איך מגלמים את הפוליטיקאי הכי סנסציוני בטלוויזיה - טלוויזיה - הארץ

איך מגלמים את הפוליטיקאי הכי סנסציוני בטלוויזיה

רורי קיניר, שחקן הסדרה "מראה שחורה" שעולה השבוע בארץ, מספר איך נכנס לדמותו של רה"מ מייקל קאלו, שמקבל החלטה קיצונית כדי להציל חטופה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רותה קופפר

"לכמה שכנים וחברים היה קשה להסתכל לי בעיניים אחרי השידור", מספר השחקן הבריטי רורי קיניר, המגלם את ראש הממשלה הבדיוני מייקל קאלו, בפרק הראשון במיני-סדרה "מראה שחורה" שתעלה ביום רביעי בהוט וי-או-די. "אבל אנשים בעיקר התרשמו מהדרמה והסאטירה שלה, שהיא כה שונה מרוב הדברים המוצעים לצפייה בטלוויזיה כעת", הוא מוסיף בנימה רצינית יותר בראיון טלפוני מלונדון.

קיניר, שחקן שייקספירי עטור פרסים, בן למשפחת שחקנים ידועה (אביו רוי קיניר היה מהשחקנים הקומיים הידועים בני דורו, ואמו כרמל קריאן היא גם שחקנית), מגלם בסדרה של ערוץ 4 הבריטי פוליטיקאי הניצב מול הכרעה קשה. השחקן, בן 34, המוכר כביל טאנר בסרטי ג'יימס בונד (באחרונה סיים לצלם את "סקייפול", הסרט ה‑23 בסדרה שחוגגת השנה יובל), השתתף בשנים האחרונות בעיבודים טלוויזיוניים לספרים ובהם "נשים אוהבות" של ד"ה לורנס, גילם את המלט בסדרת טלוויזיה על פי המחזה ועתיד לגלם את יאגו בהפקה של "אותלו". הוא שיחק על הבמה שורה ארוכה של גיבורים שייקספיריים ואינו התסריטאי של "חייבים לדבר על קווין" למרות השמות הזהים. ב"מראה שחורה" הוא מגלם ראש ממשלה בריטי המתבקש לעשות מעשה קיצוני כדי לשחרר בת למשפחת מלוכה שנחטפה. החוטף דורש, בתחילת הפרק, בתמורה לשחרורה של הנסיכה שראש הממשלה יבעל חזיר בשידור חי בטלוויזיה. על כן המבטים המוסטים של השכנים והחברים.

מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

"מראה שחורה" היא בעצם טרילוגיה על אימי הטכנולוגיה ­ נבואה עתידנית ומוקצנת הקשורה למראה השחורה הניבטת מכל מסך כבוי של הטלפון הנייד החכם, המחשב והטלוויזיה. היא כוללת שלושה פרקים, "הימנון לאומי", "15 מיליון נקודות זכות" ו"ההיסטוריה השלמה שלך", שאינם קשורים זה לזה. כל אחד מהם הוא מעין סרט העומד בפני עצמו, עם שחקנים, במאים, אתרים ורעיון שונים לחלוטין.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

הפרקים שודרו בדצמבר בבריטניה והפרק בהשתתפות קיניר שבר שיאי צפייה של הערוץ. הוא גם עורר עניין רב, התלהבות בצד מחלוקת. צ'ארלי ברוקר, היוצר המבריק של המיני-סדרה, שיצר גם את "דד סט", כתב נבואה דיסטופית הופכת קרביים ומטלטלת על העולם העתידני ופתח את הסדרה בצעד פרובוקטיווי שאינו מתמתן.

"אני זוכר שהגעתי לעמוד שלוש של התסריט ואמרתי לעצמי 'לא ייתכן שהוא הולך עד הסוף עם הקטע הזה'", נזכר קיניר. "צחקתי ממה שקראתי כמובן. וחשבתי כמה זה אופייני לצ'ארלי לכתוב דבר כזה. בשלב הזה לא ידעתי אם זה יתפתח באופן מבודח או שזה ייהפך, כפי שבסוף קרה, לסאטירה נוקבת, רגישה על שאלות מאוד משמעותיות הנוגעות לעידן המודרני. "הסצינה המתוארת בשלב ההתחלתי הזה, שבו הוא נקרא לחדר התדרוך ויועציו מספרים לו על החטיפה, ומבשרים לו את התביעות של החוטף בדרך המנומסת ביותר, היא האהובה עלי. היא משלבת התנהגות אנושית חברתית עם הדחף הפוליטי להעביר מידע ולטפל בבעיה".

השילוב הזה מתבטא גם בהמשך, כאשר על אף הזעזוע מהתביעה המרתיעה והחטיפה, המנהיג בכל זאת מתעדכן בתוצאות של סקר דעת קהל בנושא. "זה טבעי. כך פועל מוח של פוליטיקאי", אומר קיניר, שבראיונות קודמים נשבע כי לא ביסס את הדמות על פוליטיקאי מסוים ("בשלב מסוים הוא מתפרץ ותוקף את אחד היועצים. מן הסתם קראתי על המזג החם של גורדון בראון... ויש לו הכריזמה של טוני בלייר", אמר אז, "אבל זה לא מבוסס על אדם אחד בלבד").

"במובנים רבים, אחת המטרות הכי חשובות של הסרט/פרק הזה היא להבין את הקושי של פוליטיקאי, שנמצא במרכז עולם שהשקיפות בו הולכת וגוברת, במקביל לאינטראקטיוויות עם הציבור", הוא אומר כעת. "לכל אחד יש מה לומר על תפקודו של ראש הממשלה, והוא נותר עם השאלה למי צריך להקשיב ­ האם לעצמך ולכל מה שאתה מאמין בו או שאתה מביא בחשבון את דעותיהם של 64 מיליון בני אדם".

רורי קיניר ב"מראה שחורה". "לשכנים היה קשה להסתכל לי בעיניים"

בראיון ל"גלריה" בחודש שעבר אמר היוצר צ'ארלי ברוקר כי ביקש מקיניר לגלם את התפקיד באופן מאוד מציאותי, אלא שהשחקן הפליג בפרשנותו והצטיין בכך שהפיח בתפקיד כל כך הרבה רגש. "זה מה ששחקן אמור לעשות ­ להפיח רגש במלים של תסריטאי, לא?" אומר קיניר בתגובה ומוסיף: "הכרתי את הבמאי של הפרק, אוטו באתהרסט, מעבודה משותפת בעבר. כבר עשינו בעבר דרמה עם היבטים רגישים מבחינה נפשית. שאלנו את עצמנו איך היה הפוליטיקאי הזה מרגיש ומתפקד במשך שמונה-תשע השעות מהרגע שנודע לו על החטיפה עד הדדליין שקיבל, ואיך זה היה משפיע עליו".

ברוקר אמר שראשי ממשלה בתוכניות טלוויזיה מוצגים לרוב כרעים ומושחתים אבל אתה, למרות הניסיונות להשפיל אותך, התגלית כדמות הכי מעוררת אהדה בכל הפרק. האם זו היתה הכוונה מראש או שזה הלך והתגבש תוך כדי עבודה?

"לא נראה לי שהמטרה של צ'ארלי היתה להציג פוליטיקאים כאנושיים, זה היה תוצר לוואי מפתיע של היצירה", הוא צוחק. "בהחלט היה תהליך. בתחילה הוא נתפש כפוליטיקאי שאפתן שהגיע לתפקיד הזה בגיל צעיר, טיפס במעלה הסולם במהירות. גם בהמשך, הוא בסך הכל פרגמטיסט. היו רגעים שהוא היה מוכן להקריב את חיי הנסיכה בתנאי שלא יאשימו אותו בזה. אין בו משהו בהכרח הרואי. אפשר לראות את מעשה ההתלבטות שלו כניסיון להציל את הנסיכה ולגרום ליציבות במדינה, ואפשר גם לראות אותו מנסה לשמור על הכיסא שלו ומקומו בשלטון. אבל מאחר שראש הממשלה הוא הדמות הראשית בסדרה רואים הכל דרך עיניו, אז מה שקורה בדרך כלל עם הגיבור הוא שמזדהים אתו.

"לכל פוליטיקאי מצליח יש נפילה וברגעים האלה חשים כלפיו משהו דומה למה שחשים כלפי הדמות שלי כשהיא נופלת. במקרה הזה מדובר בסאטירה גרוטסקית. ככזאת, ככל שהיא גרוטסקית יותר, ברור שמנסים להעביר מסר יותר מאשר לתאר משהו שיכול היה לקרות.

"'הימנון לאומי' הזכיר לי את המאמר הסאטירי של ג'ונתן סוויפט, "Modest ProposalA" מ‑1729, שבו העניים מציעים את ילדיהם כמזון לעשירים. מה שהם עושים זה מרחיקים את הרעיון עד קצה גבול הסבירות".

הפרק הראשון המזעזע שבר שיאי צפייה ואילו השלישי, המתון בהרבה, היה הרבה פחות נצפה. האם זה מחזק את אמירתו של ברוקר בסדרה, שלפיה אנשים נמשכים יותר מכל דבר אחר לפרובוקציות ולהשפלות של אדם מפורסם?

"כן. היה עוד דבר שהוא שיקוף של מה שקרה על המסך, וזה שהצופים כל הזמן צייצו בטוויטר בזמן הצפייה, כמו הדמויות בתוך הפרק. בטח צ'ארלי קיווה בלבו שאנשים לא יושיטו יד אל הסמארטפונים והמחשבים שלהם בזמן השידור, אלא פשוט יהיו דבוקים למסך, אבל זה לא מה שקרה. אין מה לעשות, ככה אנחנו מתייחסים היום לתרבות, לפוליטיקה, בעצם לכל דבר".

עד כמה אתה קורבן של טכנולוגיה?

"אני מעדיף לא לחשוב על עצמי כקורבן, ובכל מקרה אני לא עד כדי כך מעודכן. הייתי אומר שאני איפשהו באמצע. אני לא בדיוק חלוץ, אבל אני נמצא לפני כל מיני אנשים אחרים, נגיד לפני אמא שלי".

ומה בנוגע לריאליטי? האם אתה צופה בזה?

"אשקר אם אגיד שמעולם לא צפיתי בתוכנית ריאליטי. בימים הראשונים של 'האח הגדול' צפיתי בזה, כמו כולם אז. אבל בשנים האחרונות אני לא צופה בשום תוכנית ריאליטי. ברגע שהתינוק שלי ישן, אני מעדיף לצפות בדאגות והצרות של אנשים בדיוניים".

ברוקר ציין אותך במיוחד לטובה ואיחל לך לזכות בפרסים על התפקיד הזה. האם בעבר, בהיותו מבקר טלוויזיה של "גרדיאן", הוא היה פחות אדיב כלפיך?

"לא, הוא מעולם לא ירד עלי. כך נשארנו חברים. הוא בעיקר מתמקד בתוכניות שאינן דרמה, כמו ריאליטי ומצעד הגרוטסקה שעולם זה יוצר. הוא שמר את ציפורניו השלופות לאנשים האלה. במודע או שלא, הוא לא נגע בנו, אז עכשיו שאנחנו עובדים בשבילו ואיש לא מרגיש שהוא היה צריך להתפשר על עיקרון כלשהו לשם כך".

עוד סדרות מדוברות: טאצ' | נערה אבודה | הפירמה | החשוד העיקרי | שקרניות קטנות | לאק | מבוקש | נקמה | אימה אמריקאית | מוארת | וילפריד | טרה נובה | נערה חדשה | בוס | ערים כל הלילה | הומלנד | גיהנום על גלגלים | שתי נערות מרוששות

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ