בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ושוב איתכם: למה יש יותר סדרות ממשיכות על המסך

משוק מקומי שבו היו ההפקות הממשיכות מחזה נדיר, לוח השידורים הפך להיות מורכב בעיקר מתוכניות ששבות עונה אחרי עונה. איך זה משפיע על המקוריות?

10תגובות

ביום שלישי השבוע החל שידור העונה העשירית של "כוכב נולד". ביום חמישי תפתח העונה השלישית של "היפה והחנון". עוד קודם לכן, בתחילת החודש, התחיל שידורה של עונת המפורסמים של "הישרדות", שהיא העונה השישית במספר. שידורה החל רק זמן קצר אחרי סיום העונה החמישית של "האח הגדול". בין לבין שודרה גם עונה שלישית לקומדיה "עבודה ערבית", ובקרוב יחל שידור העונה השנייה של "חטופים".

עוד דרמות מתוכננות לעונות ממשיכות. הבורר עשתה זאת במשך ארבע עונות, העונה השנייה של "המשרד" מצויה בשלבי עריכה, עונתה הרביעית של "רמזור" מצויה בכתיבה, עונה נוספת ל"פלפלים צהובים" תחל בקרוב להצטלם, ואפילו גיור "כולם אוהבים את ריימונד", שמצוי בעבודה, נבחר לא מעט בזכות היכולת לשדר את הסדרה במשך עונות רבות.

אלדד רפאלי

המסר, אם כן, ברור. אלא שהמצב הזה, טלוויזיה המבוססת על מותגים ותכניות מוכרות וותיקות, הוא עסק חדש למדי. עד לפני כמה שנים, תוכנית שזכתה לעונה ממשיכה, כל שכן כמה עונות, נחשבה לאנומליה, סיפור הצלחה חריג בנוף המקומי. זה קרה מכמה טעמים, מרביתם קשורים להיעדר משאבים. כך קרה למשל, שעונה נוספת לא הופקה ל"מרחק נגיעה", למרות שהיתה הדרמה הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה.

גם "אהבה זה כואב", שנחשבת לגורם שהעלה את אחוזי הצפייה בערוץ 10 הצעיר, לא המשיכה לאחר שהיוצרת, דנה מודן, העדיפה להמשיך הלאה. דוגמאות נוספות לא חסרות. אלא שכאמור מתישהו כל זה התהפך. משוק טלוויזיה בו היו ההפקות הממשיכות מחזה נדיר, הפך לוח השידורים המקומי לעניין שהוא כמעט ברובו מוכר וקבוע.

ריאליטי צ'ק

אף שלא חסרות דוגמאות לתופעה מתחום הדרמה והסוגה העילית, התופעה נראית ברורה יותר כאשר מדובר בריאליטי. קרני זיו, סמנכ"ל התוכן של ערוץ 10, מסבירה: "חוץ מ'קחי אותי שרון', כל ריאליטי שהצליח קיבל עונה נוספת, מהישרדות, דרך היפה והחנון, האח הגדול, המירוץ למיליון וכל היתר. דרמות באמת קיבלו פחות המשכיות, בעיקר בגלל האופן שהתעשייה עובדת בארץ".

כלומר?

"בגלל שאין משאבים שאפשר לבנות עליהם, אף אחד לא מתחייב לעונה שנייה לפני שברור שהראשונה מצליחה, מה גם שעונה שנייה תמיד עולה יותר, כי רוצים לחדש ולעשות גדול יותר ונוצץ יותר. ההשפעה של זה היא מרחק של זמן שנוצר בין עונה לעונה. צריך לחזור ולכתוב, ליצור קווי עלילה חדשים ואז לאסוף את הצוות, השחקנים, במאי, צוות ההפקה. התהליך הזה הופך הכל לאיטי יותר וקשה יותר ובמשך שנים זה באמת היה נכון שדרמות לא קיבלו עונה נוספת מהסיבות האלו".

אוליביה פיטוסי

זיו קולעת למצב שמתארים גם יוצרים ומנהלי תוכן אחרים בארץ. אכן, במשך שנים התנהלה התעשייה המקומית במעין מבוי סתום. מחד, כאשר התבוננו היוצרים המקומיים על שווקים תוססים יותר, ותיקים ועשירים יותר בחו"ל, ברור היה ששם הדברים מתנהלים בדרך אחרת. בארצות הברית למשל מורכב לוח השידורים מעוגנים ברורים. סדרות מוסיפות לרוץ במשך שנים ארוכות והחדשות המרעישות הן בדרך כלל על עצירתה והורדתה משידור של סדרה, לא על המשכה. מעבר לכך, סדרה חדשה לא נבחרת להפקה, אפילו לא לפיילוט, אלא אם קיים בה פוטנציאל המשך (או כאשר מדובר בפרוייקט חד פעמי, דוגמת "מראה שחורה" הבריטית).

מאידך, תנאי השוק המקומי העני לא השתנו, לא לפני שנים ולא כיום. אז מה כן השתנה? "השינוי הזה לא סתמי", חורץ בכיר בתעשיית הטלוויזיה המקומית. "יש יתרון עצום לגופי השידור להחזיר תכניות שכבר הפכו למותג, שכבר שווקו, שהקהל וגם היוצרים יודעים על מה הן ומי הדמויות. זה שינוי מחשבתי. אתה לא הולך לדרמה שהיא סיפור שנסגר אחרי 12 פרקים. אתה מתכוונן לבניית עולם וגם כלכלית זה נכון. עד שבנית מותג, שיווקת אותו לקהל, חבל להתחיל מאפס".

גם הבמאי רני בלייר מסכים עם הטענה לשינוי תודעתי. מקורו, הוא אומר, אצל מנהלי התוכן בזכייניות הטלוויזיה המסחרית, רשת, קשת וערוץ 10. אחרי שנים ארוכות פוצחה הנוסחא. עד השנים האחרונות היה שידור והפקת דרמות לעול רגולטורי לא רווחי על צווארם של הערוצים המרכזיים, שמתרגמים רייטינג להכנסות מפרסומות. דרמות, לעומת ריאליטי, לא תמיד הניבו רייטינג מצטיין. אבל באמצעות התמקצעות ותעלולי שיבוץ בערב השידורים (למשל בין תוכניות עתירות רייטינג, מיד אחרי ריאליטי שובר שיאים) התבררה נוסחה שבאמצעותה ניתן להצליח. לזאת הצטרפו פלטפורמות חדשות, כמו VOD, צפייה אינטרנטית או באמצעות הסלולר, וכך התוספה עוד תועלת כלכלית שניתן להפיק מהמהלך.

"אחרי הרבה שנים הם מבינים שלדרמה יש ערך עכשווי על המסך וגם ערך המשכי", אומר בלייר, "ריאליטי אתה לא יכול לשדר בשידור חוזר או למכור לאינטרנט ולסלולר, דרמה לגמרי כן. אחרי שהם הצליחו לפצח את הרייטינג, משהו שראו מאוד למשל ב'חטופים' ולפני זה ב'מרחק נגיעה' שדווקא לא הלכה לעונה נוספת, זה נהיה כדאי". ומסכם סמנכ"ל התוכן ברשת, אילן דה פריס: "אחרי שכבר השקעת, לא כדאי להחליף. יצרת פה ספריה שתשמש אותך לשידורים חוזרים, למכירה בפלטפורמות אחרות, זה בר קיימא. יש לזה חיים להמשך. ככל שעושים יותר סדרות מוצלחות מבינים שזה הופך לנכס, תרבותית ומסחרית. הפן הזה, ההמשכיות, יש לו יותר תוקף והוא נמצא יותר בתודעה ככל שחולף הזמן".

זה שיקול אם להפיק פרוייקט או לא?

"זה בהחלט שיקול במכלול. אתה שואל את עצמך האם יש סיכוי להתפתח ולאן. זה ממלא פונקציה, מביא קהלים חשובים ואחרי שגם בנית עולם מסויים אתה לא ממהר לוותר עליו. למה לא להמשיך לרוץ איתו?".

תעשיה מתבגרת

לכאורה נדמה שמדובר בהתפתחות שכולה חיובית, יישור קו עם הנעשה בעולם. למשוואה אפשר להכניס גם את השגשוג של פורמטים ישראלים בחו"ל, שדרשו מיוצרים מקומיים, ומגופי השידור, לייצר תוכניות שניתן לפתח ולפרוש על פני כמה עונות ­ תנאי בסיסי למכירה. אבל האם מדובר רק בטוב? צדה השני של התזזיתיות שאפיינה את הטלוויזיה הישראלית, שהתקשתה לייצר המשכיות, הוא מקוריות. כאשר לוח השידורים מתחדש תדיר, אין מקום לסטגנציה. במלים אחרות, האם העוגנים הקבועים הללו הם בשורות טובות ליצירתיות הטלוויזיונית?

גורם בזכיינית קשת מספר למשל כי כבר בעונה הראשונה של "האח הגדול" צונזרו זמנית רעיונות, בכדי שלא לבזבז את כולם ומתוך ידיעה שאחרי העונה הראשונה יגיעו עונות נוספות. זהו צד אחד של הדברים. צד נוסף הוא שכאשר לוח השידורים "פקוק" בשורת תוכניות קבועות ומוכרות, סיכוייה של סדרה חדשה לעלות נמוכים יותר. בארצות הברית למשל, חשש משינוי ולקיחת סיכונים, מוביל את גופי הטלוויזיה המסחרית לקונוונציה: סדרות משטרה, בתי חולים ועורכי דין או בתי משפט. הלחץ המסחרי גרם לשמרנות יצירתית ומשום כך הפכו רשתות הכבלים בתשלום (שאינן נסמכות על הכנסות מפרסומות) למובילות הטלוויזיה.

מצב הדברים הבסיסי בארץ מוגבל אפילו יותר. רק שני ערוצים מסחריים פועלים כאן כיום: 2 ו‑10. בערוץ 2 מתחלקות שתי זכייניות בימי השידור. ערוץ 10 מצוי על סף קריסה כלכלית ורחוק מהרפתקנות יצירתית. האם תהליך דומה בישראל הוא רק עניין של זמן? בלייר מסוייג: "זה עלול לגרום לערוץ להיות פחות חדשני, אבל מצד שני זאת בדיוק הדרך של הטלוויזיה. ערוץ תמיד ינסה לייצר מועדון חברים, לגרום לצופים שלו להרגיש בבית, לצפות במשהו מוכר וידוע". אלא שמאידך, הוא אומר, כאשר השיקול הכלכלי היה מובהק פחות, שגשגו עוד צורות של יצירה. "ברגע שלמדו שאפשר להרוויח מדרמות נוצרה בעיה אחרת. הצרה האמיתית היא שאין כבוד למיני סדרות, לסרטי דרמה טלוויזיוניים; אלו פרוייקטים שקשה ויקר להפיק והם פשוט נעלמו".

"המשכיות של דרמות ופורמטים זה סימן טוב לתהליך התבגרות של תעשיה, וזה נכון גם לגבי ריאליטי וגם לגבי דרמות", קובע מנהל תחום הבידור והריאליטי בזכיינית קשת, עמי גלאם. "זה מעיד על בגרות ולמידה. בדרמה היום אתה מתחיל עונה ראשונה ושואל מה הלאה. בריאליטי אתה מחפש אופק, האם זה יכול להמשיך. כשהדברים האלו קורים ומצליחים זו בגרות של תעשייה".

מה זה נותן?

"ברגע שאתה יודע שיש אבנים יציבות בלוח השידורים שלך, בדמות תוכניות חוזרות, אתה קצת יותר משוחרר וחופשי ברמת הפיתוח. כשאתה יודע שיש לך 'כוכב נולד' ו'ארץ נהדרת', יש אופק לבניית לוח ואתה יכול להרשות לעצמך לפתח דברים חדשים, כי מתוך היציבות שלהן יכולנו לקחת סיכון ו'להמר' על עוד תוכניות שהפכו לאבנים בעצמן".

את המילה "שמרנות" גלאם דוחה בעדינות. "אתה כגוף שידור, וגם הצופים, זקוקים לתוכניות האלו שחוזרות, כל אחד מסיבותיו", הוא מסביר. "כמו שזה נעים לצופה לחזור לדמויות שהוא מכיר, לנו זה מאפשר להיות הרפתקנים במקומות אחרים, למרות שנכון שיש לנו שלושה ימים בלוח השידורים כרגע, וזה יוצר צפיפות".

לדבריו של גלאם מצטרפת גם זיו. בעיניה מדובר ב"תעודת בגרות לתעשייה המקומית". "זאת תופעה שלקח הרבה זמן לשנות", היא אומרת, "אבל זה השתנה. היום לקבל המשך זה כבר לא וואו, כבר לא ידווחו על זה בעיתון באותה התרגשות. דרמות וסיטקומים, בתהליך למידה ארוך של הפלטפורמות המשדרות, הפכו מעול ונטל, למשהו שיכול להתברר כמכניס וחשוב ללוח השידורים; דרך החשיבה השתנתה והסדרות מהדור החדש כבר מצליחות בפני עצמן. אם יש לך משהו מוצלח באמת, למה לא להמשיך אותו?".

זה אומר דברים טובים על התעשייה?

"אני מאמינה שכן. נכון שאם רק היו ממשיכים לנצח סדרות קיימות היתה שאלה לגבי העניין הזה, אבל לצד מותגים חזקים קיימים שאתה משפר כל הזמן, צומחים גם דברים חדשים. זה סימן טוב בשביל יוצרים ולקהל שלמד לצפות".

עוד כתבות בנושא: הסדרה שמציבה אלטרנטיבה לטלוויזיה מסחרית | רעידת אדמה בערוץ 8 | 20 שנה לחמישייה הקאמרית: גם הם היו סקפטיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו