בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראיון

יו לורי מנסה להיגמל מד"ר האוס

היא שברה שיאי גינס, וגם את החוק הטלוויזיוני הקובע כי סדרות מוצלחות בנויות על אנשים שקל לחבב. ראיון עם כוכב "האוס", שיורדת מהמרקע אחרי 8 עונות

8תגובות

בשבוע האחרון שלו בתפקיד הרופא הטלוויזיוני המרדן, המוזר, הבלתי ניתן לחיקוי, יו לורי מודה שהוא עדיין לא קולט שבקרוב ישיל מעליו דמות שעוררה בו השראה, הכניסה בו אובססיה ועיצבנה אותו במשך 177 שעות של דרמה.

ביום שני השבוע שידרה רשת פוקס בארצות הברית את הפרק האחרון בשמונה העונות של "האוס" (בישראל ישודר הפרק באמצע יוני, בהוט), סוף שלא הוכתב בשל נתוני הצפייה (שצנחו רק לאחרונה מפסגות ההצלחה לטריטוריה צנועה יותר) אלא בא ביוזמת יוצר הסדרה, דייוויד שור, שמצא דרך ראויה לסיים אותה.

אמנם לורי מודה שבמהלך השנים נשמעו טענות שכמה מהעונות הן נוסחתיות, אך כל זה הונח בצד כשהתיישב בכיסא הבמאי הנושא את שמו באתר הצילומים רחב הידיים של "האוס", הדומה עד להפחיד לבית חולים. "אני לא יודע אם אתמוטט מבכי או שפשוט אסע מפה בלי להביט לאחור". עוד נותרו לו כמה סצינות לצלם, ולכן הוא עדיין מדבר במבטא האמריקאי ששיטה במיליוני צופים שלא ידעו שהוא בריטי. דבר אחד, לדבריו, בטוח: "אתגעגע אליו מאוד".

 

הוא לא יהיה היחיד. "האוס" קסמה לא רק לצופים שלמדו עם הזמן לאהוב את ניתוחי המקרים השבועיים המוזרים, בהנהגת מפצח החידות המבריק ביותר מאז שרלוק הולמס (הדמות ששימשה מקור השראה ליוצרי הסדרה); היא סחפה אחריה קהל נרחב מאוד. סימוכין לכך מספק ספר השיאים של גינס, מהדורת 2012. "האוס" מדורגת בו כתוכנית הטלוויזיה הפופולרית ביותר בעולם: 81.8 מיליון אנשים צפו בה ב‑66 מדינות.

"זה פשוט מדהים בעיני", אומר לורי, "במיוחד משום שהדמות והסיפורים מבוססים במידה רבה כל כך על מלים. והכוונה לא רק לכך שהסדרה גדושה בפרטים טכניים, אלא היא אידיומטית, מאוד מטפורית. כמה מהרעיונות שהשתעשענו בהם ­ אין לי מושג איך תירגמו אותם לטורקית, למשל".

אבל תירגמו אותם לטורקית ולעוד שפות רבות. עומר אפס (Omar Epps), שגילם את ד"ר פורמן העצבני אך הפגיע, שהתנגד במקרים רבים לשיטותיו מכופפות החוקים של האוס, מספר שהיה "באי קטן ומרוחק מול איטליה, ואנשים קראו לי, 'היי, ד"ר פורמן'. דברים כאלה מפתיעים אותי לגמרי".

עם השערוריות הנלוות

שור, שיצר את דמותו של לורי ונשאר בתוכנית לכל אורך הדרך, גם ביים את פרק הסיום של הסדרה. כמה מהמרכיבים הסודיים בפרק דלפו החוצה, ובהם שורה של שחקנים-אורחים מוכרים, וכן שמו של הפרק, "כולם מתים" ­ הד לאקסיומה שהיתה נר לרגליו של "האוס": "כולם משקרים".

שור מודה שהוא מתרגש מאוד ואומר שלתחושת ההישג שהוא מרגיש נלווים שני מרכיבים של חוסר אמון: הוא מתקשה להאמין שהיא החזיקה מעמד זמן כה רב, ושהיא אכן מגיעה אל קצה. "זה ממש סוריאליסטי", אומר שור בהפסקה מעבודה על סצינה אינטנסיבית שנדרשו לה לא פחות מ‑16 טייקים, עניין נדיר בטלוויזיה ואופייני יותר לקולנוע. זה אחד מהסימנים המעידים על תשומת הלב הקפדנית שהושקעה בסדרה מאז ומתמיד. "חלק ממני מרגיש כאילו רק עכשיו התחלנו. רגע, אנחנו לא בפרק השישי?"

ולעומת זאת, הוא אומר, חלק אחר בו נדהם מכך שסדרה שבמרכזה ניצבת דמות פגומה וצינית כל כך, שהפרה כמעט כל חוק טלוויזיוני הקובע כי סדרות מוצלחות בנויות על אנשים שקל לחבב, נמשכה זמן כה רב ונחלה הצלחה כה גדולה. "לא חלמתי שהיא תזכה לכזאת הצלחה", אומר שור.

מה שייחד את "האוס", מעבר לאיכות ההפקה, הכתיבה והשחקנים שלה, ובראשם לורי, שהתפקיד הותיר חותם בל יימחה על הקריירה שלו ­ היה אכן הדמות המרתקת שביסודה. האוס צץ בתקופה שבה הדרמה הטלוויזיונית רק התחילה להתיידד עם הרעיון שדמות יכולה

לכבוש לה אוהדים בזכות פגמיה, לא פחות ואולי אף יותר מאשר בזכות מעלותיה. כחמש שנים לפני שהגיעה "האוס", טוני סופרנו הפך את עולם הכבלים של הטלוויזיה לעיר מקלט לאנטי-גיבור מסוג חדש (כלומר גיבור לא מוסרי עד פחד). הוא גם היה אביהן מולידן של הדמויות הראשיות בתוכניות כגון "שובר שורות", "מד מן", "הומלנד" ו"האחות ג'קי". אבל כל אלה הן סדרות שנולדו בערוצי הכבלים. "האוס" צללה אל הבריכה הרחבה יותר, זו של רשתות השידור.

דמותו של האוס בלטה בשערוריות כגון מתן אישור לפריצות לבתי חולים והתערבות בחיי האהבה של הצוות. הוא השמיע הערות מיניות שהיו גוררות תביעות משפטיות ברוב מקומות העבודה, והתמכרותו לסמים הוליכה אותו למקומות קיצוניים ובמקרים רבים גם לא חוקיים, בניסיונותיו להשיג לעצמו כמויות עצומות של ויקודין. אלסנדרה סטנלי כתבה ב"ניו יורק טיימס", כי "האוס בולט בקריאת התיגר שלו על המוסכמות המאפיינות את רשתות השידור: הוא אדם בודד וציני שעומד בפני כל ניסיון להפוך אותו לאדם אהוב, או אפילו חביב. הוא מרגיש איבה כלפי כולם". שור אומר שהוא מקווה שהיה לו חלק קטן בשכנוע הרשת בכך ש"הצופים יאהבו דמות כזאת".

האוס גם אהב מעשי קונדס. את רוב המתיחות שלו הפנה לחבר האמיתי היחיד שלו, לווטסון שלו, ד"ר ג'יימס וילסון, בגילומו של רוברט שון לנרד (בעונה הנוכחית שכר האוס ילד-שחקן והציג אותו לווילסון בתור בנו). לנרד מודה שמכל שחקני הסדרה, הוא המאושר ביותר שהיא נגמרת ­ "אני שונא לשחק בסרטים; אני האדם העצלן ביותר בעולם" ­ אבל לדבריו את ההערות המזעזעות של האוס ריככה תמיד העובדה ש"די נחמד לצפות בו כשהוא אומר אותן".

לנרד מוסיף: "אנשים תוהים על כך שהדמות שלי מיודדת אתו, ואני אומר, למה אתם צופים בו? הוא סוציומט; הוא מבריק; הוא מתסכל; הוא בועט במוסכמות; הוא מנגן ג'אז בפסנתר; הוא שותה ויסקי; הוא חכם מאוד. איך אפשר לא לאהוב אותו?"

שור, מטבע הדברים, מסכים עם לנרד, אך מציין שהאוס הוא "דמות הרואית בדרך מאוד לא מסורתית: הדבר היחיד שמעניין אותו זו האמת". בעיני שור, "האוס" אינה תוכנית רפואית: "זה לא הכוח שמניע אותה. המניע שלה הוא אמירת האמת".

בדרך לגרסה קולנועית?

שור מודה שהעונה האחרונה לא היתה קלה במיוחד. בעיות בתחום החוזים עלו לו באחת הדמויות המכריעות של הסדרה, ד"ר ליסה קאדי (ליסה אדלשטיין), שהרומן המיוסר שלה עם האוס הניע את העלילה. עזיבתה של אדלשטיין כפתה על התוכנית עלילה שנראתה מפוקפקת בעיני אוהדים רבים: האוס נשלח לכלא, לאחר שנהג את מכוניתו לתוך חדר השינה של קאדי. קיבלנו כל כך הרבה תגובות נזעמות", אומר שור, שהגן על המהלך בטענה שזה מין עונש שהאוס הטיל על עצמו. "בתור דמות רציונלית, כוחות רגשיים חזקים מאוד דחפו אותו לכך. זה מן הסתם המסר הגדול של הסדרה: כדאי להשקיע קצת יותר מחשבה בדברים, כי תגובות הנשלפות מהמותן מכשילות אותנו תמיד".

לורי סיים את עבודתו להיום. הוא נפרד משני שחקנים קבועים שלא יראה עוד משום שכל הסצינות אתם כבר צולמו, ואז נופל בחזרה לכיסאו, רענן בצורה לא מוסברת למרות עומס העבודה הנובע מנוכחותו בכל סצינה (לנרד: "אין לי מושג איך הוא מצליח לעשות את זה. הוא פשוט מטורף. אילו הייתי יו לורי, הייתי תוקע אקדח בפה כבר לפני שנים"). אבל המציאות נוחתת עליו אט אט. "אנחנו מתקרבים לימים האחרונים ואני מתכופף לתנוחה של נחיתת אונס ומתכונן להתרסקות", אומר לורי, ונשמע שוב בריטי להתפאר.

 

הוא אומר שתמיד היה לו קל להיפרד מהפן הקײלי של האוס, אבל מהדמות עצמה הרבה יותר קשה לו להיפטר. במשך תקופה ארוכה, הוא אומר, "לבשתי אותו כמו חליפת בגדים, ופשוט לא פשטתי אותו. לא שלחתי אותו לניקוי יבש בתדירות הרצויה. כששחקנים מדברים על המחיר שהם משלמים", הוא מוסיף, "זה נשמע יומרני, כי אנחנו מפונקים בצורה זוועתית ומשלמים לנו הרבה יותר מדי. אבל כשאתה צריך לגלם דמות צינית ומורבידית, אדם שלא פעם רוצה להתאבד, איש מיוסר, יש לזה השפעה. אחרי תקופה מסוימת זה יכול לשגע אותך. אתה מתחיל לשאול את עצמך למה אתה עושה את זה, האם יש בזה ערך כלשהו".

הוא משתתק לרגע לבדוק איך דבריו נשמעים, ואחר כך אומר: "אדם שפוי היה אומר שזה מגוחך, זו רק תוכנית טלוויזיה. אבל אילו היינו מאמינים שזו רק תוכנית טלוויזיה, זו לא היתה תוכנית טלוויזיה ­ זו היתה תוכנית טלוויזיה שהורדה מהמרקע".

לורי רואה את האדם המורכב שיצר מאותה נקודת מבט של שור. "אני אוהב אותו מאוד", אומר לורי. "אני חושב שהוא בודד. יש לו חוש הומור נהדר. יש לו שובבות נפלאה. הוא פשוט מכוונן אחרת. הוא בצד של המלאכים, אבל זה לא אומר שהוא צריך להיות מלאך. אין ספק שהוא לא מלאך. אבל אני חושב שבמקום כלשהו בתוכו בוערת להבה עזה וצדקנית מאוד".

התיאור נמסר כולו בזמן הווה. כשאני מצביע על כך, לורי אומר: "זה משונה מאוד. לא הייתי מודע לכך שאני עושה את זה. עוד לא השלמתי עם זה".

כלומר, עם סוף הסדרה. שור אומר שבשלב מוקדם בעונה האחרונה הוא תיכנן איך לגמור את הסדרה. האופן שבו "האוס" מסתיימת מתגלה בפרק האחרון לאחר תוכנית בת שעה, רטרוספקטיבה שלורי ביים. שור סיפק רמז אחד לגורלו של האוס בהמשך, כשהוא נשאל אם ישקול ­ כפי שמרמזים בדרך כלל לגבי סדרות אהובות עם סיומן ­ לביים גרסה קולנועית של "האוס" בהמשך הדרך. "לא אגיד לא", הוא אומר. "אם יהיה לי רעיון מתאים וכל הצוות יהיה אתי". אבל הוא מודה שהדברים האלה כמעט לעולם אינם קורים: "מפתה מאוד להגיד אולי, כי אז אתה מרגיש שאולי זה לא באמת הסוף".

אבל מבחינת הסדרה זה הסוף, כמובן.

"אני גאה מאוד בעובדה שזו תוכנית שעוסקת בדברים חשובים", אומר לורי. "היא לא בנויה על מרדפי מכוניות או על ערפדים או על השאלה אם שתי דוגמניות ישכבו זו עם זו. היא עוסקת ברעיונות וברגשות ובפילוסופיות, בשאלות של מוסר ובנורמות של התנהגות. היא עוסקת בדברים חשובים".

וזה, הוא מוסיף, דבר שסביר להניח שלא ייתקל בו שוב. "שיחק לי המזל באופן יוצא מן הכלל שהזדמן לי לעבור חוויה כזאת בחיים", אומר לורי. "רוב השחקנים מסוגלים לעבור חיים שלמים בלי למצוא משהו כל כך משמח".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו