חוויות סאטיריות מיום צילומים - טלוויזיה - הארץ

חוויות סאטיריות מיום צילומים

נגה גילעם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נגה גילעם

"יש רוח!" מבשר איליה הצלם בהתלהבות ששמורה לאלה המתנהלים באוויר העומד של תל אביב. ורוח שווה, במקרה הזה, לשמחה גדולה. כי רוח, במקרה הזה, היא המרכיב החסר לשחזור המושלם של הצילום מהפתיח ההוא של "החמישייה", ההוא שמלפני עשרים שנה. כן, אותו אופנוע --וגישה? לא מאוד שונה.

"מבט לאופק!", הוא מבקש מהם, "מבט לעבר הקמפיין הבא" עונה לו דב נבון. הם מחויכים, הם נוסטלגיים, הם לובשים בדיוק מה שלבשו אז (אפילו המידות לא השתנו), יושבים בדיוק איפה שישבו אז. עין חפה מציניות ומעדשה מזהה אצלם מידה של התרגשות, מהזן של "איך פעם היינו צעירים", מהזן שהמעמד מחייב להסתיר עם בדיחה טובה. "דב'לה אף פעם לא התאים אלינו", עוקץ אביבי, "זה היה אילוץ". צוחקים - אבל הרי לא באמת על חשבונו. הדינמיקה נשמרת, זה רק התאריך שהשתנה.

מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

וסקרנים, כטיבם של סקרנים, מתקהלים ("זה ההוא מארץ נהדרת", "מה פתאום? זה ראש הממשלה!"), והסמטה, דווקא לא כטיבה של סמטה - נהפכת יותר מכל למנהרת הזמן. עולים על אופנוע באלנבי, ודוהרים אתו לשנת 92'.

זה לא נמשך הרבה זמן, רגעים היסטוריים הלא הם רק רגעים, פעם עוד קראו להם "קודאק מומנטס", היום קוראים לזה אינסטגרם. "זהו זה", הוא מכריז. "מה, נגמר?" - פליאה. בעצם לא, הקלה. מחיאות כפיים. מצטלמים למזכרת, מפיקה אחת וצלם אחד שנושמים לרווחה. חמישה שחקנים חוזרים להווה. ופריים אחד מושלם אורז בחובו שני עשורים.

חברי "החמישייה הקאמרית" משחזרים את הסצנה מהפתיח המקורי, 2012צילום: אילייה מלניקוב

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ