להגדיר את עצמם מחדש. הם עושים זאת דרך דמויות שבעבר לא היה להן קול או תפקיד - האלמנה לילי בסדרה זו, ובעמעום זוהרו המאובק של הקאובוי. ה"אינדיפנדנט" מצטט את כוכב "גיהנום" שאמר, "אני לא חושב שהקהל האמריקאי יכול להמשיך לחשוב על עלילות במושגים של גיבור ורשע, אני חושב שהרעיון הזה מת כבר במערבונים המוקדמים".

עובר מסך

נראה שרוב הצופים של "התפוז המעצבן", גיבור יוטיוב המככב בסדרת סרטונים, אינם מזדהים עם חברו התפוח, שחושב שבדיחה של פרי ההדר הצחיקה "כבר ב-400 הפעמים הקודמות שסיפרת אותה". אחרת איך אפשר להבין את 90 מיליון הצפיות שסרטון זה קיבל?

בכל אופן, בכירים בטלוויזיה ראו את המספרים האלה והתלהבו. הם הבינו שלפרי בעל תווי הפנים האנושיים והקול המנדנד, המזהיר את חבריו המתוקים מפני גורלם המר ("סכין!"), יש פוטנציאל טלוויזיוני. "התפוז המעצבן" ייהפך בקרוב לסדרה בקרטון נטוורק. כעת נשאלת השאלה אם אפשר יהיה לשאת את החה-חה-חה הצורמני של התפוז, המשעשע מאוד למשך דקה וקצת של סרטון, בפרק שאמור לארוך 20 דקות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו