בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאום המלכה: ראיון עם השחקנית ג'ואנה לאמלי

לכבוד חגיגות ה-20 של "פשוט נהדרת", ג'ואנה לאמלי, המגלמת את דמותה של היח"צנית המסוממת פטסי, מספרת איך זה להיות הקריקטורה של עצמה

5תגובות

במבט לאחור, ייתכן שזו היתה טעות להזכיר בשיחה עם ג'ואנה לאמלי את הפטמות של אלינור מאקיטן. אבל אי אפשר היה להתאפק: אחרי הכל, בגרסה הקולנועית מ-1968 למחזהו של ג'יימס גולדמן, "אריה בחורף", קתרין הפבורן עשתה מהן עניין גדול במונולוג המכונה "נאום החורבן".

תארו לעצמכם את הסצינה: חג המולד ב-1183 במצודת שינון. אלינור, הכלואה בצו בעלה המלך הנרי השני (פיטר אוטול) מאז 1173 ומשתחררת רק בחגים, מבלה את רוב הזמן בהתנצחות אתו ועם המאהבת המושלמת שלו, או בעינוי בניה, ג'ון המסריח מזבל, ג'פרי שההיסטוריה זנחה, וריצ'רד, לימים ריצ'רד לב ארי.

עכשיו, לקראת סוף הדרמה, תקוותיה לטיהור שמה עלו בתוהו, ובגיל 61 אין לה למה לצפות. "שוב הפסדתי", אומרת אלינור של קתרין במבטאה הסנובי, שצוחצח בקונטיקט. "אבוד לי הפעם". ואז, במהלך מפתיע ובלתי צפוי, הפבורן מרימה שרשרת זהב גדולה, מקרבת אותה לשדיה ואומרת (לתכשיט): "הייתי תולה אותך על הפטמות, אבל הילדים היו מזדעזעים ממך".

אני מדקלם את המשפטים האלה באוזני לאמלי, והיא מסתכלת בי באטימות אדנותית. היא בעלת נימוסים מושלמים, אבל משהו במבט המרוכז שלה אומר: איך הבחור הזה הצליח לעבור את אנשי האבטחה? אני מרגיש כמו שהרגיש שר ההגירה לשעבר פיל וולאס כשהכחיש את הדברים של לאמלי במסיבת עיתונאים בעניין הגורקה. אנחנו יושבים מאחורי הקלעים בתיאטרון המלכותי היימרקט בלונדון, שבו בעוד 90 דקות יגלמו היא ורוברט לינדזי את התפקידים הראשיים בגרסה הבימתית המחודשת של טרוור נאן למחזהו של גולדמן על חג המולד מהגיהנום בימי הביניים.

היא אלגנטית וקרירה, באיפור מלא, במכנסיים שחורים ובחולצת טי עם צווארון וי, ואילו אני, רטוב ונרגז מהגשם, הבאתי אתי חמש שקיות נילון מלאות ספרים וניירות לתמיכה בתזת הפטמות הלא ראויה שלי, כמין עותר לא יוצלח שהורשה להיכנס לבית המשפט לתדהמת כולם.

"אבל מותק", אומרת לאמלי, לא באכזריות אלא בתקיפות. "אין לי מושג על מה אתה מדבר". "החורבן", אני ממלמל ברוגז, "מונולוג החורבן". "חורבן?" היא אומרת בתימהון. יש לה פה יפהפה עם שפתיים תפוחות, וקולה הכובש, המתאים לשפתיים האלה, נמוך באוקטבה לפחות מקול הברווז הסנובי של הפבורן, והיה יכול למוטט גברים חזקים ממני לכדי שבר כלי רועד מפחד.

אני מפשפש בשקיות בקדחתנות בחיפוש אחר המסמך (טיפש! זה היה בשקית של מוריסונס, לא בשקית של מרקס אנד ספנסר) בעוד לאמלי משפשפת בחיבה את ברכי, במחווה שללא ספק יש בה הפרה של כללי בית המשפט, אך היא נקודת שיא בקריירה שלי. אני נושא את מבטי, מצפה לראות אותה מסמנת בידיה מחווה של שיסוף גרון וצועקת ללא קול ליח"צנית שלה, "לנטוש! לנטוש!". אבל היא אומרת: "אבל אין שום מונולוג חורבן, מותק". היה מונולוג חורבן בסרט. "בטח ניפחו את הדיאלוג בסרט. המונולוג הזה לא קיים במחזה, חמוד".

לאמלי מעריצה את אלינור. "היא היתה האשה החזקה והנאורה ביותר בתקופתה, ואפילו עכשיו היא תמיד צצה ברשימות 100 הנשים המשפיעות ביותר. היא היתה לשונאית גדולה, היתה גם אמיצה - היא רכבה כל הדרך לדמשק, עניין מדהים לאשה בימים ההם. היא גם זו שהכניסה לשימוש את רעיון ‘אהבת החצר' (רומן חשאי בין בני אצולה)."

אמנם אלינור מאקיטן היתה אשה יוצאת דופן, אבל האם היתה לה קריירה יוצאת דופן כמו הקריירה של לאמלי? ברור שלא. האם אי פעם הופיעה בפרסומת ללחם הקל "נימבל"? האם אי פעם הופיעה בתור דוגמנית סריגים לסוודר בעל שרוולים קצרים בכותרת: "צעיר ועליז, קל לסריגה"? האם אי פעם היתה נערת בונד? האם אי פעם נתפסה בשעת מעשה בין בריאן ריקס לבין לזלי פיליפס בקומדיית שלושה במיטה אחת בפארסה שהוצגה בווסט אנד ושמה "אל תשכב שם בלי לעשות כלום, תגיד משהו"? האם אי פעם היתה לה תסרוקת בלתי נשכחת בצורת קסדה כשגילמה את פרדי בגרסה המחודשת לסדרת הטלוויזיה "הגומלים"? או תחבה אקדח לתוך בירית גרב הניילון שלה? האם אי פעם תיקנה את הזמן בתפקיד סוכנת בין-ממדית בדרמת מדע בדיוני מבלבלת ושמה "ספיר ופלדה"? ובמחשבה שנייה, מה עשתה אלינור מאיפה שזה לא יהיה למען חיילי הגורקה? האם הוענק לה אות מסדר האימפריה הבריטית? והאם יכלה לצרוך אינסוף חומרים רעילים ואף על פי כן להישאר בת 39 לנצח כמו פטסי סטון מ"פשוט נהדרת"?

רקס

כל ההישגים המרהיבים האלה מסבירים מדוע קוונטין לטס מהעיתון "דיילי מייל" טעה כשעיקם את אפו בביקורת על משחקה של לאמלי ב"אריה בחורף". "רק לעתים נדירות היא משחקת מישהו שאיננו ג'ואנה לאמלי", התלונן. "היא לעולם אינה חורגת מהאישיות שלה. היא מופיעה, אבל נדמה שאין לה - או שאיבדה - את חוסר האנוכיות הנדרש למשחק אמיתי".

מה שלטס אינו מבין, כנראה, הוא שכשאנחנו הולכים לראות את ג'ואנה לאמלי בתיאטרון, אנחנו הולכים לראות קודם כל אותה, ואלינור מאקיטן, תהיה מי שתהיה, מעניינת אותנו הרבה פחות - אם בכלל.

הפבורן גילמה את אלינור מאקיטן כשהיתה בת 61; לאמלי מתמודדת עם אותו תפקיד בגיל 65. אבל נדמה שהיא צעירה מכדי לגלם את המלכה בדמדומי השפעתה ואולי אף בדמדומי בינתה, לא רק משום שמלכה בת 61 ב-1183 היתה בת 100 במושגים של ימינו, אלא משום שלאמלי כיום בשיא כוחה.

בספר התצלומים האוטוביוגרפי שלה שראה אור באחרונה, "Joanna Lumley Absolutely", כתוב על דש העטיפה: "ג'ואנה לאמלי אינה רק כוכבת על הבמה ובקולנוע, היא גם נכס לאומי, אשה אהובה ונערצת על כולם". אלה כמובן שטויות, אבל לפעמים נדמה לי שאחיזתה של לאמלי בתרבותנו כה גדולה, עד שמי שיביע ולו פקפוק קל בנוגע למלכה הבלתי מוכתרת של הסלבריטאים הבריטים, אחת דינו תלייה. ולכן לטס ראוי לעונש.

אנחנו נפגשים משום שלאמלי מככבת בשלושה פרקים חדשים של "פשוט נהדרת", הסדרה שהיא מגלמת בה את פטסי סטון, האלמותית, חסרת הגיל, חסרת הקמטים, שלעולם אינה אל-אלכוהולית, חסרת סמים, או חסרת סיגריה. חלפו 19 שנה מאז ראו אותה הבריטים לראשונה בתור פטסי, ושבע מאז שודרה הקומדיה לאחרונה בבריטניה. שני פרקים ישודרו שם בחג המולד הקרוב, והאחרים בראש השנה האזרחית.

נציג של לאמלי מטעם בי-בי-סי הזהיר אותי שלא לחשוף את זהות אחד הכוכבים האורחים או לפרט קווי עלילה מטלטלים. כל שאוכל לספר אפוא הוא שהופתעתי לגלות ש"פשוט נהדרת" לא נהפך ל"פשוט מטומטמת". אמנם ההומור לפעמים צפוי, אך תסריטיה של הכוכבת והכותבת ג'ניפר סונדרס שנונים מתמיד.

יש אפילו שמועות על סרט על פי "פשוט נהדרת". זה נכון?

"ג'ניפר אמרה שיהיה, בתוכנית של גרהם נורטון. זה תלוי רק בה, אבל לפעמים היא אומרת דברים כאלה כדי להכריח את עצמה לכתוב".

אם זה יקרה, תרצי לשחק את פטסי?

לאמלי פולטת אחת מהנחרות החזיריות הכמו-וולגריות שפטסי משמיעה כשאדי אומרת משהו מצחיק. הנחרה משמשת את לאמלי לומר, מן הסתם, שהיא תשלוף אקדח מבירית גרב הניילון שלה ותירה בכל מי שיעמוד בדרכה אל התפקיד הקולנועי הזה, שוב ושוב, ובצדק, בפרצוף. "מוכרחים להיות שם כל ה-ג' יחד", היא אומרת, ומתכוונת לג'ניפר סונדרס (אדינה מונסון), ג'וליה סוואלהה (בתה), ג'ון ויטפילד (אמה של אדינה) וג'יין הורוקס (באבל, העוזרת של אדינה). וג'ואנה לאמלי, כמובן.

מכל מקום, מי מלבדה תוכל לגלם את פטסי? אולי רק מריל סטריפ, ואפילו סטריפ לא תצליח להפיק את המרב מכמה מהמשפטים החדשים שסונדרס כתבה עבורה, כגון הדברים שפטסי אומרת על המהומות בלונדון: "אין שום רע בקצת שופינג אקסטרימי"; או הבוז שלה כשמישהו מציע שתפחית את השימוש בסמים: "ראית מה מחיר המתדון? יותר זול לקנות קראק".

התפקיד של אוורידיצ'ה קולט קליטמנסטרה דידו בת שבע רבלה פטרישיה קוקטו סטון, הידועה בשם פטסי, הוא במידה רבה - בל נשכח - יציר דמיונה של לאמלי. "פשוט נהדרת" היא הצאצאית המוטנטית של מערכון של פרנץ' וסונדרס על יחצנית אלכוהוליסטית ומסוממת המנסה נואשות להישאר אופנתית (שעוצבה במידת מה על פי היחצנית מתחום האופנה לין פרנקס) ועל בתה התלמידה, תולעת ספרים חנונית. בתחילה לא היתה בתסריט דמות בשם פטסי.

באיזה שלב היא הגיעה?

"פטסי קפצה שלמה ובגודל טבעי כמו שמדוזה קפצה מהראש של מי שזה לא יהיה". זאוס. אבל זה לא לגמרי מדויק: במקור, פטסי מתה בלידה. כשבתחילת שנות ה-90 הגיעה לאמלי לחזרת קריאה של סצינה לפיילוט של "פשוט נהדרת", היא לא הצליחה לתת לדמות את הקול שסונדרס קיוותה לו. כפי שהיא מספרת באוטוביוגרפיה שלה: "ג'ניפר לפעמים שקטה מאוד; בפעם הזאת הרגשתי כל כך לא במקום, עד שחזרתי הביתה, צלצלתי לסוכן שלי ואמרתי לו: ‘תוציא אותי מזה'".

הסוכן, כפי שוודאי הבחנתם, לא נענה לבקשתה. לאמלי כותבת שהיא, סונדרס ורובי וקס שהיתה אף היא שותפה לכתיבה, המציאו דמות "שמבוססת במידה רבה על קריקטורה שלי עצמי. המצאנו את העבר של פטסי ואני הוספתי לעבר שלה את הדוגמנות בשנות ה-60 העליזות. ג'ניפר צעירה ממני ב-13 שנה, היא היתה תינוקת כשכל זה קרה. אבל היא כמו שואב אבק, היא כמו מטאטא רחובות. היא כמו יצור שאוכל מקרקעית הבריכה, היא מסתובבת בעולם ומקשיבה ומלקטת כל מה שהיא רוצה מכל מקום. היא קוסמת". אבל פטסי אינה לאמלי. "לגמרי, מותק", היא אומרת. "פטסי ואני הן אותו מטבע, אבל אני מקווה שאני הצד השני של פטסי".

לאמלי היא בת אצולה: היא נולדה בסריניגאר ב-1946, בימים האחרונים של שלטון הראג', למדה במנזר ואחר כך בבית הספר לדוגמנות לוסי קלייטון. מהיכן צצה פטסי? "אתה לא זוכר את הפרק שבו אלינור ברון ילדה אותה בפאריס? אלינור אמרה: ‘סלקו את זה מפה ותביאו לי מאהב אחר'. היא פיזרה תינוקות ממזרים בכל רחבי אירופה כמו ממטרה בגינה. פטסי היא יורו-טראש".

לאמלי מתבוננת בי בעין ביקורתית. "אתה צעיר מכדי לזכור את פיטר סארסטט". מתוק מצדך, אבל תתפלאי לשמוע, אני דווקא יודע בעל פה את כל המלים של הלהיט של סארסטט שכבש את המקום הראשון במצעדי 1969, "Where Do You Go To My Lovely", שהבית השישי שלו אומר: "שמך נשמע בחלונות הגבוהים / את מכירה את האגא חאן / הוא שלח לך סוס מירוצים במתנה לחג המולד / ואת שומרת אותו בשביל הכיף, בשביל הצחוקים, הה הה הה".

פטסי, אומרת לאמלי, היא בדיוק כמו הדמות המתוארת בשיר. "היא היתה יכולה להסתובב עם כמה אנשים שערורייתיים וקוליים ביותר. כשסטרסטט שר ‘לאן את הולכת, יקירתי, כשאת לבד במיטה?' הוא היה יכול לשיר על פטסי. אבל יש טרגדיה בחייה". למיטב זיכרוני, פטסי עברה ניתוח לשינוי מין ב-1971, אבל הפין שלה נשר מסיבות שאולי לעולם לא יתגלו. אגב, זה אינו הפגם הטרגי שלאמלי מרמזת אליו. "אין לה במי לטפל בחייה. לאדינה יש משפחה, ולפטסי אין אף אחד מלבד אדי. יש מין טרגדיה בהשתוקקות שלה. היא אומרת לסאפי שהיתה רוצה להיות הסבתא לילד של סאפי".

אבל פטסי אינה דמות טרגית - יש בה משהו נפלא.

"אלוהים, זה נכון! לגמרי. היא אשה חזקה. היא מוכרחה להיות חזקה כדי לשרוד. היא לא אכלה שום דבר מאז 1973, היא חיה אלוהים יודע ממה, והיא תהיה מוכנה להתהולל גם כשיהיה לה חיתול".

יום שיער גרוע

הגיע הזמן לצעד השגוי השני שלי בראיון הזה. אני שואל את לאמלי אם נראה אי פעם את הסרט שלה על קשיי ההזדקנות, "פריחה מאוחרת" ("Late Bloomers"), שבו היא מככבת לצד איזבלה רוסליני וויליאם הארט. בסרט, שצולם בלונדון בשנה שעברה, לאמלי מגלמת את ידידתה האקטיוויסטית של רוסליני, הפעילה ב"פנתרים האפורים", ומצליפה באירוניה בהזדקנות.

לאמלי מסיטה את מבטה למרחקים. ברור שהכעסתי אותה. זה מדהים: היא כל כך שלווה, כאילו זה מובנה באישיותה, עד שלא שיערתי שזה אפשרי. לאחר שתיקה היא אומרת בזעף: "'Late Bloomers', עדיין קוראים לזה ככה?" לפי נתוני האתר IMDb כן. "אבל כתבתי לבמאית (ג'ולי גאוורס), היא צרפתייה, ואמרתי לה שזה יהיה שם נוראי באנגלית. ברור שהיא לא יודעת שבאנגלית bloomers זה מכנסיים תפוחים או טעויות".

בצרפת נקרא הסרט "Trois fois Vings ans" ובספרדית "Tres veces 20 anos" - בשני המקרים פירוש השם "שלוש פעמים 20 שנה". למה בחרה גאוורס בניב האנגלי (שפירושו "מאחרים להבשיל")? קשה לדעת. אבל למה זה מכעיס את לאמלי כל כך? אחרי הכל, הפירוש של "Late Bloomers" רחוק מאוד ממכנסיים ומטעויות.

בניסיון לפייס את לאמלי אני שולף את הספר שלה משקית ומבקש שתחתום עליו. זה ספר פנטסטי, בייחוד לאוהבי הכתוביות על בעיות השיער של אנשים אחרים, ולמרבה המזל אני נמנה עמם. הכתובית החביבה עלי היא בעמוד 104, מתחת לתצלום שהיא נראית בו יושבת על מכסה המנוע של רולס רויס כחולה, מאחורי בעלה הראשון, מיוצרי "מישהו מטפל בך?", ג'רמי לויד. הוא מטורזן כמו אוסטין פאוארס, בחליפת קטיפה וחגורת עור נחש, וזרועו מונחת על כתפיה של כוכבת שנות ה-60 העליזות שסובלת מיום שיער גרוע. הכתובית אומרת: "השיער שלי היה חום בשלב הזה. אני צבעתי אותו בעצמי, כרגיל, ולמען האמת הוא די נוראי".

"היינו נשואים רק שמונה חודשים. לא הספקנו להיות מרירים ולא היה כסף לריב עליו". אחר כך היתה נשואה במשך 25 שנה למנצח הבריטי סטיוון ברלו, אך היא שומרת על קשר עם בעלה הראשון. ראשי התיבות של שמם זהים, והם מצלצלים זה לזה כדי להתעדכן בחדשות וכדי להתלונן, סביר להניח, שהסיטקום ששניהם כיכבו בו לאחר פירוק נישואיהם, "Awfully Bad for Your Health, Darling", מאת ג'ילי קופר, נמחק מההיסטוריה.

"אין שום הקלטות של הסדרה בשום מקום", אומרת לאמלי בעצב. הזמן עובר ולאמלי צריכה להתכונן להופעה הערב. מה הצעד הבא שלה? "אין לי נתיב מתוכנן לקריירה. אין תפקידים שאני נכספת לשחק. אני רוצה רק לעשות דברים טובים. שולחים לי הרבה תסריטאים, אבל אין היום הרבה כותבים טובים".

אחרי אלינור מאקיטן, אולי היא תחזור שוב לפטסי. ברור שעוד לא אמרה את המלה האחרונה בכל הנוגע לאלטר אגו שלה, המצליחה בכל העולם. או כפי שהיא כותבת בספרה: "יש עוד סיפורים לספר, ועוד הרבה בלגנים לעשות. אני שומעת את ג'ניפר קוראת לי וידי מושטת מיד למראה: צריך להתפיח את השיער". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו