מנהל התוכניות של קשת מכוון לארצות הברית - טלוויזיה - הארץ

מנהל התוכניות של קשת מכוון לארצות הברית

רן תלם מקווה שהזכייה של הגרסה האמריקאית ל"חטופים" בגלובוס הזהב תוביל לפריצה בארה"ב ומגיב לביקורת על התדמית הדורסנית של הזכיינית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

לפנות בוקר, אור ליום שני השבוע, התעורר רן תלם, מנהל התוכניות של זכיינית ערוץ 2 קשת, ממבול של הודעות סמס. סביר להניח שממילא לא ישן שינה עמוקה במיוחד. הוא פקח חצי עין בחשש, רק כדי לגלות שהתסריט הטוב ביותר שהעז לקוות לו משודר בדיוק עכשיו, בשידור חי בטלוויזיה האמריקאית.

כשתלם התהפך במיטה ברמת השרון, צעדו יוצרי "הומלנד", הגרסה האמריקאית של סדרת הטלוויזיה הישראלית "חטופים", אל הבמה בטקס גלובוס הזהב. כשהוא מיהר אל מסך הטלוויזיה, הם הצטופפו על הבמה, מפנים מקום גם למנכ"ל קשת, אבי ניר, ולתסריטאי גידי רף, שחולקים קרדיט עם תלם גם כיוצרי הסדרה האמריקאית. את תחושת ההתעלות שהורגשה באולם המפואר בבוורלי הילס חווה תלם בטרנינג.

מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

הזכייה באחד מפרסי הטלוויזיה החשובים ביותר בעולם, תוך ניצחון על פנינים כמו "משחקי הכס" ו"אימפריית הטיילת", היא הישג שאין לערער עליו. זהו גם שיא בתקופה עתירת פרסים והישגים לזכיינית. לפני שבועיים קטפה קשת את מרבית הפרסים שמחלקת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, 12 במספר, כולל הדרמה הטובה ביותר (ל"פלפלים צהובים"), הקומדיה הטובה ביותר ("עבודה ערבית"), השעשועון ("מונית הכסף") ותוכנית הריאליטי ("האח הגדול"). אבל גלובוס הזהב עשוי להיזכר בעתיד כרגע מכונן.

"אנחנו עדיין לא מעכלים", תלם אומר נרגש. "זה רגע מדהים וזו עשויה להיות בדיעבד נקודת מפנה לכל תעשיית הטלוויזיה הישראלית. זה לא שלמחרת צילצלו הטלפונים במשרדים והתחלנו לענות באנגלית, אבל זה תמרור גדול באמצע הנתיב שמסמן: אתם במסלול הנכון".

רן תלם. לא מדבר על תוכניות של אחריםצילום: קובי קלמנוביץ'

והמסלול הזה פונה כרגע לאמריקה. בפסח האחרון סימן נשיא הזכיינית אלכס גלעדי, בראיון ל"גלריה", את ארצות הברית כיעד להתפתחות בתוך שנים ספורות. כעת זה נראה כמטרה שהארגון כולו חותר אליה ובמרץ. תלם מהנהן: "זה חלק גדול מהעתיד של קשת".

גלעדי דיבר על חמש שנים. זה יקרה?

"אני מאמין ומקווה שכן".

מה החזון? איך זה אמור לעבוד?

"החזון הוא לראות את קשת כתחנת טלוויזיה מצליחה בארץ - זה קודם כל. הדברים שלנו צריכים להצליח קודם כל בישראל, גם כי זו המהות וגם כי אם הדברים מצליחים פה, אז באדפטציה נכונה ועבודה טובה הם יכולים לעבוד היטב גם בעולם. בעיני, היתרון שלנו על גופים אחרים הוא שאנחנו באים לשם עם תוכנית שאנחנו יודעים איך לעשות אותה. אני מקווה מאוד ש'הומלנד' הוא ניצן ראשון ומשמעותי שמראה מה קורה כשקשת והאמריקאים עובדים ביחד".

"הומלנד" היא ניסיון שלישי לפורמט של קשת בשוק הטלוויזיה האמריקאי. קדמו לה "האקס המיתולוגי", שהתפוגגה לאבק מהר מאוד, ו"רמזור" האמריקאית (שנקראה "טראפיק לייט"), שאמנם השלימה עונה אחת אבל לא נחשבה להצלחה. על הרקע הזה ברור מדוע תלם מציין את העבודה המשותפת עם היוצרים והמפיקים האמריקאים. "היה משהו בתהליך העבודה על ‘רמזור' שהיה מנותק מאתנו ומהיוצרים שלה", הוא אומר, "ויש לזה קשר לכך ש'טראפיק לייט' לא הצליחה. הקשר בינה ובין ‘רמזור' רופף, היא לא דומה לה. ב'הומלנד' היוצרים האמריקאים (אלכס גנזה והווארד גורדון, יוצרי "24", ג"א) ניתחו את ‘חטופים' בדקדקנות, לקחו ממנה את כל מה שהיה טוב בעיניהם והמציאו המון מעבר לזה שהיה נכון להם. בתהליך הזה יצאה סדרה טובה מאוד. ‘רמזור' היתה בית ספר גדול מאוד בשבילנו".

ומהן המסקנות?

"המטרה שלנו היא להיות מעורבים מאוד ביצירת תוכניות הטלוויזיה שלנו שמופקות שם. להיות שותף, קול שמקשיבים לו. אנחנו רוצים להיות שם מתוך הידיעה שהדרך היחידה שתוכנית שלך תעבוד היא שאתה תעבוד בה, בדיוק כמו שאתה עושה כדי להצליח בתוכנית בארץ. אתה חייב להיות שותף להחלטות ולסימני השאלה".

בית ספר למוסיקהצילום: רונן אקרמן

בשמלה אדומה

"הומלנד", שעונתה הראשונה שודרה עד לפני כמה שבועות ברשת שואוטיים, זכתה לשבחי הביקורת האמריקאית ולרייטינג גבוה יחסית לדרמה ברשת כבלים. עונה שנייה שלה כבר הוזמנה.

הפקתה החלה כמעט במקביל לעבודה על "חטופים", עוד לפני שהגרסה הישראלית שודרה בארץ (ב-2010). בשלב כתיבת התסריט העבירה קשת חומרים לסוכן המייצג אותה בארצות הברית, ריק רוזן, והוא פנה ליוצרי "24". אלה הביעו עניין בפרויקט, ואולפני פוקס המאה ה-20 רכשו את האופציה להפיקו.

אחר כך התארח הווארד גורדון בארץ וסוכם כי פרק הפיילוט של הסדרה האמריקאית ייכתב בשיתוף פעולה עם התסריטאי של "חטופים", גידי רף. ברשימת הקרדיטים של "הומלנד" מופיעים אבי ניר, רף ותלם כ-Executive Producers, תואר כללי שמשמעו "יוצר". ממחר תשודר "הומלנד" ביס, והצופים הישראלים בוודאי יזהו בקלות את הלוגו של קשת, הפעם באנגלית, בשורת הקרדיטים.

לעומת "חטופים" המציגה את סיפורם של שלושה חיילים ישראלים החוזרים משבי בלבנון, ב"הומלנד" מדובר על שבוי אמריקאי אחד, ניקולס ברודי, שנשבה בעיראק ונמצא באפגניסטאן. הדגש בסדרה אינו על הדרמה המשפחתית, שנוכחת הרבה פחות, אלא על סיפור המתח; האפשרות ששבוי אמריקאי החליף את נאמנותו. זהו קו עלילה שקיים ב"חטופים" ומועצם בגרסה האמריקאית, דרך דגש על דמותה של החוקרת. קלייר דיינס, המגלמת אותה, זכתה בפרס גלובוס הזהב על משחקה (בגרסה הישראלית זה היה חוקר, בגילומו של גל זייד).

"הומלנד" שואלת כמה מאפיינים מ"חטופים", לרבות סצינות דומות (למשל זו שבה אשתו של ברודי מתכוננת לבואו, לבושה שמלה אדומה). לדברי תלם, בסדרות ישראליות שמופקת להן גרסה בארצות הברית, הכותב האמריקאי מנחה את היוצרים הישראלים עד כמה להתערב: "מ'אל תיגעו לי בזה' עד ‘תעירו כל הערה'. ב'הומלנד' המצב היה אחר", הוא מדגיש. "אחד משלושת הכותבים הוא גידי רף. זה לא עניין של ליווי, אלא של לקיחת חלק. הסדרה שונה כי היא צריכה לספר את הסיפור של אמריקה בהתייחס לחטופים שלה והיא הולכת למקומות אחרים. אנחנו עקבנו אחרי התסריט, קיבלנו את התסריטים להערות ועברנו עליהם - ובעיקר, היה לנו מישהו בילט-אין שם. כשקלייר דיינס קיבלה את הפרס והודתה לשלושה אנשים, שאחד מהם הוא גידי, זה דיבר בעד עצמו".

חטופיםצילום: ינאי יחיאל

כל טיוטה ובדיחה

תלם הוא אמנם דמות מרכזית בתעשיית הטלוויזיה הישראלית, אך הוא מוכר הרבה פחות לרוב צופי הטלוויזיה. זאת בניגוד גמור לשורת תוכניות הלהיט שהוא חתום עליהן בתפקידו.

הוא בן 43, עובד בקשת - גוף הטלוויזיה החזק בארץ, שמחזיק במחצית מערוץ 2 - כ-12 שנים, מתוכן כארבע בתפקיד מנהל התוכניות. לפני כן היה מנהל הפיתוח בקשת, מנהל מחלקת הפרומו בזכיינית השנייה בערוץ 2, רשת, ותסריטאי, בין היתר ב"פרפר לילה" שהנחה בשעתו טל ברמן, שם גם הגיש פינה. הוא נשוי לרוני תלם, מעצבת פנים, ואב לשלושה ילדים.

מאחורי התואר מנהל תוכניות עומד עולם ומלואו במונחים טלוויזיוניים - מדרמה גבוהת מצח ועד ריאליטי שנוי במחלוקת, מתעודה ועד שעשועונים. תלם השתתף בפיתוח רבות מהתוכניות שנהיו נושא מרכזי לשיחות ברזייה. ברשימה הזאת מופיעות "כוכב נולד", "האח הגדול", "בית ספר למוסיקה", "מאסטר שף", "עבודה ערבית", "פולישוק", "פלפלים צהובים" ועוד. רבות מהן רשמו שיאי רייטינג ונתונים שהם אנומליה לעומת אלו שמציגים ערוצי טלוויזיה מסחריים ברחבי העולם המערבי. הסיבות לכך מורכבות, ועל פי ניתוח שעשתה הוועדה הישראלית למידרוג, מתבססות גם על מאפיינים סוציולוגיים ייחודיים לישראל.

השוואה בין קשת לגופי הטלוויזיה המתחרים בארץ מביאה את תלם כמעט להתגרד באי-נוחות. "אני לא יודע איך אחרים עובדים", הוא אומר, "אני יודע איך אנחנו עובדים, ואיזה תכונות צריך מישהו בשביל להתאים לעבוד פה. הראשונה היא שאתה נורא רוצה לספר סיפור חזק, או לחדש את העונה הבאה ולהיות טוב יותר מהעונה הקודמת. הדבר השני הוא הקשבה - אנחנו מקשיבים טוב זה לזה ויודעים להגיד זה לזה בפנים מה שאנחנו חושבים. קולות מהצד משקפים לך את מה שאתה עושה, ואם אתה מקשיב טוב, אז כיוצר טלוויזיה אתה מעבד את זה ומושפע מזה בדרך שלך".

תלם מספר על הטיוטה העשירית של הפרק הראשון בעונה השנייה של "פלפלים צהובים" שאמורה להגיע לידיו בכל רגע, להערות ואולי לאישור. באופן דומה הוא מעורב בתסריט של כל התוכניות האחרות, יושב בחדר הבקרה של רוב התוכניות שמשודרות שידור חי ועובר על כל בדיחה ומערכון גם ב"ארץ נהדרת".

"התפקיד שלי, כמו שאני רואה אותו, הוא להגיד מה שאני חושב", הוא אומר, מתרווח על הספה במשרדו. "מה שאהבתי אני אגיד, וגם מה שאהבתי פחות, או מה שלא הבנתי. אני אשקף כל הזמן. צריך לפעמים לרדת לפרט הכי קטן. מצד שני, צריך עדיין להסתכל מלמעלה, כי יש עשרות פרויקטים בפיתוח, צריך לבנות לוח שידורים ויש עבודה סינרגטית מאוד מול המחלקות האחרות בקשת".

יש לכם ידיעה ברורה מה צריך לעשות?

"המלה ידיעה היא מטעה. היא משדרת איזו זחיחות במקום שאף אחד לא באמת יודע איך עושים את זה. לפני כל שידור אתה לא יודע אם עשית את ההחלטות הנכונות, אם מה שעשית יובן, אם הספקת לעשות את הדברים הנכונים או אם טעית. אתה למעשה לא יודע כלום באופן ברור, רק שעצרת בכל צומת וקיבלת החלטה שקולה, לא במהירות ולא בלחץ. אם עשית את זה, אתה יכול רק לחכות לראות מה יוצא מזה. החוק היחיד הוא: אל תחפף. תן לעצמך תשובה מנומקת".

יש מקרים שאתה מסתכל על תוכניות של אחרים ואומר לעצמך "הייתי עושה את זה אחרת"?

"אני לא מדבר על תוכניות של אחרים אף פעם".

אין תוכניות של אחרים שאתה אוהב?

"אני לא מדבר על תוכניות של אחרים. אני לא אוהב שאחרים מדברים עלי ונראה לי לא הוגן לדבר על תוכניות של אחרים. יש לי הרבה תוכניות שהן ענייני. זה לא ענייני, זה עניינם".

זו תשובה ממחלקת יחסי הציבור?

"זו תשובה שמטרתה לא לדרוך במקום שאני עלול לטבוע. אין שום דרך שבה אני יכול לדבר על תוכנית של מישהו אחר. זה לא נכון. אתה מתעסק בשלך ומדבר על שלך".

משחקים מלוכלכים

הבחירה של תלם להימנע משיחה על מתחרים אינה מפתיעה. כארגון, קשת נחשבת למתחרה קשה, חסרת מעצורים, שאינה מהססת לשלוף תותחים כבדים כדי ליירט את סיכויי ההצלחה של המתחרים.

דיינס ומנדי פטינקין ב"הומלנד" צילום: קנת סמית/שואוטיים

כך, למשל, סביב הדיווחים הראשונים על כוונתה של רשת להפיק גרסה ישראלית לריאליטי המוסיקלי "דה וויס" (המשודר זה כשלושה שבועות בהצלחה גדולה בערוץ 2) הודיעה קשת על כוונתה להפיק את "בית ספר למוסיקה", גרסת הילדים ל"כוכב נולד". על פי הטענות, קרב מר ניטש על המוסיקאים המשמשים שופטים בשתי התוכניות.

תלם, כצפוי, אינו מתרגש. "'בית ספר למוסיקה' הוא פורמט שאנחנו מקווים מאוד למכור בעולם. אנחנו עושים אותה כי אנחנו מאמינים בה, ולכל החלטה והחלטה בה יש סיבה שלא קשורה לתוכנית טלוויזיה אחרת. מי שעושה תוכנית טלוויזיה כדי לחקות תוכנית אחרת, סביר להניח שלא יצליח. עשינו את ‘בית ספר למוסיקה' כי הרעיון לעשות תוכנית עם האנשים של ‘כוכב נולד' שמתעסקת בילדים עלה כמעט משנתה הראשונה של ‘כוכב נולד'".

אז לא מדובר על מלחמת חורמה מפני ש"דה וויס" נכנסה לנישה שלכם לכאורה?

"אני חושב ש'כוכב נולד' תיהנה מאוד מהתחרות. סימן שאלה שגדל מעליך הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך. חלק גדול מהתוכניות הכי טובות של קשת נולדו כי נהיה אתגר. ‘ארץ נהדרת' קמה כי ארז טל עבר לעבוד בערוץ 10 ועזב את ‘רק בישראל'".

אבל למרות התגובה האלגנטית, ישנן דוגמאות נוספות. ביולי האחרון, כאשר שודרה "מאסטר שף" מול הריאליטי הכושל בדיעבד של ערוץ 10, "הדור הבא 24/7", החליטה קשת לסיים את מהדורת החדשות ללא שידור תחזית מזג האוויר, כדי שלא להפסיד צופים שיעברו לערוץ המתחרה.

קלייר דיינס מקבלת את פרס "גלובוס הזהב"צילום: רויטרס

"הדור הבא 24/7" הציגה צעירות שהתחרו על לבם של שלושה רווקים בווילה מפוארת. רבים מאנשי המקצוע שהיו מעורבים בהפקת "האח הגדול" עברו לעבוד בה, ובשל הדמיון

לכאורה בינה ובין תוכנית זו, הגישה לפני כמה שבועות חברת לכאורה בינה ובין תוכנית זו, הגישה לפני כמה שבועות חברת התוכן ההולנדית אנדמול, בעלת הזכויות על פורמט "האח הגדול", תביעה נגד הפקת התוכנית והערוץ. כך או כך, ההחלטה של קשת לדלג על תחזית מזג האוויר עוררה סערה.

כיום תלם מכנה אותה "טעות", לא יותר. "זו החלטה אחת. בואי נשים אותה בפרופורציה - 150 ומשהו ימי שידור בשנה, מעברים בין תוכנית לתוכנית והחלטה לא לשדר תחזית, שהיתה לא נכונה. זו החלטה שנלקחה בזמן שידור, תוך כדי תנועה ומתוך רצון להצליח".

וזה קרה כי היה מדובר בתוכנית הספציפית ההיא?

"חייבים לדבר מתישהו על ‘הדור הבא'", הוא מודה. "זה לא קל לך כאדם שעושה תוכנית ארבע שנים. כואב הלב שמישהו לוקח את האנשים שעובדים אצלך, מציע להם הרבה מאוד כסף ואומר ‘בואו, תביאו את כל הידע שצברתם ונעשה ביחד תוכנית'. זה לא נעים. אלו אנשים שעבדת אתם, המצאת אתם, שאלת שאלות ונתת תשובות".

ומנגד, זו תחרות.

"נכון. ולפעמים בתחרות נעשות החלטות לא נכונות. אבל לקרוא להחלטה נקודתית ‘טעות נוראית', זו דרמטיזציה של המצב".

אבל כקשת יש לכם מעמד, או לפחות ציפייה שלא תשחקו מלוכלך. זו היתה תגובה שנראה שננקטה מתוך פאניקה.

"עבודה ערבית"צילום: אלדד רפאלי

"אני מתייחס לתחרות באופן מאוד רציני, לא מבטל אותה בכלל. אני בוחן אותה בדקדקנות, אני ועוד הרבה אנשים. לקחנו החלטה לא נכונה, זה נכון, אבל ניקח דברים בפרופורציה. זה ערב שידור אחד, דקה מתוך החדשות, התחזית. לא עצרנו פרסום של ידיעה חדשותית. טעינו, אני מודה, אבל גם התייחסנו לתחרות שנוצרה מכיוונם ברצינות רבה. עשינו את זה כי התחרות חשובה לנו, וחשובה לנו ‘האח הגדול'. כואב לנו הלב כשלוקחים לנו את האנשים שלנו, משלמים להם יותר כסף ומשבצים את זה מולנו".

וכשראיתם את המוצר של ערוץ 10 מה חשבתם?

תלם מחייך: "אני לא מדבר על תוכניות של אחרים".

הדימוי הבריוני של קשת מטריד אתכם?

"זה מטריד אותך אם הראש שלך הולך לכיוון של ‘מה חושבים עלי אחרים'. זה מטריד אותי במידת מה, לא יותר. הרבה פעמים מפרשים את הרצון להצליח כנטייה לדרוס אחרים, לוודא שהם לא יצליחו. אני קם בבוקר כדי לעשות את הטלוויזיה שלי, לא לדרוס את זו של השכן".

איפה הכסף

אלא שייתכן כי בעתיד הלא-רחוק תספוג הטלוויזיה הזאת מכה רצינית. זה כחצי שנה שוק הפרסום הטלוויזיוני נתון בצלילה חדה. ההכנסות ירדו במידה ניכרת ומשום כך נקלע הענף כולו לקשיים. כבר עכשיו בוטלו או עוכבו הפקות רבות, ואחרות נעשות בהיקף צנוע יותר. באופן אירוני, גם תוצאות הרייטינג לא תמיד משנות את מצב ההכנסות. לצורך העניין, גם "בית ספר למוסיקה" המצליחה היא פתרון בתקציב נמוך יותר מזה של "כוכב נולד". קשה לדמיין מה יקרה בעוד שנה וחצי-שנתיים, כאשר יגיעו אל המסך תוכניות שפותחו בזמן המשבר.

תלם מאשר שהסכומים שיוכל להשקיע בתוכניות הולכים וקטנים. "אני לא יודע להסביר בדיוק מה קרה, אבל אני מסתכל על התקציב של המחלקה שלי לשנה הבאה והוא יורד באופן משמעותי", הוא אומר. "גופי טלוויזיה בארץ הם לא עסקים רווחיים. הבעלים לא יושבים בסוף השנה ומחליטים איזה גודל של דיבידנד הם יחתכו לעצמם, בדיוק להיפך. גם השנה, כשהם לא הרוויחו בכלל, הם עדיין מחויבים להמשיך ולהשקיע בתוכן".

וכשאין כסף, המשמעות היא שתוכל להיות הרבה פחות הרפתקני?

"אני חושב שההיפך. אי אפשר לשחק על בטוח בתחום הזה. לכאורה היית חושב שאם התפקיד שלך הוא לייצר כסף, תמצא תוכניות שהתבררו כרווחיות ותעשה אותן שוב ושוב, אבל הפתרונות הלא-סטנדרטיים הם אלו שנבחרים. כדי לעניין בן-אדם אתה צריך כל הזמן לאתגר ולחדש לו".

ואיך ישפיע המשבר הכלכלי?

"ההשפעה תהיה שנצטרך לעבוד יותר קשה. להפיק אותה כמות סדרות בפחות אמצעים. אתה חייב למצוא פתרונות יוצאי דופן. אתה לא תוכל לעשות את השואו הענק של ‘כוכב נולד', שידור חי פעמיים בשבוע. אבל דווקא ההתכנסות הזאת מביאה אותך למקומות לא רעים בכלל. הייתי מאוד שמח לקבל את האמצעים שיש ליוצרים אמריקאים ולתת ליוצרים המקומיים צ'ק פתוח לעשות את מה שהם רוצים, הכי גדול שהם יכולים. אין".

אולי במובן הזה ההתפתחות לכיוון ארצות הברית היא דרך להימלט מממדיו המצומצמים של השוק המקומי.

"זה יכול להיות מעולה לכל שוק הטלוויזיה הישראלית. כמו שנוקיה הפכה את פינלנד למעצמה סלולרית, אני מקווה שזו תהיה מקפצה לטלוויזיה בארץ, שנוכל לעשות פה טלוויזיה ממש מצוינת. זה לא מבטל את קוטן השוק, אבל זה מאפשר לך להיפתח לעוד שווקים. זו תהיה טעות נוראית לא לעשות טלוויזיה בארץ וללכת לחו"ל. זה חשוב שאתה חרד לגורל התוכנית שמשודרת הערב ומשקיע בה מאמצים כדי שהיא תהיה מצוינת, זה קריטי בעיני". *

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ