בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדיאט דוקו של לינוי בר גפן

"הסיפור - אני זוכר מה עשית לי", ערוץ 2, 21:00

9תגובות

מי הוא רון שמעוני? זה עניין של הגדרה. אמש, במסגרת רצועת השידור "הסיפור", הציגה לינוי בר גפן את חייו של שמעוני כסיפור הצלחה עם סוף טוב. התוכנית מתארת אותו כמצליחן שחוזר לעיירה הקטנה (במקרה הזה חיפה), כדי להתמודד עם הפרחחים שהציקו לו בילדותו. נושא התוכנית הוא בריונות ובמרכזה, מעמתת בר גפן כמה בריונים בדימוס עם האנשים בהם נהגו להתעלל, כמו למשל שמעוני. לא צריך יכולות פנומנליות בשביל לשלוף מהזיכרון את קולו הדק ופניו הזחוחות - רק לא מזמן נתקלנו בו ב"מעושרות", שם הוא חיזר באופן מגושם אחרי אתי דודאי.

ב"מעושרות" הוא הוצג באופן שונה לחלוטין. הוא נראה שם כגבר נלעג וחסר מודעות עצמית שמשתמש בטכניקות מעיקות ובסרנדות צורמניות כדי לזכות בלבה של המעושרת. הסדרה ההיא יצאה מגדרה כדי להציג אותו כטמבל. והנה הוא מתגלה כגיבור מודרני, ישראלי שברח מההיסטוריה הפרטית שלו וכל אחד מהדולרים שהוא הרוויח היה אגרוף נקמה בבריוני הכיתה. אז מי הוא באמת רון שמעוני? תלוי באיזה ז'אנר אתם צופים.

"מעושרות" הגדירה את עצמה כ"דוקו לייט". כשהכניסו את המילה "ריאליטי" למכבסת המלים, מה שיצא אחרי השטיפה, הסחיטה ובעיקר הבישום, זה "דוקו לייט". המושג הזה גורם לאנשי טלוויזיה עם רגשי נחיתות להרגיש יותר בנוח עם עצמם כשהם יוצרים תוכניות בידור. הגישה המיושנת וכבדת הראש רואה ב"בידור" מושג מתועב. אז מותר לעשות בידור - ולא שיש ברירות, צריך הרי להתפרנס - אבל אסור לקרוא לזה בידור. זה "דוקו לייט". "מעושרות" (דוקו לייט) גרמה לשמעוני להיראות כקרירטורה מגוחכת. "הסיפור" (דוקו רציני), גם היא השטיחה את דמותו של שמעוני. כדי להבהיר לנו שמדובר במצליחן, הראו לנו קליפ שבו הוא נוהג ברכב יוקרתי ונתנו קלוז אפ על השעון היקר שלו ועל טבעת עם אבן בגודל של מיני-בר. בר גפן סיפרה בקריינות שהוא "מיליונר... מתגורר בשיקגו ומתרועע עם שועי עולם". וברקע - אלא מה - השיר "כסף" של פינק פלויד עם צליל הקופה הרושמת. באופן אירוני הקליפ הזה הזכיר יותר מהכל את "מעושרות".

"הסיפור" נגעה אמש בנושא חשוב והיא עשתה את זה באופן מרתק ומעורר מחשבה, גם אם לא היה בה עומק רב. מעבר לעיסוק המכובד והלא היסטרי במושג הבריונות, "הסיפור" הבליטה את הגיחוך וחוסר התועלת שבהגדרות הז'אנרים. המחשבה כאילו יש איזה מדרוג לגבהים השונים של המצח, היא עניין מיותר, ארכאי ובעיקר שמרני מאוד. הנה, בר גפן יצרה תוכנית מעניינת (וגם מבדרת) על נושא קשה והשתמשה באלמנטים מתוכניות ריאליטי. מה רע?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו