בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקומבינה האמריקאית של "איך להצליח באמריקה"

גם היוצר וגם שחקניה הראשיים של הסדרה, שתעלה מחרתיים בעונה שנייה ביס, למדו על בשרם עד כמה קשה להתקדם בניו יורק בימי המיתון

תגובות

"חייבים לאהוב את הקומבינה", אומר השחקן בריאן גרינברג בראיון לקראת עליית העונה השנייה של הסדרה בכיכובו, "איך להצליח באמריקה". ה"קומבינה" כוללת את כל מה שצריך לעשות - חוקי או על גבול החוקי - כדי לקדם עסקים בארץ ההזדמנויות האין-סופיות. הארץ הזאת מגולמת בסדרה בניו יורק, "אבל זו לא ניו יורק של ‘סקס והעיר הגדולה', של נשים יפות השותות קוסמופוליטן", אומר גרינברג. הסדרה עוסקת בצד הפחות נוצץ של העיר, בלואר איסט סייד ובברוקלין.

מפיקי הסדרה, מארק וולברג וסטיבן לווינסון, אחראים לגרסה הגברית והמערבית של "סקס והעיר הגדולה", "הפמליה" - גם היא של ערוץ HBO. "איך להצליח באמריקה", שעונתה השנייה תעלה ביום רביעי בערוץ יס או, היא סדרה על ניו יורק הקולית. היא עוקבת אחר בן אפסטיין וקאם קלדרון (גרינברג וויקטור ראזוק), בני 20 ומשהו, המנסים למצוא את דרכם בסצינת האופנה של העיר ולהגשים את הגרסה שלהם ל"חלום האמריקאי".

 

בניגוד לחבר'ה מ"הפמליה", השניים בחרו להישאר בחוף המזרחי. עד שיצליחו הם עובדים בעבודות מדכאות כמו קיפול ג'ינסים בחנות היוקרה בארניס. כדי לקדם את שאיפותיהם, הם משתמשים בידע שצברו מנעוריהם בעיר, בקשרים ובחן - או כפי שמגדיר זאת גרינברג "מרכיב הקוליות", שלהם "יש בשפע". בניגוד למשקיעים צעירים עם "אפס קוליות, אבל הרבה כסף", הוא מבהיר.

מקור נוסף לעזרה כלכלית ואחרת הוא רנה (לואיס גוסמן, "ג'ון מסינסנטי"), בן דודו של קאם, שחולם להוציא משקה אנרגיה, "ראסטה-מונסטה".

לוגו על עניבה

הסדרה, המצולמת ברובה באתרי חוץ בניו יורק, מתקדמת כמו קליפ ארוך. מבקרי טלוויזיה בניו יורק חיבבו אותה; ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי היא "תופסת תאוצה כאשר הגיבורים מרימים את עצמם משרוכי נעלי ההתעמלות שלהם, כדי להקים עסק משלהם" (קו של מכנסי ג'ינס מעוצבים בסגנון שנות ה-70). ב"ניו יורק פוסט" נכתב כי "הקולות האותנטיים של הניו-יורקים האלה גורמת לסדרה לעוף".

זו אכן סדרה קצבית ומהנה, המצולמת בסגנון תיעודי, אבל החן הרב שלה לא הספיק בשביל שתצבור קהל נאמן מספיק בארצות הברית, ולכן בוטלה. וולברג אומר כי ייתכן שהעונה השלישית שלה תעלה ברשת אחרת. בישראל, בשל הפער הגדול בין שידור העונות, הסדרה בוודאי איבדה גם מקהלה המצומצם ממילא.

במפגש של צוות ערוץ HBO עם מבקרי וכתבי טלוויזיה בלוס אנג'לס, לפני שנה, דיברו היוצרים על העונה השנייה של הסדרה. לדברי איאן אדלמן, תסריטאי הסדרה ויוצרה, הסדרה נוצרה בהשראת ילדותו ונעוריו גדל בניו יורק. "אני ורוב חבריי היינו נכדי מהגרים ממזרח אירופה", הוא אומר. "רציתי לספר על עניים שנהפכו לעשירים. ראלף לורן היה ראלף ליפשיץ, קמעונאי יהודי מהברונקס, שהעלה רעיון פשוט: לשים לוגו קטן על עניבה. משם הוא בנה אימפריה שלמה, לקח את התרבות האמריקאית הוואספית ומכר אותה בחזרה לאמריקאים. היצירתיות שלו כבשה אותי".

אדלמן מספר על מקור השראה נוסף: הירואקי "רוקי" אאוקי, מייסד רשת המסעדות "Benihana". "הוא היה מתאגרף צעיר, שלא הצליח להתברג לאולימפיאדה", הוא מספר. "בשנות ה-60 היה לו אוטו גלידה בהארלם. הוא נהג לתת לילדים גלידה עם מטרייה מנייר והם השתגעו על זה. הוא הרוויח, נשדד והשתקם. במסעדות שפתח השף היה חותך את האוכל ליד הסועדים ומתבדח אתם. מאז הוא נהפך לאגדה".

אדלמן חשב גם על זמר ההיפ-הופ ג'יי-זי כאשר הגה את הרעיון לסדרה. "יכול להיות שהעולם כלל לא היה זוכה להכיר אותו אלמלא נעשה סוחר סמים. רק אז היה לו מספיק כסף כדי להוציא איזה אלבום שהוא רצה, והוא נהיה לזמר בינלאומי", אומר אדלמן.

ניו יורק שגדלת בה שונה מאוד מזו של היום?

אדלמן: "גדלתי וחייתי בניו יורק עד גיל 25 בערך, עברתי ללוס אנג'לס כדי לכתוב על החוויות שלי בניו יורק וחזרתי לעיר כדי לצלם אותן. רציתי לבדוק אם התמונה השתנתה והצטרפתי לצעירים יצירתיים שניסו להגשים את החלום שלהם. גיליתי שגם אם החצים השתנו, המטרה דומה. נכון שהעיר התייקרה מאוד והמצב הכלכלי נהיה קשה. מצד אחד, מקובל להיכנס למסעדות ולהזמין בקבוק ב-800 דולר. מצד שני, אפשר גם למצוא מועדונים קטנים עם ראפרים שמופיעים מדי לילה ומפלסים לעצמם דרך".

האם גיבורי הסדרה יצליחו או שההצלחה תמיד תחמוק מידיהם?

"אני רוצה שיצליחו קצת, אבל ביושר. שום דבר לא צריך לבוא להם בקלות גדולה. זו בעצם קומדיה רומנטית שהמסר שלה הוא: הכל יכול לקרות".

אסור להתמסר

ויקטור ראזוק מגלם בסדרה את קאם, בחור בן 27 שעדיין חי בבית סבתו. בעונה השנייה המטרה שלו היא לצאת סוף סוף מהבית - ולשם כך הוא מוכן לעשות הרבה. גם ראזוק גדל בניו יורק ונראה כי בהחלט יישם את רעיון הקומבינה. הוא בן למשפחה מהרפובליקה הדומיניקנית, עם שורשים בלבנון, שלמד בבית ספר יוקרתי לאמנויות הבמה בניו יורק עם שחקנים כמו ג'סי אייזנברג ("הרשת החברתית"). בזמן הלימודים התפרנס מעבודות מזדמנות.

"עבדתי עם אשה מבוגרת בגלריה לאמנות. התפקיד שלי היה לעטוף ולאחסן יצירות אמנות גדולות, הייתי גם מטפל במעון יום", מפרט ראזוק כיצד התפרנס לפני שנהפך לשחקן. "נולדתי באיסט וילג', ביתם של הרבה אמנים. ביום חמים אחד, כשהייתי בן 17, ראיתי סטודנטים מצלמים סרט גמר וביקשתי להצטרף. הם שמחו, כי לא היו להם הרבה שחקנים שנראו לטינים כמוני.

"קאם הוא לא אני, אבל גדלתי עם אנשים כמותו. האתרים שאנחנו מצלמים מוכרים לי. אדלמן לכד את ניו יורק שאני גדלתי בה בשנות ה-90. כדי לשחק את קאם לעתים הוספתי פרטים מחיי. אני מנסה שלא להמציא רגשות או צורת התנהגות בשביל התפקיד, אלא להביא אותם מהחוויה שלי", הוא מוסיף.

בריאן גרינברג הוא היחיד מבין השלושה שלא גדל בניו יורק, אלא במערב התיכון - אך אביו נולד בקווינס והוא למד ב-NYU. "אחרי הלימודים עבדתי כברמן ומלצר בחברת קייטרינג, הייתי ניצב בסדרות טלוויזיה, עבדתי אצל מתווך משכנתאות בעבודות מזכירות", הוא מפרט. גם כיום הוא לא מתמסר למשחק בלבד; הוא גם מוסיקאי, שהוציא אלבום שני בשנה שעברה. "זה עוזר לאיזון, משאיר אותי רענן ויצירתי", הוא אומר על השילוב.

"אחרי שהכלכלה התרסקה, הכל השתנה בניו יורק", הוא מוסיף. "הרעיון של קריירה אחת נעלם. אתה חייב מטרה אחת, אבל יותר מדרך אחת להשיג אותה. יש לי חבר די-ג'יי, שגם מעצב תיקים וגם עובד בבר-קריוקי של אמא שלו. צריך לעשות הרבה כדי לשלם שכר דירה ולשרוד בעיר. לכן אני מעריך מאוד את יכולת הקומבינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו