בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ההבטחה": בבריטניה מהללים, בישראל מסתייגים

לא בטוח שהמדינה שקיבלו היהודים מגיעה להם אחרי מה שעוללו לערבים - כך מסתיימת הסדרה הבריטית-ישראלית שמוקרנת בסינמטק ת"א

124תגובות

כאחת עשרה שנה עמל הבמאי הבריטי פיטר קוסמינסקי על יצירת סדרת הטלוויזיה "ההבטחה", העוסקת בפלשתינה של סוף תקופת המנדט הבריטי ובישראל של שנת 2005. קצת יותר משנה עברה עד שהגיעה הסדרה מהממלכה הגדולה אל ישראל הקטנה, וגם אז לא נחתה על מסכי הטלוויזיה, שלהם נועדה, אלא בסינמטק תל אביב, המקרין את ארבעת חלקיה משבוע שעבר ועד 26 בחודש.

הזמן הוא מרכיב חשוב במקום שבו המציאות מתחלפת במהרה; מה שהיה נכון למצב לפני כמה שנים נראה היום כמעט כהיסטוריה רחוקה. הרעיון לסדרה הגיע ב-1999, לאחר שהוקרן בבי-בי-סי סרטו של קוסמינסקי "לוחמים", על יחידת כוח השלום בבוסניה. הבמאי קיבל מכתב מחייל בריטי לשעבר שהודה לו על הסרט, והציע לעשות סרט על החיילים הבריטים בפלשתינה. "אף אחד לא זוכר אותנו", סיכם.

קוסמינסקי נענה לאתגר ובזמן התחקיר לסרט גילה "פרטים מקבילים ומוזרים", כך אמר בראיון ל"אובזרוור" לפני שנה, בין התקופה ההיא לעידן הנוכחי - כמו למשל שצה"ל נהג לפוצץ בתים של מחבלים מתאבדים. "תמיד חשבתי שזו טקטיקה שהומצאה בעידן המודרני, אך בעדויות של החיילים הבריטים הוותיקים התברר שהבריטים נהגו לעשות בדיוק את זה לאנשי האצ"ל והלח"י".

 

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

אלה לא ההקבלות היחידות שנעשות בסדרה. יש השוואות גם בין פיגועים של אנשי המחתרות העבריות לפיגועים פלסטיניים בבתי קפה בתל אביב; וגם בין השואה לנכבה. עם עלייתה של הסדרה בבריטניה, הביע נספח התקשורת בשגרירות ישראל בלונדון, אמיר אופק, את התנגדותו לסדרה, שלדבריו "יצרה קטגוריה חדשה של עוינות כלפי ישראל". בראיון לעיתון "ג'ואיש כרוניקל" הוא אמר אז: "ב-15 השנים של עבודתי מעולם לא ראיתי דבר כזה בתקשורת המערבית. אני מודע לכך שיש חירות יצירתית, ובכל זאת זה גרוע מכל דבר אחר שראיתי".

ערוץ 4 הבריטי, שבו שודרה הסדרה, דחה את הביקורת בטענה שהיא "תוספת מבורכת לכיסוי של הטלוויזיה הבריטית לקונפליקט הטראגי". המבקרים והצופים נטו להסכים; הסדרה נהנתה מאחוזי צפייה גבוהים ומשבחים רבים.

רייצ'ל קוק שאלה בכתבה על הסדרה ב"אובזרוור" אם השתלם לעבוד עליה כל כך הרבה שנים, והשיבה בעצמה: "לדעתי היה כדאי לחכות לה גם אם היה צריך לחכות כפליים מהזמן הזה. ‘ההבטחה'... היא הדבר הכי טוב שתראו בטלוויזיה בשנה הקרובה, אם לא בעשור הזה. היא לא רק מרגשת, מלהיבה ומלאה הופעות מצוינות, היא גם נעשתה בתשומת לב ובמחשבה יוצאים דופן". ב"גרדיאן" נכתב כי "זו פיסת דרמה רבת עוצמה ונפלאה. טלוויזיה במיטבה. צפו בזה אם תוכלו, אין המלצה חמה מזו".

באדיבות אמיר הראל

קוסמינסקי, בריטי ממוצא יהודי, אמר כי הסדרה "עוסקת בראש וראשונה בבריטים ומיועדת להם". ישראלים שיצפו באופן שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מתואר דרך עיניים אחרות, ובמיוחד של מי ששלטו כאן בעבר, יבחינו בכל אי-דיוק קטן, או יתרעמו על הנראטיב. כפי שטוענים בסדרה, ההתרשמות תלויה מאוד בהשקפה הפוליטית של הצופים. אך יש בה גם רגעים דרמטיים מעוררי מחלוקת שאינם קשורים לפוליטיקה המקומית, כמו שילובו בפרק הרביעי של חלום של הגיבורה על גילוי עריות, שלא ברור מה ההצדקה לו.

הסדרה, קו-פרודוקציה בריטית-ישראלית, הכוללת שחקנים ישראלים, ובראשם איתי טיראן, מתחילה בבריטניה. ארין (קלייר פוי) מוצאת יומן של סבה הזקן המאושפז בבית חולים, וזמן קצר אחר כך היא מצטרפת לחברתה הטובה, ישראלית שגדלה בלונדון (אף על פי שהוריה חיים בארץ), שנוסעת לישראל כדי להתגייס לצה"ל. הסדרה מתקדמת במקביל בשני מישורים: בהווה של העשור האחרון ובימי המנדט, שבהם מתרחש סיפורו של הסבא, לן (כריסטיאן קוק), חייל בריטי המוצב בסטלה מאריס, מאוהב ביהודייה מקומית ואחר כך נקשר למשפחה ערבית.

בישראל, בשל ההקרנה של הסדרה בפרקים נפרדים בסינמטק (כל אחד באורך סרט עלילתי מלא), יש להניח כי לא כולם יצפו בה עד סופה. הפרק הראשון כולל צילומי ארכיון מגיא ההריגה של ברגן בלזן - חומרים שמהם עשויים הסיוטים שלנו - והיחידים שהם תיעודיים בסדרה, ומשמשים בסיס היסטורי להבנת המשך המאורעות. מהם מדלגים להווה. ארין מצטרפת לחברתה לשהות ממושכת ביותר בישראל, אף שזו תהיה רוב הזמן בצבא. היא תגור אצל הוריה; "בזמן שאת תלמדי להרוג אנשים אני אשב בבריכה", היא אומרת.

ארין, בריטית הניזונה מהמדיה במולדתה, מופתעת מאוד מהמציאות שהיא פוגשת בישראל. מופתעת כמעט כמו הישראלים שיצפו בפרק. משפחתה של חברתה, אלייזה, ואחיה פול (איתי טיראן), מתגוררת בקיסריה, בווילה עם בריכת שחייה, ממש על קו המים. "זה כמו גן עדן", אומרת ארין שציפתה למראות אחרים ממדינת מלחמה.

לא בבית הקפה שלי

משפחתה של אלייזה, שהגיעה יחד עם חברתה מחו"ל במחלקת עסקים, ממש כמו כל חיילת ממוצעת, אינה המשפחה הישראלית היחידה שמתגוררת בווילה עם בריכה. מתקבל הרושם שכך חיים היהודים בישראל. מהבית בקיסריה נוסעות השתיים לקניות בכיכר המדינה. בערב הן הולכות למועדון ובזמן הריקודים ארין מקבלת התקף אפילפסיה. הצעירים הישראלים במועדון מגיבים בצחקוקים כאשר גופה מתפתל על הרצפה.

בפרק הראשון ישנה רומנטיזציה של השיח הישראלי: האב מקיסריה גאה בהסדר שהגיעו אליו בבילעין, כי הוא מתנגד לחומת ההפרדה, ואילו הבן שלו, פול (טיראן) מ"שלום עכשיו", חושב שהתפישה הליברלית של האב מנציחה את המצב. האם זה כל הספקטרום של הקשת הפוליטית בישראל - בין מרצ לחד"ש?

באדיבות אמיר הראל

פול, הישראלי ששירת בחברון במשך שירותו בצה"ל, הוא שפוקח לארין את העיניים כשהוא לוקח אותה אתו לסיור בשטחים. בפרק הראשון, בעלילה המקבילה המתקיימת לפני תש"ח, אין פלסטיני אחד בנמצא. במדינה שכולה הרג, כך היא כנראה נראית למבקרים מבחוץ, בית הקפה בתל אביב נראה כמו כלוב ומאובטח כמו נמלי תעופה. במקרה, בית הקפה המצולם ממוקם בשכונה שאני חיה בה והוא מעולם לא נראה כך.

בפרקים הבאים הנראטיב מקבל תפנית - ארין מבקרת בחברון ואחר כך בעזה. היא נחשפת לענישה קולקטיבית, היא פוגשת במתנחלים בחברון ונחרדת מתוקפנותם; היא מופתעת מהאדישות של חיילי צה"ל נוכח מעשיהם לתושבים המקומיים. בעלילה המקבילה, קולם של ערביי פלשתינה נשמע - אך הוא חרישי. מעשי הטרור של האצ"ל והלח"י (בעיקר האצ"ל, ובכל מקרה, אלה שני הארגונים היחידים המוזכרים בסדרה) מתוארים במלוא נפשעותם, והשיא העלילתי של התקופה ההיא הוא הטבח בדיר יאסין.

בסוף הסדרה קוראת ארין את העמוד האחרון של היומן של הסב, מתקופת היותו חייל בריטי. ייתכן שזה הקטע שהרתיח במיוחד את הדיפלומט הישראלי כל כך: "השארנו את הערבים בחרא", כותב הסב, "עכשיו אני יודע את זה היטב. אבל מה עם היהודים ומדינתם המגואלת בדם, שלמענה נלחמו בעוז? לפני שלוש שנים הייתי נותן להם כל מה שביקשו. זה הגיע להם, אחרי כל מה שעברו. עכשיו אני כבר לא בטוח. המדינה היקרה שלהם נולדה באלימות ובאכזריות כלפי שכניהם. אני לא יודע איך הם מצפים לשגשג".

עוד סדרות מדוברות: טאצ' | נערה אבודה | הפירמה | החשוד העיקרי | שקרניות קטנות | לאק | מבוקש | נקמה | אימה אמריקאית | מוארת | וילפריד | טרה נובה | נערה חדשה | בוס | ערים כל הלילה | הומלנד | גיהנום על גלגלים | שתי נערות מרוששות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו