בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חתום בנשיכה: ראיון עם תסריטאי דו"ח קולבר ג'יי קציר

את הכעס שהחדשות מעוררות בו מתעל התסריטאי ג'יי קציר לכתיבת הומור פוליטי חד בתוכנית "דו"ח קולבר". מה גרם לו לצאת מהצללים?

12תגובות

לפני כחודש וחצי בישר סטיוון קולבר ב"דו'ח קולבר" כי יש לו "חדשות גדולות - לג'יי המתמחה נולד ילד, עזרא מקס". קולבר איחל לג'יי מזל טוב "מכל הלב", ועוד דרש לדעת, שוב "מכל הלב - איפה אתה?!". המנחה הממושקף בעל הבלורית השחורה של התוכנית שעיקרה פרשנות חדשותית ומשודרת ב"קומדי סנטרל" בארצות הברית, הסביר למתמחה הצעיר והמזוקן שלו, דמות שתסריטאי התוכנית ג'יי קציר מגלם, כי הוא זקוק לו נואשות. "אני חמוד לא פחות מעזרא", טען. "אני אוכל, אני ישן, אני בוכה, אני יכול לעשות את צרכי בחיתול".

קציר, תסריטאי בן 30 שכותב לתוכנית המשובחת הזאת, חזר לפני כמה שבועות לעבודה, "אבל ‘ג'יי המתמחה' נמצא בקירור", הוא אומר בראיון מניו יורק. קציר כותב בתוכנית מראשיתה, ב-2005, "עוד לפני שהיא נכנסה להפקה, הייתי בצוות המקים שלה", הוא מסביר. לפני העבודה שלו ב"דו"ח קולבר" כתב מערכונים קצרים לערוץ הילדים ניקלודיאון וכן גילם בה רובוט, "שהבעית ילדים" לדבריו.

סקוט גריס

סטיוון קולבר היה "כתב" ב"דיילי שואו עם ג'ון סטיוארט", עד שזו הצמיחה את תוכנית הבת שלו, המשודרת מיד אחריה. בשנה שעברה הנהיג קולבר יחד עם סטיוארט את העצרת ל"החזרת השפיות", שאותה הוא כינה "העצרת לשימור הפחד". תוכניתו של קולבר היא מין גרסה משלימה של "הדיילי שואו": בעוד הטון של סטיוארט הוא סאטירי, של קולבר - פארודי. קולבר מתחפש לקריקטורה של פרשן שמרן המתקבל בתשואות רמות של מעריצים בתחילת כל תוכנית, מהסוג שאפשר למצוא בשפע ברשת החדשות פוקס; קולבר מעניק פרשנות לתהליכים שסטיוארט חושף במערומיהם. התוכניות לא בהכרח קשורות זו בזו, אבל אפשר בהחלט להתייחס אליהן כיחידות אוטונומיות שדרות בכפיפה אחת, בדו-קיום מעורר השראה.

קציר, בן לאב ישראלי, דובר עברית, שמבקר בישראל תכופות, הוא מצוות כותביו של קולבר, שלעתים מופיע גם בתוכנית. לקראת החגים והשנה החדשה סטיוארט וקולבר העלו קליפ שבו השניים שרים על החגים החורפיים הללו, כאשר סטיוארט מנסה - ללא הצלחה - להוכיח כי גם חנוכה הוא חג מפתה. בניסיון לאבחן את שתי התוכניות, נשאל קציר, האם אפשר לומר כי "דו"ח קולבר" הוא הגרסה הגויה של "דיילי שואו"?

"זו דרך מעניינת לנסח את זה. סטיוון הוא קתולי שומר מצוות, שיודע הרבה מאוד על דת. ב'דיילי שואו' הפינה שלו היתה על ענייני דת ונקראה ‘השבוע באלוהים'. תחום העניין הזה שלו קיים גם ב'דו'ח קולבר', ושם אנחנו כותבים על כל הדתות. בכל שנה בסביבות יום כיפור, בימים הנוראים, סטיוון מציג את ‘טלפון הכפרות' (Phone-Atone) ומעלה צופים יהודים לשידור שיתנצלו על דברים רעים שעשו לו. "השוני בין שתי התוכניות, לפי דעתנו, הוא ש'הדיילי שואו' עושה דקונסטרוקציה לחדשות תוך בחינה של סיפורים ואופן ההגשה שלהם, בעוד אנחנו בונים את הסיפורים מחדש - אנחנו מכילים את הטיעונים שאחרים מעלים כדי לקבוע סדר יום חדשותי, והדמות של סטיוון חוזרת על הדברים שלהם בצורה מוגזמת. שתי הגישות האלה משלימות זו את זו ממש כמו שברשת חדשות כבלים קודם תהיה תוכנית חדשות ואחר כך יהיו תוכניות פרשנות ודעות.

דן קינן

"הדמות של סטיוון התבססה במקור, עם עליית התוכנית, על מין שילוב של הפרשן של רשת פוקס ביל אוריילי ועוד כל מיני דמויות בולטות מרשתות החדשות. עם הזמן היא השתנתה כדי להתאים עצמה לדברים עוד יותר אבסורדים שעליהם אנחנו רוצים לכתוב, כמו החיפוש אחר הפין הנעלם של תות ענח' אמון. בסופו של דבר הוא נותר ‘אידיוט בעל מעמד וחסר מידע', כמו שהוא מגדיר את זה.

"סטיוון קולבר הבדיוני רוצה שאמריקה תוביל בכל דבר, אפילו בהיותה מספר אחת, גם באופן המבורך, המוצלח והמרשים ביותר שבו היא מאבדת את מרכזיותה בהיסטוריה האנושית".

אי-נוחות טבעית

ואיך ג'יי המתמחה משתלב בכל זה? ואיפה הוא נמצא כעת?

"אני לא בטוח איפה ג'יי המתמחה נמצא כשהוא לא בתוכנית. בטח דחוס בתוך מערה, כשהוא מנסה לבחור צבע מפלטת הצבעים שאתו יצבעו את המאוזוליאום של סטיוון. שם יקברו את ג'יי חי לצד סטיוון, כדי שהוא יוכל להגיש לו קפה בעולם הבא".

איך בכלל נולד ג'יי המתמחה?

"בשלבים מוקדמים של התוכנית גילמתי מתמחה המבריח לסטיוון סמים זולים מקנדה. כמה שנים אחר כך החליטו להחזיר אותי כמתמחה, כנראה משום שאני משדר אי-נוחות באופן טבעי כל כך".

ככותב שלא נרתע מאור הזרקורים, לא קשה לך לתת למישהו אחר את הבדיחות שלך?

"זה מאוד כיף, וכבוד גדול להופיע בתוכנית. כפי שאמרתי, המשחק שלי נע בין המתוח לתזזיתי, ולכן התפקיד של המתמחה מתאים לי. בעניין מסירת הבדיחות - אין דבר מרגש יותר מאשר לתת את הבדיחות שלך לאדם כישרוני כמו סטיוון. הוא גורם לכל דבר שנכתב על הנייר להישמע טוב יותר בעל פה".

מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות בחייך ואיך השגת את המטרה הזאת?

"תמיד רציתי לכתוב ותמיד אהבתי קומדיה בטלוויזיה. כמו רבים מבני גילי, חלק גדול מהאישיות שלי, החינוך והגידול שלי, והכישורים החברתיים שלי הם מ'משפחת סימפסון'. אני צופה בהם עד היום, אבל קשור במיוחד לעונות שלוש עד עשר, שבהן צפיתי שוב ושוב בשנים המעצבות שלי. תמיד תהיתי איך זה יהיה לעבוד על תוכנית כמו זו, וכאשר התקבלתי לעבודה הנוכחית שלי, אני זוכר שהייתי אומר לעצמי בכל יום ‘אז זה מה שכותב קומדיה מקצועי עושה'. חוץ מזה הקפדתי למלא את כיסי בשדכנים וציוד משרדי חינם כי פחדתי שהולכים לפטר אותי".

 

איך באמת נראה יום טיפוסי של כתב "דו"ח קולבר"?

"אנחנו מתחילים בישיבת כותבים שבה אנחנו זורקים רעיונות לתוכנית המבוססים על דברים שראינו בחדשות. משם אנחנו עוברים לישיבה גדולה יותר עם סטיוון והתחקירנים ועוד אנשים מצוות ההפקה. התסריטאי הראשי שלנו (בארי ג'וליאן, ר"ק) עובר אתנו על הרעיונות שנראו הכי מבטיחים מהמפגש הראשון, ואנחנו מציעים אותם לסטיבן. אחרי שאנחנו משוחחים עליהם קצת, בוחרים באלה שהוא הכי אהב ואז שולחים אותנו בזוגות - לכתוב תסריטים. אנחנו מקבלים שתיים-שלוש משימות ביום, וכל תסריט הוא באורך חמש דקות בממוצע.

"אני אוהב לכתוב הומור פוליטי. גיליתי שבימים שאני לא עובד, כי התוכנית בפגרה או שנולד לי ילד, אני צופה בחדשות וזה רק מדכא או מכעיס אותי. אז אני מאוד שמח שיש לי מקום לתעל אליו את הרגשות שהחדשות מעוררות בי, ולא רק לצעוק על הטלוויזיה".

האם יש בדיחה מסוימת שהאמנת בה והיא התרסקה לגמרי בפועל?

"קשה לי לבחור באחת ספציפית. בכל יום אתה צופה בבדיחות שלך מתקבלות יפה או נטבחות בשדה הקרב. כל אחת מהן היא כמו פרח שצומח מתוך הנשמה ונהפך לזן נדיר... אוי, זה יצא דימוי דוחה, אבל זה בהחלט קורה, ואני לוקח את זה ללב, ולא סולח לעצמי על כך לעולם".

מה קורה ביום שאין לך משהו מצחיק לומר?

"אני מסתתר לי בשקט מאחורי עיתון שבו גזרו שני חורים לעיניים".

בכי חדור-מטרה

קציר הגיע לחדר התסריטאים של "דו"ח קולבר" באופן שהוא מגדיר כ"מזל ששיחק לי באופן קיצוני". "ג'ון סטיוארט בא לדבר בטקס הסיום שלי באוניברסיטה. אני הייתי אחד מהסטודנטים שנאמו. הנאום התקבל טוב כנראה משום שרוב הקהל היה שיכור מחגיגות היום הזה. לאחר מכן הזדמן לי לדבר אתו קצת, והוא היה מאוד אדיב. בשלב זה כבר ראיתי את חיי כמו סרט, שכותרות הסיום שלו רצות על רקע תמונה מוקפאת שלי קופץ משמחה בגלימת הסיום שלי. דרך המפגש הזה, פגשתי סוכן, וכשנה וחצי אחר כך, הגשתי את המועמדות שלי לתוכנית כשהרכיבה את הצוות שלה לראשונה".

טקס הסיום היה באוניברסיטת פרינסטון. קציר נשאל על הקשר בין כותבי קומדיה לתוכניות אירוח ליליות בטלוויזיה אמריקאית לבוגרי אוניברסיטת יוקרה המכונה "ליגת הקיסוס".

האם זאת מסורת?

"ישנה מסורת באוניברסיטת הרווארד, שלפיה אנשים שכתבו לעיתון הקומי של הקמפוס, "הלמפון", ממשיכים אחר כך לכתיבה קומית לטלוויזיה. אבל זה פחות נכון לפרינסטון. כשאני למדתי שם, רוב הסטודנטים שהיו מעורבים בקומדיה המשיכו לפתח קריירה בתיאטרון או בעיתונות או שסתם נהיו הכלכלנים המצחיקים ביותר בקרן הון הסיכון שלהם".

האם המצב המשפחתי החדש שלך, כאב לתינוק, יכול להניב חומר קומי?

"טיפול בתינוק בהחלט חושף מרכיבים חדשים בחיים שאפשר לעבד לקומדיה, אבל לפי דעתי כל חוויה שניגשים אליה בתשומת לב יכולה להניב רעיונות. עם זאת, היכולת לשים לב לפרטים לא קלה בהתחשב במספר שעות השינה שלי. הכישורים הקוגניטיוויחם של הבן שלי ושלי מתחילים להתמזג. הבכי שלו הרבה יותר ישיר וחדור מטרה משלי".

מהשאלות על הבן אפשר לעבור לשאלות על האב והקשר הישראלי.

"אבי ישראלי וכילד ביקרתי את בני משפחתי בישראל לעתים קרובות. לרבים מחברי הקרובים הורים ישראלים. בתור נער השתתפתי במחנות קיץ של ‘יהודה הצעיר ישראל' ואפילו חייתי בישראל במשך שנה, כחלק מ'יהודה הצעיר', אחרי שסיימתי את לימודי התיכון". את כל זה הוא אומר באנגלית, אבל הוא התכונן לשיחה לעיתון הישראלי בהקשבה לשידורי רדיו של רשת ב' דרך האינטרנט ולפרסומות למבצעים של חברות סלולר. אז הוא מוכן לשוחח גם בשפת אביו, אלא שאז הוא נשמע קצת יותר כמו האלטר-אגו שלו, ג'יי המתמחה, ופחות כמו התסריטאי הפורה של התוכנית הסאטירית המושחזת.

כמי שכותב סאטירה פוליטית אתה לא מתפתה לבוא למקום היוצר כל כך הרבה חומרים פוליטיים מעוררי גיחוך (לצד דמע)?

"אני מת על ישראל, אבל אני חושב שאני אשאר במקומי לעת עתה. בניו יורק אפשר למצוא מספיק חומוס טוב כדי לספק אותי לעת עתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו