בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה ג'ון האם חושב על דון דרייפר?

ג'ון האם לא מבין למה משווים אותו לבראד פיט. לקראת העונה החמישית של "מד מן", השחקנים מספרים מה הם חושבים על הדמויות שאותן הם מגלמים

3תגובות

ג'ון האם על דון דרייפר | גבר לפנטז עליו

איך זה להיות יפה מדי? השחקן שהופיע לראשונה בטלוויזיה בתפקיד "בחור יפה בבר" ב"אלי מקביל" ב‑1997 מפסיק לרגע להתמקד בבייגל שלו ושולח בי מבט מזוגג מעבר לשולחן הקפה בחדר מלון בסוהו. "זה מגוחך. מה זה יפה מדי? מגוחך להגיד דבר כזה. אין כזה דבר, יותר מדי יפה".

באמת? אולי דווקא יש כזה דבר. על פי הדיווחים, ב‑2007 היה רגע שהיוצר מאתיו ויינר והבמאי אלן טיילור היססו אם לשבץ את ג'ון האם בתפקיד הראשי ב"מד מן". האם הבחור הזה, בעל הלסת המסותתת, המבט החושני, השיער הנחשק ועוד תכונות זוהרות להכעיס, מושלם מכדי לגלם את דון דרייפר? אולי כדאי שיחזרו לאחד משבעים ותשעת השחקנים האחרים שנבחנו לתפקיד.

האם זה היה כך? האם מניד בראשו. "הם לא באו אלי ואמרו: 'כן, ג'ון, אנחנו רוצים ללהק אותך, אבל...' זה נראה טיפשי מהרבה בחינות, כי אני לא..." הוא משתתק למשך זמן ארוך מאוד, מוזג לו כוס קפה ולוגם ממנה.

 

עוד בנושא: זהירות, ספוילר: על פרק הפתיחה של העונה החמישית | כל הפארודיות על "מד מן" | רוצים לשחק את דון דרייפר ביוטיוב | "מד מן" שברה את שיא הרייטינג שלה

האם מדבר באטיות רבה מאוד בריאיון הזה, בקול בריטון נעים. "אני לא בראד פיט, למען השם", הוא אומר. זה נכון במובן השטחי. אבל זה גם לא נכון במובן הרבה יותר משמעותי. כשכתבת של "ניוזוויק" התבקשה לערוך תחקיר לקראת כתבה בכותרת "למה נשים אוהבות את ג'ון האם" לפני כמה שנים, היא שמעה מחברותיה משפטים כגון "הוא נראה כאילו הוא היה יודע איך לדחוף אותי לקיר ולבצע בי את זממו" ו"הוא משדר 'תני לי חרב, אבתר כמה גברים ואחר כך אגיע אלייך". אלה בדיוק הפנטסיות שבראד פיט עורר בקרב קהל היעד שלו, לא?

כשאני מציג את הטענה הזאת באוזני האם, הוא מחייך בחיוך הקטן של אוליבר הרדי (השמן מ"השמן והרזה") ומתרכז בקפדנות בצלחת שלפניו. הוא לובש חולצת משבצות מכופתרת, מכנסי ג'ינס וז'קט חום ­ תלבושת סתמית מהסוג שיכול להרשות לעצמו ללבוש מי שיכול להסתכל במראה ולחשוב: "מה עושים מקלוני כזה עניין". הוא נראה צעיר יותר, נערי יותר, פחות בטוח בעצמו אך גם הרבה פחות מוטרד מדרייפר.

"דרייפר הוא דמות ייצוגית", עונה לבסוף האם, "ומאתיו ראה בי את התכונה הזאת ­ שהוא האדם שאנשים ירצו לגשת לדבר אתו. או שהם יימשכו אליו או מה שזה לא יהיה. ואני שמח שבורכתי בתכונה הזאת".

זו כנראה הסיבה לכך שבפעם האחרונה שראינו את דון דרייפר, בפרק הסיום של העונה הרביעית, הוא איכזב כל כך הרבה נשים (וללא ספק גם הרבה גברים). אם שכחתם, הוא הציע נישואים למזכירתו מייגן, שנעתרה לו, במקום לבחור בד"ר פיי מילר, הפסיכולוגית החטובה לא פחות, אך המאתגרת יותר מבחינה אינטלקטואלית, וללא ספק גם מבחינה רגשית.

דון, אני טוען באוזני האם, בחר באפשרות הקלה, כשהעדיף את הבחורה החמודה בת העשרים וחמש שמעבר לקיר במשרד, שתוכל לטפל בילדיו וביומן הפגישות שלו, על פני האשה שעלולה לקרוע את עולמו לגזרים, גם אם אז יהיה לו יותר מעניין. "אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל אני לא כותב את הסיפור. זאת אחת הסיבות לכך שאנחנו מסוקרנים מהאיש הזה ונמשכים אליו".

פגישתנו נקבעה כדי שהאם יוכל לקדם עונה שאסור לו לספר לי עליה דבר וחצי דבר, וזה מטורף. האם נותן בי את המבט הידוע שלו, בשפתיים הדוקות ובגבות מורמות. הוא אפילו יודע איך "מד מן" תסתיים בעוד שלוש עונות, אבל הוא כמובן לא מוכן לספר.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

האם הוא חושש שיקובע בטייפקאסט של הגבר ההולל בחליפה היוקרתית? "אני מקבל המון תסריטים על פרסומאים בחליפות מחויטות משנות ה‑60, כמובן. אבל לא אעשה את זה שוב. זה היה יכול להיות פיילוט, ולא יותר. הסיבה שהמשכתי לסדרה היא שהוקסמתי מהדמות הזאת בפיילוט, ואני חושב שאפשר בשקט להגיד שלא מעט אנשים מרגישים ככה. אני לא חושב שהתפקיד הזה מקבע אותי, אבל אולי. אני חושב שבעזרתם של אנשים טובים שעזרו לי, הצלחתי לגלם תפקידים אחרים, הפוכים כמעט במאה ושמונים מעלות מדון דרייפר".

הוא מתכוון, בין השאר, להופעתו בקומדיית המצבים של טינה פיי, "רוק 30", ובסרט שקריסטן ויג כתבה לו את התסריט, "מסיבת רווקות".

תיוג בתפקיד מסוים זו בעיה שהאם לא ציפה להיות מוטרד ממנה בקריירה שלו. האם, יליד סנט לואיס, בוגר החוג לספרות אנגלית, הגיע להוליווד בגיל 25 מצויד בתוכנית חומש. אם לא יצליח בתור שחקן עד גיל 30 הוא יעזוב את העיר ויעסוק בתחום אחר. גם בחלומותיו הפרועים ביותר, אומר האם, אין לו מושג במה בדיוק. בחמש השנים האלה הוא עסק במלצרות, עבד בתור מעצב הסט בסרט פורנוגרפי ("הזזתי רהיטים סביב אנשים עירומים ומזיעים) ושיחק בתפקידים קטנים בתוכניות טלוויזיה ובסרטים בעלי ערך שולי ברובם.

כיום, בגיל 41, הוא הגיע ליעדו. האם חבר שוב לכוכבי "מסיבת רווקות" ויג וכריס או'דאוד, וכן למייגן פוקס, בסרט החדש "חברים עם ילדים", סרט שכתבה וביימה בת זוגו זה ארבע עשרה שנה, ג'ניפר וסטפלדט. הוא גם שימש כמפיק שותף בסרט. העלילה מספרת על שני חברים טובים, גבר ואשה בני שלושים פלוס, שמבחינים במחיר שההורות גובה מזוגות שהם מכירים, והם מחליטים לעקוף את הבעיה בכך שיביאו לעולם ילד ואחר כך ינהלו קשר אפלטוני, ובה בעת ייצאו עם בני זוג אחרים. תיאוריה מופרכת מיסודה.

האם זו תופעה שווסטפלד והוא ראו אצל חבריהם? "יש קווי דמיון. ג'ניפר אומרת שהיא שאבה השראה מאירועים מציאותיים". האם היה שוקל סידור כזה? "מה – ­להביא לעולם ילד עם ג'ן ואז לעזוב אותה למען אשה אחרת? זה בהחלט לא בתכנון. היא אשה רבת השראה, מוכשרת ומדהימה. יש לי משיכה לנשים חזקות, תבין".

שלא כמו דון דרייפר, כך נדמה.

סטיוארט ג'פריז

אליזבת מוס על פגי אולסון | יותר מסתם שורדת

מרגע שקראה את התסריט לפיילוט של "מד מן", אליזבת מוס התאהבה בדמות שלה, פגי אולסון. היא נמשכה ל"סיבוכים המתוקים" שלה. פגי היא נערה צעירה שנכנסת לעולם חדש, גדול ומפחיד, "ואהבתי את העובדה שהיא בחורה תמימה, חסרת ניסיון ­ היא אפילו לא ידעה להדפיס במכונת כתיבה ­ ואחר כך, בסוף הפיילוט, היא שוכבת עם אחד הבוסים שלה!"

זו היתה יכולה להיות תחילתו של סיפור עייף ­ צעירה שוכבת עם הבוסים שלה בדרך לצמרת. אבל פגי היא דמות מאופקת, מבלבלת, מפתיעה בעוצמתה; אשה שמשתמשת ברעיונות שלה ולא במיניות שלה כדי להתקדם, ומפגינה קור רוח מופתי כשנוצרת התנגשות בין השניים. אחת ההצלחות המוקדמות ביותר שלה קרו כשנתנו לה לבדוק מכנסיים רוטטים להרזיה; היא הבחינה בהשפעה המגרה והמפתיעה שלהם, והציעה למכור אותם בתור צעצוע מין חשאי. הרעיון הביא לקידומה הישיר.

פגי היא האשה הקתולית השקטה והעכברית שעומדת על זכותה לקבל משרד משלה. היא הדמות שנדמה שהמלה "מרובעת" הומצאה במיוחד בשבילה, שמצהירה באוזני עמיתיה: "אני פגי אולסון, ואני רוצה לעשן מריחואנה". היא המזכירה שנהפכה לאשת הפרסום היצירתית והחריפה שמצילה את החברה בעת צרה.

והיא גם כנראה הדמות היחידה שלא רק תשרוד בשנות ה‑60, אלא תשגשג ותפרח. כמה מהדמויות האחרות, אומרת מוס, "כבר חיו את הנתח העיקרי של החיים שלהן, הן לא עומדות לשנות את ההתנהגות וההרגלים שלהן. אבל פגי לא יודעת מי היא תהיה. היא עוד לא נהייתה האדם שהיא תהיה למשך שארית חייה".

בעוד הבוס של פגי, דון דרייפר, נסחף במערבולת מטרידה ושוקע, "היא מעפילה מעלה", אומרת מוס, "והם חולפים זה על פני זה בדרך". הקשר ביניהם אינטנסיבי, שניהם שומרים על סוד אפל. הרגע החביב על מוס הופיע בפרק מהעונה הרביעית, "המזוודה" שמו: דון שואל את פגי אם היא חושבת לפעמים על התינוק שילדה לעמיתה פיט מהפרק הראשון. "אני מנסה לא לחשוב עליו", היא עונה, "אבל הוא צץ לו יש מאין". היא משתתקת לרגע. "מגרשי משחקים". "הצירוף הזה, 'מגרשי משחקים'", אומרת מוס, "הוא המשפט שאני הכי אוהבת בכל הסדרה, כי הוא מסכם בדיוק את הניסיון שהיה לאשה הזאת עם התינוק שהיא מסרה לאימוץ".

פגי היא אי של יציבות בסערה של בעיות, ויסקי וגלולות, ואחד הדברים המשמחים הוא לראות איך הקשרים שלה מתפתחים: האינטראקציה שלה, הבעייתית לפעמים, עם מנהלת המשרד ג'ואן; ההתרגשות הלא נוחה בינה לבין פיט ­ המנהל ששכבה אתו, שכבר אינו בכיר ממנה. פגי היא כל-אשה, והיא התגלמות הפמיניזם, אומרת מוס, והיא גוברת בכישוריה על עמיתיה, אך אינה חדלה להיות טובה ביסודה.

האם היא תקבל את המשרה של דון? מוס צוחקת. "אין לי מושג", היא אומרת, "אבל אני לא חושבת שהיא רוצה בזה. אני חושבת שהיא רוצה משרה משלה, חיים משלה, כוח משלה". אם היא תמשיך ככה, היא תקבל את מבוקשה

קירה קוקריין

וינסנט קרתייזר על פיט קמפבל | קר, מרושע וכובש

אנשים ניגשים לווינסנט קרתייזר ואומרים לו בפניו שהם שונאים אותו. אפשר להבין מדוע ­ הוא כל כך מרשים באופן שבו הוא מגלם את פיט קמפבל המרושע לפעמים והילדותי תמיד ב"מד מן", עד שאני קורא לו "פיט" רק פעם אחת ב‑25 הדקות של שיחתנו, וזה נחשב בעיני להישג. החדשות הטובות מבחינת קרתייזר הן שזה קורה קצת פחות בימים אלה. "זה עדיין קורה לפעמים", הוא אומר, "אבל האנשים האלה בדרך כלל מפגרים בכמה עונות. פיט התבגר קצת בעונה הרביעית, כשקיבל תואר ועוד כוח במשרד. בשלב הזה הכותבים הוסיפו לכל הדמויות קצת אנושיות".

זה מה שאנחנו אוהבים בכל הדמויות של "מד מן", ובמיוחד בפיט: הן משתנות, ואין דמות שהיא רק רעה או רק טובה. וגם אם קצת מוזר להגיד שפיטר הוא הדמות האהובה ביותר עליך ב"מד מן", הוא בהחלט אחת הדמויות המרתקות. הוא בחור מוכשר, אך יש לו תחושת עליונות, וכוח הרצון שלו חלש כשם שמעשיו המשפילים קרים. אך קרתייזר אומר שאהב מיד את הדמות, ומסביר שאפילו המשפטים הצורבים ביותר שלו ­ למשל כשהוא אומר לפגי: "אם תכניסי את הבטן עוד קצת, אולי תיראי כמו אשה" ­ נובעים משאפתנות.

"בתור שחקן אתה מתמקד בתחושות שאתה מרגיש כלפי האדם שאתה מדבר אליו ובנקודת המוצא הרגשית שלך... אז מנקודת המבט הזאת זה לא נראה קר או אכזרי, אלא פשוט שאתה עומד על שלך או משתלח או משחרר כעס. כולנו עושים דברים כאלה במציאות, אני עצמי אמרתי הרבה דברים שנשמעו כאילו אני חרא קטן ואגואיסט!"

לעתים קרובות חוסר הבגרות של פיט מוסיף הומור לתוכנית. אחת הסצנות החביבות עלי היא הגילוי שפיט ואשתו טרודי הם רקדנים מצוינים ("כולנו התאמנו אצל כל מיני מורים במשך שבועיים בשביל 25 שניות של סרט"). אך כשהם רקדו צ'רלסטון, פיט לא הסיר את מבטו מהבוסים שלו, ורצה נואשות לזכות בהתפעלותם.

דברים אחרים קשה יותר לעכל. אחת הסצינות שחוללה מהומה בבלוגוספירה במהלך השידור של העונה השלישית היתה כשפיט שכב עם האו-פר הגרמניה של השכנה שלו אחרי שעזר לה לתקן שמלה. כמו דברים רבים ב"מד מן", הדברים לא הוצגו מפורשות, ואפשר להבין למה כמה מהצופים הניחו שהוא אנס אותה. קרתייזר טוען שהסצינה לא היתה אמורה לרמז על אונס, אך מודה ש"יכולנו להראות את ההסכמה שלה באופן ברור יותר. אני חושב שאני אשם לפחות חלקית כי הסצינה נראתה אלימה יותר משהיתה באמת, בגלל הדרך שבה שיחקנו. בהחלט היה שם שימוש בכוח ובמניפולציות שונות, אבל אני מאמין שהיא בסופו של דבר רוצה שזה יקרה".

למרות הסצינות האלה, יש בפיט גם הבלחות של חום וטוב לב, שהופכות אותו לדמות מעניינת. יחסיו עם פגי ­ שמוסרת את התינוק לאחר הרומן הקצר שלהם ­ ממלאים תפקיד חשוב בסדרה, וקרתייזר מודה שהסצינות אתה הן החביבות עליו ביותר.

"בעונה הקודמת היתה סצינה שבה היא קוראת כרטיס ברכה ומגלה שטרודי בהיריון", הוא אומר. "היא נכנסת למשרד שלי ומאחלת לי מזל טוב. אני חושב שהיא מדברת על העבודה, והיא אומרת: 'לא, התינוק'. זאת סצינה פשוטה מאוד אבל מאופקת, יש בה את המינון המדויק של איפוק ורגש סמוי".

הוא אומר שהקשר ביניהם משקף את המציאות ­ אדם יכול לנסות להתעלם ממשהו חשוב, אבל לפעמים הוא פשוט לא יכול. ייתכן אפילו שהוא מדבר על האיכות המופלאה של בעירה אטית של הסדרה כולה כשהוא אומר: "הקשר שלהם הוא כמו סיכה שנשארה בבגד. לא רואים אותה, לא רואים אותה... ואז אתה מתיישב ומרגיש דקירה בגב".

טים ג'ונז

ג'ון סלאטרי על רוג'ר סטרלינג | הנבל עם המשפטים הכי מוצלחים

זה היה "קצת סוריאליסטי", נזכר ג'ון סלאטרי, לחזור לצילומי העונה החמישית של "מד מן", לאחר הפסקה ארוכה שבמהלכה ניהלו מפיקי התוכנית, רשת השידור והאולפן דיונים מפרכים על פרטי החוזים. "ליזי מוס (שמגלמת את פגי אולסון) ואני עשינו סצינה, ושנינו הבטנו זה בזה וניסינו להיזכר איך עשינו את זה לפני שנה וחצי ­ לעשן ולשתות ולדבר בו-בזמן".

זה תיאור צנוע למדי של קסם שקורה פעם בעשור ­ הקסם שהפך את "מד מן" לסנסציה תרבותית עולמית, אבל סלאטרי, לא ממש מפתיע לגלות, ניחן בלא מעט מהשנינות העוקצנית שהתסריטאים מרעיפים בנדיבות כה רבה על הדמות שהוא מגלם, רוג'ר סטרלינג.

יש שמזילים ריר על דרייפר, אחרים מתפעלים מהחושניות והתעוזה של ג'ואן ושל פגי, אבל מבחינת רוב מעריצי "מד מן" שאני מכירה, רוג'ר הוא האיש. הוא אירוני וסנטימנטלי, חביב אך חוטא שאי אפשר לסלוח לו, והוא מקבל את הסצינות הכי טובות (למשל כשהוא מקיא לרגלי לקוחות חדשים אחרי שדון מכריח אותו לאכול צדפות), את הסיפורים הכי טובים (הוא לוקה בהתקף לב בזמן שהוא מחזר אחרי תאומות בתור "פינוק" לדרייפר) ויש לו גם השיער הכי מוצלח בשיער, והסליחה עם בטי.

הוא ללא ספק מקבל את הבדיחות הכי טובות, והחביבה עלי ביותר (יש אפשרויות בחירה רבות) קשורה לגברת בלנקנשיפ הזקנה, שמתה מהתקף לב אך לימים התברר שהיתה פעם המאהבת של רוג'ר ו"מלכת הסטיות מהמעלה הראשונה". "היא מתה כמו שהיא חיה", הוא מציין, ביבושת הרגילה שלו, "מוקפת באנשים שהיא העבירה להם שיחות טלפון".

סלאטרי, מתברר, נבחן בתחילה לתפקיד דרייפר, אך הציעו לו את רוג'ר והבטיחו לו, למרות התפקיד הצנוע שקיבל בפיילוט, שהוא יהיה תפקיד גדול. האם הוא חושב בסתר שזכה בתפקיד הטוב ביותר בסדרה? "לא כל כך בסתר. כל פעם שאנחנו מקבלים טקסט לקריאה אני יושב ליד (ג'ון) האם והוא מצביע על התסריט ואומר, 'תראו את זה ­ שלוש בדיחות בעמוד! עוד אחת בשבילך!

כשצריך "לעשן, לשתות ולדבר בו-בזמן", אומר השחקן, התסריטים שהשחקנים מקבלים מפתיעים בפרטנות שלהם ­ כל שאיפה וכל לגימה מצוינות בבירור כמו המשפטים שהם אומרים, וזה לפעמים לא קל. "באחת הסצינות כתוב שהוא נכנס לחדר, מכין משקה, ובמשפט השלישי הוא כבר מוסר את המשקה למישהו... זה בלתי אפשרי. הרבה דברים שהם כותבים לא מביאים בחשבון את המרחק בין הדלת לבר, בין הבר לדמות". את כל הבעיות האלה פותרים בחזרות, הוא אומר, אבל ההנחיות בדרך כלל נכונות.

השחקן, כיום בן 49, יצר לו קריירה מכובדת ברובה על הבמה ובטלוויזיה לפני שנעשה מוכר ומפורסם בכל העולם בזכות "מד מן". במשך 17 שנה בת זוגו היתה טליה בלזם, שמגלמת בסדרה את אשתו הראשונה של רוג'ר, מונה.

העבודה עם בלזם, הוא אומר, היתה "ממש פנטסטית". "בהתחלה (בעונה הראשונה) יש סצינה בבית החולים, אחרי שעברתי התקף לב". רוג'ר מתעלף כשהתאומות סביבו, אבל פורץ בבכי, בסצינה יפה ועדינה, כשמונה מגיעה אל מיטתו בבית החולים. "כשראיתי אותה נכנסת לחדר היה לי הרבה יותר קל לשחק את הסצינה, לעשות את זה עם אשה שיש לי היסטוריה רגשית עמוקה כזאת. זה מייתר חלק גדול מהעבודה".

המפיק מאט ויינר רמז ש"מד מן" תסתיים בתקופתנו, כשדון דרייפר אדם זקן. איפה יהיה רוג'ר, לדעת סלאטרי? "עמוק באדמה. אני די בטוח... אני מנחש, אין לי מושג". מה שמרתק בסדרה, הוא אומר, הוא "לראות אנשים שמחכים לשינוי חברתי כדי שיוכלו לקפוץ על הרכבת, ואחרים שמתנגדים לזה, ונצמדים למדים שלבשו וממשיכים ללבוש במרוצת השנים. אי אפשר לדעת מה יקרה".

אסתר אדלי

קירנן שיפקה על סאלי דרייפר | ילדה סוערת של שנות ה‑60

ככל ש"מד מן" מתפתחת אנחנו נקשרים לדמויות מסוימות יותר מלאחרות, וסאלי דרייפר הקטנה היא לבטח אחת מהן. הילדה הבכורה של דון ובטי היתה כנועה ועדינה כשפגשנו בה לראשונה, כפי שאפשר לצפות מילדה בשנות ה‑60. אך הצפייה בסיפור ילדותה הסוער היתה בבחינת תזכורת מתמדת לכך שאב רודף שמלות ואם קרת לב גובים מחיר מהדור הבא.

קירנן שיפקה, בת שתים עשרה, מגלמת את סאלי במשך מחצית חייה, והיא מרגישה קרובה לדמות. "בהחלט הייתי חברה שלה אם הייתי מכירה אותה", היא אומרת בהתלהבות. "אנחנו לא מסתובבות באותם חוגים, והדרך שלנו בחיים שונה, אבל האופי והתכונות שלנו בהחלט דומים".

שיפקה הופיעה לראשונה על המסך בגיל חמישה חודשים, והתחילה לשחק ברצינות בגיל שש כשמשפחתה עקרה ללוס אנג'לס, ולכן, היא מודה, היה עליה להתבגר מהר. גם סאלי נאלצה להתבגר מהר, לאחר מותו של סבא ג'ין האהוב, הצטרפות תינוק חדש למשפחה, והדבר המשמעותי ביותר, פרידת הוריה. "הגירושים היו עניין חשוב מאוד מבחינת סאלי", אומרת שיפקה. "היא הוצפה בשטף של רגשות חדשים לגמרי".

כמה מהסיפורים בסדרה קשים מן הסתם להתמודדות לילדה קטנה, אך שיפקה עשתה זאת היטב, בייחוד בסצנות הטעונות עם אמה, שהיא מאמינה שהיו מלוות ב"מתח גדול". בטי מוטרדת במיוחד כשמתברר לה שבתה מאוננת כשהיא שוהה אצל חברה ללילה, אבל במקום לטפל בבעיות שהיא עוברת, הזוג דרייפר, הממהר תמיד לאמץ את האופנות החדשות, שולחים אותה לפסיכולוגית.

שיפקה כמובן עדיין אינה רשאית לצפות בפרקים מלאים של "מד מן", אלא רק בסצינות שלה, כדי לראות אותן בשלמותן. אבל היא משתתפת בקריאות התסריט, "כדי שלא אצטרך לשאול, 'מה זה 'מד מן'? מה זה שנות ה‑60?"

הקסם של סאלי הוא שהיא ילדה אמריקאית ממוצעת שגדלה בפרוורים, רוכשת חברים ­ אחד הבולטים הוא גלן הבוגר יותר והמוטרד לא פחות ממנה ­ ומסתבכת בצרות. אחד הרגעים הבולטים שלה קורה כשהיא באה לישון אצל דון ומספרת את שערה באופן לא סימטרי בזמן שהוא יוצא לדייט, לזוועתה של אמא שלה. היא מנסה את הסיגריות של בטי, מופיעה במשרד של דון, ומוצאת את עצמה מאחורי הגה של מכונית, בסצינה מצחיקה מאוד. "לצערי זה לא קרה באמת", שיפקה מצחקקת. "הייתי שמחה מאוד לנהוג, אבל אני נהגת גרועה אפילו בעגלה במגרש הגולף".

שיפקה, חובבת אופנה בהתהוות, שמחה לגלות את התלבושות בסדרה. "בגדי הווינטג' הם כיף גדול. בזכות הסדרה אני דלוקה על וינטג'" (למרבה הצער הרשו לה לשמור רק כמה סרטים לשיער). היא גם נהנית ללמוד על התקופה. "ההשתתפות שלי ב'מד מן' היא שיעור היסטוריה אחד גדול. אני לומדת על החיים של האנשים האלה". הסדרה מציגה את החיים בתקופה ההיא באור זוהר, אך שיפקה עומדת על דעתה שהיא שמחה שהיא חיה בתקופתנו. "לילדה בגילי לא היו אז כל כך הרבה הזדמנויות, מכל מיני סיבות".

למרבה הצער, "מד מן" תסתיים בדיוק כשסאלי תגיע לבגרות. כשברקע קיץ של אהבה, וודסטוק, הגלולה והגל השני של הפמיניזם, מי יודע מה היה עולה בגורלה?

שרה פיליפס

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

עוד סדרות מדוברות: טאצ' | נערה אבודה | הפירמה | החשוד העיקרי | שקרניות קטנות | לאק | מבוקש | נקמה | אימה אמריקאית | מוארת | וילפריד | טרה נובה | נערה חדשה | בוס | ערים כל הלילה | הומלנד | גיהנום על גלגלים | שתי נערות מרוששות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו