בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיוקן מטלטל של אמריקה החדשה

באמצעות מוטיבים מסרטי אימה ואסונות מספק הסרט "סערת רוחות" דימויים חזקים שממשיכים לנקר בתודעה לאורך זמן. הבמאי, ג'ף ניקולס, מסביר איך זה קשור לחרדות הפרטיות שלו

5תגובות

הסרט "סערת רוחות" מספק כמה דימויים ויזואליים רבי עוצמה, הממשיכים לנקר בתודעה זמן רב לאחר היציאה מאולם הקולנוע. להקה של אלפי זרזירים שחורים המרחפים בשמים, ויוצרים בגופם מעין ענן שחור משחור שצורתו מתעוותת ומשתנה במהירות; גבר שמחזיק בזרועותיו ילדה קטנה ונושא מבט מבועת מעלה, אל שמים אפורים ומאיימים במיוחד; טיפות גשם שמגיעות אל הקרקע כשהן אפורות, שמנוניות, מזוהמות; ופיו הפעור לרווחה, באימה נטולת אוויר, של הגיבור המקיץ בפתאומיות מסיוט לילי אכזרי במיוחד.

אבל "סערת רוחות", שעלה בימים אלה בישראל, אינו סרט אימה. סרטו של ג'ף ניקולס - אחד הקולות העולים והמסקרנים בקולנוע האמריקאי העצמאי העכשווי - הוא דרמה משפחתית ופסיכולוגית, העושה שימוש נבון באלמנטים הלקוחים מעולם סרטי האימה וסרטי האסונות, כדי ליצור דיוקן מטלטל ואפקטיווי של ארצות הברית ושל המשפחה האמריקאית בחלקה הראשון של המאה ה-21.

הסרט, שניקולס כתב וביים, עוקב אחר קרטיס, מהנדס מכרות המתגורר עם משפחתו המצומצמת - אשתו האוהבת ובתם הקטנה - בעיירה קטנה באוהיו. באחד הימים, לאחר שגשם סמיך ומזוהם, אפור-חום, צונח עליו משמים, שגרת חייו השלווה מתחילה להתערער. ביעותי לילה מתחילים לפקוד אותו בתכיפות. בין השאר, הוא רואה בהם גורמים עלומים שתוקפים אותו ואת משפחתו, והגבולות שבין מציאות חייו לסיוטים הללו מיטשטשים.

קרטיס מתקשה להבין מה בדיוק עובר עליו: האם הסיוטים, ההזיות והחרדות שפוקדים אותו הם תוצר של מצבו הנפשי המידרדר או חזיונות אפוקליפטיים נבואיים, החושפים לפניו את אסון הטבע הקטלני שעתיד לפקוד את עולמנו בכל רגע? גם אחרי שהוא משפץ את מקלט הסערות שבחצר ביתו, החרדה הגוברת שלו מאיימת לחרב את כל מה שיקר לו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

חרדה מנישואים

הופעה מרשימה במיוחד של מייקל שאנון בתפקיד הראשי ושל ג'סיקה צ'סטיין בתפקיד אשתו סייעו ל"סערת רוחות" לזנק לקדמת הבמה הקולנועית לפני כשנה. הסרט הוצג אז בבכורה בפסטיבל סאנדנס, המשיך משם לשורת פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים רבים, בהם הפרס הגדול ב"שבוע הביקורת" בקאן. אף שהסרט הופק בתקציב נמוך במונחים אמריקאיים, 5 מיליון דולר בלבד, הצופים התלהבו והמבקרים שיבחו. הסרט מועמד לפרסים בקטגוריות הסרט, הבימוי והמשחק (לשאנון ולצ'סטיין) בטקס פרסי הקולנוע העצמאי האמריקאי (האינדפנדנט ספיריט), שיתקיים ב-25 בחודש.

"התחלתי לכתוב את הסרט לאחר שהתחתנתי, בתקופה שבה חשבתי הרבה על מוסד הנישואים, על מה זה אומר להיות נשוי, למה הרבה נישואים מצליחים בעוד שרבים אחרים נכשלים, סיפר ניקולס בראיון טלפוני. "הייתי אז בתקופה בחיים שהעולם נראה לי מקור בלתי נדלה לחרדות. כל מיני אסונות קרו מסביב. ארצות הברית היתה על סף אסון כלכלי ואני הייתי מוצף חרדות. הרגשתי שזו חרדה של העולם כולו והחלטתי לעשות סרט על חרדה גלובלית בענייני כלכלה וסביבה - חרדה שנובעת מדברים שאין לנו שליטה ישירה עליהם".

ניקולס מספר כי אט אט מחשבותיו על חרדה החלו להשתלב עם אלה על מוסד הנישואים. כאשר כתב את התסריט של "סערת רוחות" ארג יחד את הנושאים הללו, שנהפכו ללב הסרט. "כשהתחלתי לכתוב את התסריט עמד לרשותי דימוי שהכה בי באחד הימים, כאשר עמדתי בחצר האחורית של הבית. פתאום עלה בי דימוי של גבר עומד ליד מקלט סערות שדלתו פתוחה. תהיתי מה הגבר הזה עושה שם: האם בדיוק יצא מהמקלט? האם הוא עומד להיכנס לתוכו? האם

קדימון הסרט

יש מישהו אחר בתוך המקלט והוא מחכה לו? לא היה לי מושג. אבל ככותב, התחלתי לאסוף את כל הדברים הללו, דימויים (כמו זה שבדיוק הזכרתי), רגשות (כמו אותה חרדה שהיתה לי בנוגע למצבו של העולם), ומחשבות (על נישואים, ילדים ודברים אחרים). כשחיברתי את כל אלה יחד, נוצר הסרט ‘סערת רוחות'.

ניקולס, בן 33, נולד בליטל רוק, ארקנסו. לאחר שסיים את לימודי הקולנוע שלו באוניברסיטה של צפון קרוליינה, החל לביים את סרטו הראשון. זה היה "Shotgun Stories", שהעבודה עליו הושלמה ב-2007. הסרט, שלא הופץ מסחרית בישראל, עסק באיבה המתעוררת בין שתי קבוצות של אחים למחצה, בעקבות מותו של אביהם המשותף, ועל האלימות שצומחת בעקבותיה.

הסרט, גם הוא בכיכובו של מייקל שאנון, הוקרן בפסטיבלים, זכה בפרסים ולכד את תשומת לבם של מבקרי קולנוע בולטים בארצות הברית. רוג'ר איברט מ"שיקגו סאן טיימס", למשל, ודייוויד אדלסטיין מ"ניו יורק מגזין", כללו אותו ברשימת סרטי השנה שלהם ל-2008. ניקולס סומן כאחד מיוצרי הקולנוע הצעירים שכדאי לעקוב אחר המשך יצירתם.

בה בעת, נחל ניקולס הצלחה נוספת. הוא יצא לטוקיו וצילם בה קליפ שביים לשיר "Don't You Evah" של להקת "ספון". הקליפ, בכיכובם של רובוט זעיר ומדען שעוקב אחריו ברחובות טוקיו, עלה ליוטיוב באוגוסט 2007, צבר עד מהרה יותר מ-1.5 מיליון צפיות והוכתר בידי מגזין הבידור האמריקאי "אנטרטיינמנט ויקלי" לאחד מעשרת קטעי הווידיאו הוויראליים הטובים ביותר של אותה שנה.

גטי אימג`ס

מיד לאחר מכן החל ניקולס לכתוב את "סערת רוחות". הסרט הזה, כמו הסרט העלילתי הראשון שביים, עוסק בנושאים המתאימים למציאות של אחרי מתקפת הטרור הגדולה של ה-11 בספטמבר. אם סרטו הקודם של ניקולס עסק בתשוקה לנקמה, הרי ש"סערת רוחות" צלל למסע בתהומות החרדה. קרטיס, גיבור "סערת רוחות", חולם שהכלב שלו תוקף אותו ופוצע אותו אנושות, חולם שאנשים חוטפים ממנו את ילדתו בלי שהוא יכול להושיע אותה, וחש שסערה איומה עומדת להחריב את העולם. במקביל לאיבוד השליטה שלו על עולמו הפנימי, על מחשבותיו, על תחושותיו ועל יכולתו להפריד בין חלום למציאות, הוא מרגיש שגם כוחות הטבע האדירים הולכים וסוגרים עליו מבחוץ.

אבל את העיסוק בחרדה שאב ניקולס בעיקר מחייו הפרטיים. "אני חושב שחרדה נולדת רק כאשר יש לך משהו לאבד", הוא מסביר. "התחלתי לכתוב את הסרט לאחר שפתאום הפכתי מרווק שאחראי אך ורק לעצמו לגבר נשוי. אני ואשתי התחלנו לחשוב על הקמת משפחה, הסרט הראשון שלי בדיוק יצא והצליח לא רע, התחילה להיות לי מין קריירה צנועה - ואני לא רציתי לאבד אף אחד מאלה".

כמובן, אומר ניקולס, ש"סערת רוחות" מציג גרסה קיצונית ומוגזמת של חרדותיו האישיות. הוא מודה שהעבודה על הסרט לא הצליחה להפחית את רמת החרדה שמלווה אותו בחיי היום-יום, אבל לדבריו היא הובילה אותו לתובנה חשובה. "הבנתי שהלחץ והחרדות הם דבר שלעולם לא יניח לי, שלא ייפסק לעולם. תוך כדי העבודה על הסרט הבנתי שמקורה של החרדה יכול אמנם להשתנות ולעבור תהפוכות, אבל היא תמיד תהיה שם, בחיים שלנו.

"במבט לאחור, כשאני מתבונן על הסרט, השאלה מבחינתי היא בעצם איך אתה בוחר להתמודד עם החרדה הזאת בחיים שלך, באיזה אופן אתה מניח לה להשפיע עליך. האם אתה מניח לה לכרסם בחיים שלך, או שאתה נלחם בה ומצליח לשלוט בה. התובנה המרכזית שעלתה בי כשעבדתי על הסרט הזה היתה שאם מדובר במשהו שלעולם לא נוכל להעלים מחיינו, לפחות כדאי שנוכל לנהל אותו לשביעות רצוננו".

כשרואים על המסך את שאנון, המתנשא לגובה של 1.91 מטר, מתכווץ כולו תחת מכבש החרדות, חסר אונים אל מול המצב החדש, שמפקיע מידיו את השליטה על חייו ואת היכולת לגונן על היקרות לו מכל - קשה שלא להזדהות אתו ולחמול עליו. שאנון נטמע בדמות בצורה כל כך משכנעת, שעולה תחושה כי הסרט הזה נכתב במיוחד בשבילו.

"בסרט הראשון שלי כתבתי את התפקיד הראשי במיוחד בשביל מייק, אבל לא במקרה הזה", אומר ניקולס. "כשכתבתי את התסריט, זה היה בשבילי סיפור כל כך אישי, שחשבתי בעיקר על עצמי כעל הגיבור. רציתי שדמותו של קרטיס תהיה מאוד פרגמטית, לא רציתי שהוא יתנהג כמו משוגע. תהיתי מה אני הייתי עושה במקומו, וחשבתי שמצד אחד, הייתי משיג סכום כסף ומכין תוכנית פעולה, ומצד שני, הייתי הולך לספרייה, מתחיל לקרוא ספרים על הנושא, עושה תחקיר ומברר על התופעה. כשעבדתי על התסריט באמת עשיתי את כל הדברים האלה.

סוף טוב

"כשאתה כותב דמות שמבוססת על עצמך ואז אתה יוצא ללהק, אתה לא בהכרח חושב על מייקל שאנון", הוא צוחק. "הוא בחור מוזר, את יודעת, ואני רציתי בתפקיד הזה מישהו רגיל. נתתי לו לקרוא את התסריט כחבר, כדי שיגיד לי מה שהוא חושב, והוא התקשר אלי ואמר ‘תשמע, התסריט הזה נהדר, אני חייב להיות שם'. באחד הימים, כשדיברתי אתו, שמעתי אותו מדבר עם הבת שלו, שהיתה בת שלוש, ופתאום הקול שלו השתנה לחלוטין. זה היה קול שמעולם לא שמעתי יוצא מפיו של מייקל שאנון. ואז הבנתי שלא רק שהוא אחד השחקנים הגדולים בעולם, הוא גם מישהו שללא ספק יודע כמה דברים על אבהות, ועל מה זה אומר להיות הורה של ילדה קטנה. וכך עשינו את הסרט יחד. אין ספק שהוא היה האדם המושלם לתפקיד, ואני חייב לו חלק גדול מההצלחה שלי, בשני הסרטים שעשיתי עד כה".

ניקולס החליט לא לוותר על שיתוף הפעולה הפורה ביניהם, וליהק את שאנון גם לסרטו הבא, "Mud", לצדם של ריס ויתרספון, מתיו מקונוהי וסם שפרד. לדבריו, הסרט הזה שונה מאוד מ"סערת רוחות". "הסרט עוקב אחר שני נערים בני 14 מארקנסו, שמוצאים גבר שמתחבא על אי במרכז נהר המיסיסיפי. יש בסרט הזה אנרגיה שונה לחלוטין: יש בו אמנם רגעים אפלים ומפחידים, אבל בזכות הילדים, יש גם הרבה אנרגיה טובה שזורמת, ואני מעז לומר שיש אפילו סוף טוב. זה סרט שכיף לעשות. אמנם נהניתי לעשות גם את ‘סערת רוחות', אבל אני לא יכול לומר שזה היה סרט כיפי", הוא צוחק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו